כשדירות עוברות מאב לבן - תיזהרו לא ליפול בדרך
הורשה, כידוע, אינה נחשבת למכירה. מה שלא כולם יודעים וחשוב לדעת, הוא שהסכם חלוקת עזבון בין היורשים גם הוא אינו נחשב למכירה.
דוגמא: המנוח הותיר שלושה ילדים ויש לו שלוש דירות, ששוויון זהה פחות או יותר. הוא מצווה אותן לשלושת ילדיו בחלקים שווים ביניהם. ללא הסכם חלוקת עיזבון, יהפוך כל אחד מהם לבעלים של שליש בכל אחת מהדירות.
מעבר לחסרון שבבעלות משותפת של שלושה בדירה אחת, אם ירצה מי מהם למכור את זכויותיו בכל אחת מהדירות, יאלץ להמתין ארבע שנים בין מכירה למכירה, אחרת זה יחשב כמכירה על ידי אחד האחים ורכישה על ידי אח אחר על כל המשתמע מכך.
לעומת זאת, אם יערכו הסכם חלוקת עיזבון ויחלקו את הדירות כך שלכל אחד מהם תהיה דירת אחת, הם מיטיבים עם עצמם, כי מימוש הזכויות עבור כל אחד מהם פירושו אירוע מכירה אחד בלבד.לציין - הפטור בחוק בגין מכירת נכס שהתקבל בירושה אינו חל במקרה כזה שהמנוח הותיר יותר מדירת מגורים אחת.
בעבר ייצגתי יורשים של מנוח שהותיר אחריו עיזבון מכובד. הערכנו את שווי העיזבון כולו, ובמקום לתת לכל אחד מהיורשים חלק בכל אחד מנכסי העיזבון, ערכנו הסכם חלוקת עיזבון ביניהם ובמסגרתו חלקנו את הנכסים בין היורשים, כך שכל אחד מהם קבל נכסים בשווי חלקו. מנענו שותפות מעיקה ומסורבלת והענקנו תכנון מס נכון.
ולא - אין זה נכון שהסכם חלוקת עיזבון נחוץ רק במקרה של עיזבון מכובד. לדוגמה: אדם הותיר צוואה בה ציווה את כל רכושו לאשתו ואחיינו, בחלקים שווים ביניהם. העיזבון כלל דירה אחת וכספים בבנק בסכום שתאם את שווי הדירה. ערכנו הסכם חלוקת עיזבון, מכוחו הוענקה הדירה לאלמנה והכספים לאחיין. בעת פטירת המנוח התגוררו בני הזוג בדירה בדיור מוגן.
הדירה הייתה דירתו היחידה של המנוח. האחיין היה בעלים של דירת מגורים. הנחת העבודה שלנו כאשר המלצנו על עריכת הסכם חלוקת עיזבון בדרך הזו נעשתה כיוון שהאחיין, שאינו קרוב מקרבה ראשונה למנוח אינו יכול ליהנות מהפטור המיוחד הקיים בחוק של מכירת דירה שהתקבלה בירושה, ועל כן אם יוסיף לעצמו מחצית הזכויות בדירה, יאלץ להמתין ארבע שנים בין מכירת הזכויות בדירה שקיבל בירושה לבין מכירת דירת המגורים שבבעלותו. מגבלה שלא הייתה קיימת לגבי האלמנה, שכן לא הייתה בבעלותה דירה אחרת.
חשוב לציין שאין להיעזר בכספים מחוץ לעיזבון כדי לבצע את החלוקה על פי הסכם חלוקת העיזבון. כלומר, אם נחזור למקרה הקודם ונניח שסכום הכסף בעיזבון היווה רק מחצית משווי הדירה, לא יכול היה האחיין להשלים מכיסו את החצי השני, על מנת לזכות בדירה. אם היה נוהג כך, החצי שהיה רוכש שלא מכספי העיזבון היה נחשב כמכירה על ידי האלמנה ורכישה על ידי האחיין, על כל המשתמע מכך. החלוקה צריכה להיות של נכסי העיזבון בלבד.
כמו לגבי הסכם הגירושין, גם במקרה של הסכם חלוקת עיזבון, אין צורך לדווח על ההסכם למס שבח. הטאבו ירשום את הזכויות במקרקעין על פי הסכם חלוקת העיזבון אם יומצא לו צו ירושה או צו קיום צוואה, ממנו הוא למד על זהות היורשים או הנהנים (שכן רק הם יכולים להיות צד להסכם), בצירוף הסכם חלוקת עיזבון חתום ומאומת כדין.
הכותבת היא עו"ד קלימי שמילוביץ, מומחית בעלת ניסיון של 35 שנים בדיני מקרקעין
***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
מטוס קרב (דובר צהל)מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון
משרד הביטחון דורש תוספת תקציב של 7 מיליארד שקל - האוצר מונע אותה ובצדק - אנחנו מדינה שיש לה צבא ולה ההיפך, אי אפר להקריב הכל למען הביטחון, והכי חשוב - קודם שהצבא יתייעל. יש סכומי עתק שנזרקים בלי תמורה
מלחמה בין משרד הביטחון ומשרד האוצר. התקציב המבוקש לשנת 2026 עומד על 144 מיליארד שקל, האוצר דורש התייעלות ומעכב אישור עסקאות. מנכ"ל משרד הביטחון: "האוצר מעכב עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי" האוצר בתגובה: "חריגה מהתקציב המאושר צריכה להיבדק מחדש". אין כאן צ'ק פתוח ובצדק. משרד הביטחון בשנתיים האחרונות מוציא ובצדק כדי לחזק את הצבא, אבל הוא זורק כספים - פחות מכרזים, פחות פיקוח, אפילו הרבה מילואימניקים (בעורף) שאין בהם צורך. רוצים תקציב? קחו מהשומנים שלכם.
לא ניתן בשם המלחמה להקריב את התקציב של הרווחה, התרבות, הבריאות, התחבורה. ביטחון זה מאוד חשוב, בראש דר העדיפויות בתקופה כזו, אבל לא בכל מחיר. בתוך התקציב של משרד הביטחון יש בורות שומן, לרבות פנסיות, הצטיידות רשלנית, עובדים מיותרים, מבנים מיותרים. רה-ארגון שם הוא קריטי.
הדרישה של הצבא כוללת תוספת ייעודית של 7 מיליארד שקל עבור היערכות ממוקדת לאיום האיראני, שלפי משרד הביטחון מחייבת "הצטיידות במתכונת חירום". הסכום הכולל כולל התחייבויות קיימות שכבר נחתמו באישור האוצר בסך כ‑100 מיליארד שקל, השקעה באחזקת 60 אלף חיילי מילואים לאורך השנה בהיקף מוערך של 37 מיליארד שקל, ועלויות נוספות לשיפור הכשירות של צה"ל. מול הדרישות התקציביות, באוצר ממשיכים לדרוש התייעלות. בחוק ההסדרים האחרון הופיעה שורת צעדים שמטרתם לצמצם את תנאי הקבע, תוך העדפה תקציבית לטובת הלוחמים הסדירים.
"האוצר בולם עסקאות רכש קריטיות"
מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, התייחס היום בדיון בהנהלת המשרד להתנהלות משרד האוצר ואמר כי "האוצר בולם את משרד הביטחון ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי". באיזה קלות הוא מעביר את האחריות לאוצר, ועד כמה זה משפט אווילי וחסר אחריות. אם אנחנו לא מוכנים, אתה מודיע על כך לאויב מעל גבי העיתונים? ומעבר לכך - האוצר עובד עם תקציב, אם אתה לא מודע לשיטה - יש בעיה גדולה, בעיקר כי התרגלת לצ'ק פתוח. כל משרד שצריך-מעוניין בהגדלת תקציב פונה וזה נבחן. משרד הביטחון מקבל במקרים רבים פתור מהתהליך הזה, אבל עכשיו כבר אנחנו ב"משחק חדש". אנחנו במקום של צמצום הוצאות הביטחון לא ההיפך.
- מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ
- "מדינת ישראל סובלת מפער משמעותי בהיקף התשתיות מול העולם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברעם המשיך ואמר כי העיכוב כולל עסקאות לרכש חימושים, חלפים לטנקים, רחפנים ליחידות מתמרנות, מיגון יישובים בגבול לבנון ועזה, והקפאת חוזים להקמת מכשול בגבול המזרחי, זאת למרות החלטת ועדת השרים להצטיידות. "לאחר שנתיים של מלחמה רב זירתית אינטנסיבית, משרד האוצר מתמקד בנושאים שוליים יחסית לעומת האיומים המתפתחים מאיראן ומזירות נוספות. נדרש כעת מיקוד בהשבת הכשירות ובחיזוק המערכים שנשחקו - בהיקף ובהיקף מיידי".
