האג'נדה של אגודת העיתונאים: אתיקה מול תוכן שיווקי בכנס אילת
גילוי נאות: אני חושב שארגון אג'נדה עושה עבודה חשובה ביותר בחיזוק קולם של אלו שלרוב לא נשמעים, וגם מעריך מאוד את העומדת בראשו, העיתונאית ענת סרגוסטי. אולי בגלל זה התגובה המיידית שלי למאמרה
במאמר, שהתפרסם בשבוע שעבר בעמודי הדעות של 'ישראל היום', טענה עמרוסי כי אג'נדה הוא ארגון "שמאל קיצוני" וכי בכך שאגודת העיתונאים נתנה לנציגי אג'נדה במה נרחבת בפאנלים בתמורה לחסויות היא איפשרה להם לקנות "במאות אלפי שקלים את העיתונאים שהשתתפו בכנס".
עמרוסי לקתה אמנם בתסביך הרדיפה השכיח של חלק מהמתנחלים, שלפיו כל מי שהוא לא בני בגין הוא שמאל קיצוני - אך בטענה המרכזית של המאמר היא דווקא צודקת: אג'נדה קנתה את מקומה בכנס, ויותר משהיא קנתה אותו, אגודת העיתונאים מכרה לה אותו.
את מנכ"ל האגודה יוסי בר מוחא - האיש שטען בפני הנהלת האגודה שמכון ון ליר הוא "פוסט ציוני" כשניסה לסכל קורס בכלכלה לעיתונאים שיזמנו בבית סוקולוב - קשה להאשים בשמאלנות יתר. ההיגיון שלו פשוט: הוא רוצה שכנס אילת יהיה כמה שיותר יוקרתי, וכדי שהכנס יהיה כמה שיותר יוקרתי צריך להביא הרבה חסויות והרבה כסף. וכשארגון נותן חסות ושופך מאות אלפי שקלים על אירוע, הוא רוצה נגישות למיקרופון.
כך נוצרת המשוואה הפשוטה: מי שמשלם - מדבר. אג'נדה משלמים - אז הם מדברים. וזה לא שענת סרגוסטי לא ראויה לשאת דברים בערב הפתיחה של כנס אילת - היא ראויה לא פחות מכל אחד מהדוברים האחרים בכנס - אבל גם אין לי שום ספק שאלמלא החסות, היא לא היתה זוכה לקבל מיוסי בר מוחא את הכבוד שלרוב שמור לאנשים חשובים ומכובדים כמו ראש הממשלה או כמו יוסי בר מוחא.
כולם עושים את זה, אמרו לי כמה אנשים השבוע והביאו כדוגמה את כנס הרצליה, שבו משרדי ממשלה משלמים 150 אלף שקל כדי לקבל פאנל של שעה וחצי (חיים ריבלין עשה על זה
אני נזכר בפאנל מכנס אילת הקודם, שעסק ביחסי עיתונאי-דובר. על הבמה ישבו 2 עיתונאים גולן יוכפז וספי עובדיה (שניהם מגלי צה"ל) ו-4 דוברים, עם מכנה משותף אחד: יגאל גלאי (דובר הכנס), אתי אשד (מראשי חטיבת הדוברים באגודה), עידו הדרי (דובר מכבי שירותי בריאות, אחת המממנים של הכנס) וד"ר אמיר רוזנבליט (דובר אוניברסיטת בן גוריון, שגם היא הכניסה את היד לכיס). חשוב לי להדגיש: אף אחד מהם אינו אדם רע או טיפש. ההפך. כולם אנשים רהוטים שיש להם מה להגיד בנושא, ובכל זאת ברור שהקריטריון המרכזי שהכניס אותם לפאנל הוא לא הכישורים אלא הקישורים (או הכסף). האם לא היה שום דובר שאינו קשור לכנס ארגונית או חסותית, ובכל זאת מספיק ראוי כדי להשתתף בפאנל?
זה עוד נסבל כשמדובר באדם אחד, אבל בכל מה שקשור לכנס השנתי של האגודה מדובר בשיטה. לכו לברר עם ראש עיריית אילת כמה כסף (או שווה כסף) הוא שם כדי לנאום השנה
אולי אני נאיבי מדי, אבל כך לא צריך להיראות אירוע שעיתונאים מארגנים. מה קרה לאתוס העיתונאי ולעקרונות האתיים שלפיהם אנחנו אמורים לעצב את הדיון הציבורי? לאן נעלמה התמימות המבורכת שלפיה אנו, כעיתונאים, מחויבים להעניק במה לאנשים על סמך חשיבות דבריהם ולא על פי שלל אינטרסים זרים? האם זה כבר לא מפריע לאף אחד?
אם זה אמור להפריע לנו כשהגישה האנטי-עיתונאית הזאת מגיחה מדי יום בתוך כלי התקשורת, הרי שכשמדובר בכנס המרכזי של אגודת העיתונאים זה צורם עוד יותר. במקום שהאגודה תהווה דוגמה ומופת לעוסקים במקצוע, היא בעיקר מציבה סטנדרטים חדשים לשחיקה של האתוס העיתונאי. והיא כבר לא רק משתינה בתוך הבריכה של מלון הפאר הרודס באילת, אלא עושה את זה מהמקפצה ועל הראש של כולנו.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
הממשלה תקצה 3.25 מיליארד שקל למשרתי הקבע
בהודעה משותפת לראש הממשלה, שר הביטחון, שר האוצר וצה"ל, הודיעה המדינה כי תקצה 3.25 מיליארד שקל למשרתי הקבע; ההחלטה לחיזוק מעמד משרתי הקבע כוללת מענק על אבדן הכנסה של בת הזוג, ארנק דיגיטלי, הרחבת קרן סיוע, מענקים, הטבות ברכישת דירה, לימודים אקדמיים ועוד
אנשי קבע הממשלה אישרה היום החלטה תקדימית אותה יזמו שר הביטחון ישראל כ"ץ ושר האוצר בצלאל סמוטריץ', בשיתוף עם צה"ל ובגיבוי ראש הממשלה בנימין נתניהו, הכוללת שורת צעדים חברתיים וכלכליים רחבים להוקרת משרתי הקבע וחיילי החובה בצה"ל. ההחלטה גובשה בעבודה משותפת של משרד האוצר, משרד הביטחון וצה"ל, וכוללת הקצאה כוללת של 3.25 מיליארד שקל לשנים 2025 עד 2029.
ההחלטה כוללת מענקים ותמריצים חדשים למשרתי הקבע, קרן סיוע כלכלית ורגשית למשרתי קבע ולבני משפחותיהם, וארנק דיגיטלי אישי בשווי אלפי שקלים שישמש לתשלומי אגרות, רווחה ופנאי. בנוסף, רשות מקרקעי ישראל תקדם פתרונות דיור ייעודיים והטבות לרכישת דירה למשרתי הקבע והמערך הלוחם, מתוך מטרה לחזק את הביטחון הכלכלי של המשרתים ולעודד המשך שירות ארוך ומשמעותי.
בנוסף, ההחלטה קובעת כי לוחמים ששירתו במלחמת התקומה ואיבדו את זכאותם לתוכנית "ממדים ללימודים" יקבלו מענק חד-פעמי למימון השכלה גבוהה. הממשלה תכריז על יום ממלכתי להוקרת כלל חיילי צה"ל, תעניק התאמות אקדמיות למשרתי חובה וקבע שנאלצו להפסיק את לימודיהם בשל שירותם, ותנהיג קדימות בקבלת שירותים במשרדי ממשלה לחיילים לוחמים בתקופות חירום.
עוד הוחלט כי תתאפשר העברת מידע מבוקרת לרשויות מקומיות לשם הענקת סיוע והטבות, ותתקבע הכרה ממלכתית בשירות הצבאי במכרזי שירות המדינה.
ראש הממשלה, בנימין נתניהו: "הבטחנו שנחזק את צה”ל ואת משרתיו, ואנחנו מקיימים. הממשלה עומדת לצד משרתי הקבע, שהם עמוד השדרה של צה"ל, ומקדישים את חייהם למען ביטחון ישראל. ההחלטה שאושרה היום תגדיל את הסיוע שאנו מעניקים בדיור, בלימודים ובהטבות המיוחדות לנשות ואנשי הקבע שלנו, ואני מברך את כל השותפים למהלך. נמשיך לחזק ולתמוך במשרתי צה"ל בסדיר ובמילואים ובבני משפחותיהם, שראויים להוקרה ולתמיכה המירבית".
שר האוצר בצלאל סמוטריץ’: "אנחנו מאשרים היום תכנית מעטפת משמעותית שמוקירה את אנשי הקבע ובני המשפחות שלהם. כל מי ששם את ביטחון מדינת ישראל לפני כל דבר אחר ראוי להוקרה משמעותית ולא רק במילים. התכנית הזו היא הרבה מעבר לשורה תקציבית - היא אמירה ערכית והערכה אדירה של המדינה למי שמשרתים בשירות הקבע ונושאים יחד עם בנות זוגם ובני משפחותיהם את משא ביטחון ישראל. נמשיך בע״ה לפעול למען אנשי הקבע, למען המילואימניקים ולמען כל מי שעושה הכל כדי להגן על הבית".
