כשדירות עוברות מאב לבן - תיזהרו לא ליפול בדרך

על ההבדל שבין להותיר דירות בחלקים שווים לבין עריכת הסכם חלוקת עיזבון

הורשה, כידוע, אינה נחשבת למכירה. מה שלא כולם יודעים וחשוב לדעת, הוא שהסכם חלוקת עזבון בין היורשים גם הוא אינו נחשב למכירה.

דוגמא: המנוח הותיר שלושה ילדים ויש לו שלוש דירות, ששוויון זהה פחות או יותר. הוא מצווה אותן לשלושת ילדיו בחלקים שווים ביניהם. ללא הסכם חלוקת עיזבון, יהפוך כל אחד מהם לבעלים של שליש בכל אחת מהדירות.

מעבר לחסרון שבבעלות משותפת של שלושה בדירה אחת, אם ירצה מי מהם למכור את זכויותיו בכל אחת מהדירות, יאלץ להמתין ארבע שנים בין מכירה למכירה, אחרת זה יחשב כמכירה על ידי אחד האחים ורכישה על ידי אח אחר על כל המשתמע מכך.

לעומת זאת, אם יערכו הסכם חלוקת עיזבון ויחלקו את הדירות כך שלכל אחד מהם תהיה דירת אחת, הם מיטיבים עם עצמם, כי מימוש הזכויות עבור כל אחד מהם פירושו אירוע מכירה אחד בלבד.לציין - הפטור בחוק בגין מכירת נכס שהתקבל בירושה אינו חל במקרה כזה שהמנוח הותיר יותר מדירת מגורים אחת.

בעבר ייצגתי יורשים של מנוח שהותיר אחריו עיזבון מכובד. הערכנו את שווי העיזבון כולו, ובמקום לתת לכל אחד מהיורשים חלק בכל אחד מנכסי העיזבון, ערכנו הסכם חלוקת עיזבון ביניהם ובמסגרתו חלקנו את הנכסים בין היורשים, כך שכל אחד מהם קבל נכסים בשווי חלקו. מנענו שותפות מעיקה ומסורבלת והענקנו תכנון מס נכון.

ולא - אין זה נכון שהסכם חלוקת עיזבון נחוץ רק במקרה של עיזבון מכובד. לדוגמה: אדם הותיר צוואה בה ציווה את כל רכושו לאשתו ואחיינו, בחלקים שווים ביניהם. העיזבון כלל דירה אחת וכספים בבנק בסכום שתאם את שווי הדירה. ערכנו הסכם חלוקת עיזבון, מכוחו הוענקה הדירה לאלמנה והכספים לאחיין. בעת פטירת המנוח התגוררו בני הזוג בדירה בדיור מוגן.

הדירה הייתה דירתו היחידה של המנוח. האחיין היה בעלים של דירת מגורים. הנחת העבודה שלנו כאשר המלצנו על עריכת הסכם חלוקת עיזבון בדרך הזו נעשתה כיוון שהאחיין, שאינו קרוב מקרבה ראשונה למנוח אינו יכול ליהנות מהפטור המיוחד הקיים בחוק של מכירת דירה שהתקבלה בירושה, ועל כן אם יוסיף לעצמו מחצית הזכויות בדירה, יאלץ להמתין ארבע שנים בין מכירת הזכויות בדירה שקיבל בירושה לבין מכירת דירת המגורים שבבעלותו. מגבלה שלא הייתה קיימת לגבי האלמנה, שכן לא הייתה בבעלותה דירה אחרת.

חשוב לציין שאין להיעזר בכספים מחוץ לעיזבון כדי לבצע את החלוקה על פי הסכם חלוקת העיזבון. כלומר, אם נחזור למקרה הקודם ונניח שסכום הכסף בעיזבון היווה רק מחצית משווי הדירה, לא יכול היה האחיין להשלים מכיסו את החצי השני, על מנת לזכות בדירה. אם היה נוהג כך, החצי שהיה רוכש שלא מכספי העיזבון היה נחשב כמכירה על ידי האלמנה ורכישה על ידי האחיין, על כל המשתמע מכך. החלוקה צריכה להיות של נכסי העיזבון בלבד.

כמו לגבי הסכם הגירושין, גם במקרה של הסכם חלוקת עיזבון, אין צורך לדווח על ההסכם למס שבח. הטאבו ירשום את הזכויות במקרקעין על פי הסכם חלוקת העיזבון אם יומצא לו צו ירושה או צו קיום צוואה, ממנו הוא למד על זהות היורשים או הנהנים (שכן רק הם יכולים להיות צד להסכם), בצירוף הסכם חלוקת עיזבון חתום ומאומת כדין.

הכותבת היא עו"ד קלימי שמילוביץ, מומחית בעלת ניסיון של 35 שנים בדיני מקרקעין

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חומוס
צילום: רותם ליברזון

כמה מנות חומוס צריך למכור כדי להעלים הכנסות של כ-4 מיליון שקל?

רשות המסים הגישה כתב אישום חמור נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות, בטענה שבמשך שלוש שנים דיווח על מחצית בלבד ממחזור עסקיו; לפי האישום, המע"מ שלא שולם עומד על יותר מ־700 אלף שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמות מס

בפרשה נוספת של העלמת הכנסות, הגישה רשות המסים כתב אישום נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות בת"א, נתניה ומודיעין, ונגד החברה שבבעלותו “יגאל פדלון מסעדות בע"מ”. על פי כתב האישום, בין השנים 2022 ל-2025 ביצע הנאשם עסקאות בהיקף כולל של מעל 9 מיליון שקל, אך דיווח לרשות המסים על עסקאות בהיקף של כ־4.8 מיליון שקל בלבד. בכך, נטען, השמיט פדלון עסקאות בסכום כולל של למעלה מ-4 מיליון שקל, תוך ניהול פנקסי חשבונות כוזבים והגשת דוחות כוזבים לרשות המסים. 

סכום המע"מ שנמנע מהמדינה כתוצאה מהשמטת העסקאות מוערך ביותר מ־700 אלף שקל, והוא מבוסס על נתונים כוזבים שהוגשו במשך 38 דוחות תקופתיים לרשות המסים, במטרה להתחמק מתשלום מס אמת.

מבט על הנתונים שצורפו לכתב התביעה מראה כי הממוצע החודשי עליו דיווח פדלון היה כ-125,000 שקל ואילו הממוצע החודשי שעליו לא דיווח היה כמעט 112,00 שקל. 

אם נעשה חישוב קצר, ונשערך שהזמנה ממוצעת של לקוח היא כ-50 שקלים, נראה שמדובר בכ-2250 לקוחות שעברו מדי חודש ברשת ולא דווחה עליהם הכנסה. בחישוב יומי ובחלוקה לשלושת הסניפים, מדובר על כ-25 לקוחות מדי יום בכל אחד מהסניפים שלא דווחו עבורם הכנסות. כמובן שזהו מידע משוערך בלבד, אבל הוא נותן סדר גודל לגבי היקף ההעלמות שבהן מואשם פדלון. 

רשת "חומוסים" נפתחה לפני כ-20 שנה במודיעין, ומאז התרחבה. הרשת מציעה אתר אינטרט, אפליקציה בחנות אפל ועובדת עם אפליקציות משלוחים חיצונית כגון וולט ותן ביס. ניתן רק לשער שהסכומים שלא דווחו לא עברו דרך הערוצים הדיגיטליים.

אוטובוס
צילום: FREEPIK

משרד התחבורה במתווה חדש ומשופר לגיוס נהגי אוטובוס

משרד התחבורה משיק מתווה חדש לעידוד הכשרת נהגי אוטובוס חדשים, המצטרף לשורה של צעדים לשיפור תנאי העבודה של הנהגים, מעמדם וביטחונם; השרה רגב: "המתווה החדש נועד לעודד הצטרפות נהגים איכותיים לענף ולהעניק להם ביטחון תעסוקתי, מתוך הכרה בכך שהנהג הוא המרכיב החיוני המאפשר לנו לספק תחבורה ציבורית נגישה ובטוחה לכל אזרח"

רן קידר |

משרד התחבורה, באמצעות הרשות הארצית לתחבורה ציבורית פרסם מתווה חדש לסיוע במימון הכשרת נהגי אוטובוס חדשים, כחלק ממדיניות כוללת שמובילה שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, מירי רגב, לחיזוק מעמדם של נהגי התחבורה הציבורית בישראל. המתווה נועד לעודד גיוס נהגים חדשים לענף ולהבטיח את השתלבותם בעבודה בפועל, במטרה לתת מענה למחסור החמור בנהגי אוטובוס ולתמוך בהרחבת ושיפור השירות לנוסעים. 

במסגרת היוזמה, יוענקו לחברות האוטובוסים תמריצים כספיים עבור הכשרה והעסקה של נהגים חדשים, הכוללים מענקי הכשרה ומענקי התמדה. משרד התחבורה פועל בשנים האחרונות לחיזוק מעמד הנהגים, לשיפור תנאי העבודה שלהם ולשמירה על ביטחונם האישי, על רקע התגברות מקרי האלימות כלפיהם. בין הצעדים שבוצעו: התקנת מחיצות מגן בכל האוטובוסים החדשים, הצבת מצלמות ולחצני מצוקה המחוברים ישירות לחברות התחבורה ולמשטרה, והובלת קמפיין תקשורתי נרחב להעלאת המודעות לחשיבותו של הנהג ולתרומתו למערכת התחבורה הציבורית. 

בתקופת כהונתה של שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, תא"ל (במיל') מירי רגב, הועלה שכר הנהגים ב-11%, נקבעה תקופת הכשרה בתשלום, והוקמו עשרות תחנות ריענון ומנוחה לנהגים ברחבי הארץ. עד כה הוקמו למעלה מ-65 תחנות ריענון, ועד סוף השנה צפויות לקום כ-40 תחנות נוספות. במשרד התחבורה מציינים כי המאמצים הללו נשאו פרי: בשנתיים האחרונות הצטרפו לענף התחבורה הציבורית כ-7,000 נהגים חדשים - עלייה של כ-13% לעומת שנים קודמות. 

נציגי משרד התחבורה והרשות הארצית לתחבורה ציבורית מנהלים דיאלוג מתמיד עם ארגוני הנהגים ומפעילי התחבורה הציבורית, במטרה להמשיך ולפתח פתרונות מותאמים לשיפור תנאי העבודה, ההכשרה והביטחון של הנהגים. 

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, תא"ל (במיל') מירי רגב: "לצד השקעה חסרת תקדים בהקמת מערכות הסעת המונים מתקדמות ובהטמעת טכנולוגיות חדשניות, מערך האוטובוסים הוא עדיין נדבך מרכזי וחיוני במערך פתרונות התחבורה הציבורית, המאפשר מתן שירות רחב ומסועף לכל יישוב בישראל. נהגי האוטובוסים הם הלב הפועם של המערכת , ובשנים האחרונות שמנו דגש מיוחד על שיפור תנאיהם וביטחונם, מהתקנת מחיצות מגן ועד העלאת שכר. המתווה החדש נועד לעודד הצטרפות נהגים איכותיים לענף ולהעניק להם ביטחון תעסוקתי, מתוך הכרה בכך שהנהג הוא המרכיב החיוני המאפשר לנו לספק תחבורה ציבורית נגישה ובטוחה לכל אזרח. החזון שלנו אומר בפשטות: אם הנהגים מרוצים ובטוחים - גם הנוסעים יהיו מרוצים ובטוחים".