האג'נדה של אגודת העיתונאים: אתיקה מול תוכן שיווקי בכנס אילת
גילוי נאות: אני חושב שארגון אג'נדה עושה עבודה חשובה ביותר בחיזוק קולם של אלו שלרוב לא נשמעים, וגם מעריך מאוד את העומדת בראשו, העיתונאית ענת סרגוסטי. אולי בגלל זה התגובה המיידית שלי למאמרה
במאמר, שהתפרסם בשבוע שעבר בעמודי הדעות של 'ישראל היום', טענה עמרוסי כי אג'נדה הוא ארגון "שמאל קיצוני" וכי בכך שאגודת העיתונאים נתנה לנציגי אג'נדה במה נרחבת בפאנלים בתמורה לחסויות היא איפשרה להם לקנות "במאות אלפי שקלים את העיתונאים שהשתתפו בכנס".
עמרוסי לקתה אמנם בתסביך הרדיפה השכיח של חלק מהמתנחלים, שלפיו כל מי שהוא לא בני בגין הוא שמאל קיצוני - אך בטענה המרכזית של המאמר היא דווקא צודקת: אג'נדה קנתה את מקומה בכנס, ויותר משהיא קנתה אותו, אגודת העיתונאים מכרה לה אותו.
את מנכ"ל האגודה יוסי בר מוחא - האיש שטען בפני הנהלת האגודה שמכון ון ליר הוא "פוסט ציוני" כשניסה לסכל קורס בכלכלה לעיתונאים שיזמנו בבית סוקולוב - קשה להאשים בשמאלנות יתר. ההיגיון שלו פשוט: הוא רוצה שכנס אילת יהיה כמה שיותר יוקרתי, וכדי שהכנס יהיה כמה שיותר יוקרתי צריך להביא הרבה חסויות והרבה כסף. וכשארגון נותן חסות ושופך מאות אלפי שקלים על אירוע, הוא רוצה נגישות למיקרופון.
כך נוצרת המשוואה הפשוטה: מי שמשלם - מדבר. אג'נדה משלמים - אז הם מדברים. וזה לא שענת סרגוסטי לא ראויה לשאת דברים בערב הפתיחה של כנס אילת - היא ראויה לא פחות מכל אחד מהדוברים האחרים בכנס - אבל גם אין לי שום ספק שאלמלא החסות, היא לא היתה זוכה לקבל מיוסי בר מוחא את הכבוד שלרוב שמור לאנשים חשובים ומכובדים כמו ראש הממשלה או כמו יוסי בר מוחא.
כולם עושים את זה, אמרו לי כמה אנשים השבוע והביאו כדוגמה את כנס הרצליה, שבו משרדי ממשלה משלמים 150 אלף שקל כדי לקבל פאנל של שעה וחצי (חיים ריבלין עשה על זה
אני נזכר בפאנל מכנס אילת הקודם, שעסק ביחסי עיתונאי-דובר. על הבמה ישבו 2 עיתונאים גולן יוכפז וספי עובדיה (שניהם מגלי צה"ל) ו-4 דוברים, עם מכנה משותף אחד: יגאל גלאי (דובר הכנס), אתי אשד (מראשי חטיבת הדוברים באגודה), עידו הדרי (דובר מכבי שירותי בריאות, אחת המממנים של הכנס) וד"ר אמיר רוזנבליט (דובר אוניברסיטת בן גוריון, שגם היא הכניסה את היד לכיס). חשוב לי להדגיש: אף אחד מהם אינו אדם רע או טיפש. ההפך. כולם אנשים רהוטים שיש להם מה להגיד בנושא, ובכל זאת ברור שהקריטריון המרכזי שהכניס אותם לפאנל הוא לא הכישורים אלא הקישורים (או הכסף). האם לא היה שום דובר שאינו קשור לכנס ארגונית או חסותית, ובכל זאת מספיק ראוי כדי להשתתף בפאנל?
זה עוד נסבל כשמדובר באדם אחד, אבל בכל מה שקשור לכנס השנתי של האגודה מדובר בשיטה. לכו לברר עם ראש עיריית אילת כמה כסף (או שווה כסף) הוא שם כדי לנאום השנה
אולי אני נאיבי מדי, אבל כך לא צריך להיראות אירוע שעיתונאים מארגנים. מה קרה לאתוס העיתונאי ולעקרונות האתיים שלפיהם אנחנו אמורים לעצב את הדיון הציבורי? לאן נעלמה התמימות המבורכת שלפיה אנו, כעיתונאים, מחויבים להעניק במה לאנשים על סמך חשיבות דבריהם ולא על פי שלל אינטרסים זרים? האם זה כבר לא מפריע לאף אחד?
אם זה אמור להפריע לנו כשהגישה האנטי-עיתונאית הזאת מגיחה מדי יום בתוך כלי התקשורת, הרי שכשמדובר בכנס המרכזי של אגודת העיתונאים זה צורם עוד יותר. במקום שהאגודה תהווה דוגמה ומופת לעוסקים במקצוע, היא בעיקר מציבה סטנדרטים חדשים לשחיקה של האתוס העיתונאי. והיא כבר לא רק משתינה בתוך הבריכה של מלון הפאר הרודס באילת, אלא עושה את זה מהמקפצה ועל הראש של כולנו.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
