ניתוח מעמיק: דולר אוסטרלי - אירו

התחזקותו של הדולר אוסטרלי בתקופה האחרונה לא הפתיע את הסוחרים המנוסים, המשלבים את הידע הטכני בשילוב עם הניתוח הפונדמנטאלי

רקע פונדמנטאלי:

כלכלת אוסטרליה היא אחת החזקות מבין שאר כלכלות הגדולות בעולם. היא למעשה המדינה הראשונה מבין מדיניות ה-G7 שהחלו בנסיגה מתוכניות התמריצים ובנקיטת עמדה ניצית בנוגע לריבית במשק.

משבר האשראי החמור שפקד את העולם כמעט ולא השפיע על אוסטרליה, בשל המשך הצמיחה בסין אשר תרמה לצמיחה באוסטרליה ומנע מימנה לגלוש למיתון מתמשך.

מתחילת השנה המשק האוסטרלי מפגין ביצועים מרשימים. שוק העבודה מצוין, מצליח ליצר מקומות עבודה כמעט מידי חודש, הצמיחה יציבה והאינפלציה שומרת על פרופורציה.

המצב באוסטרליה מצדיק המשך הידוק מוניטארי, אך בשל האטה הכלכלית בעולם, נגיד הבנק המרכזי גלן סטיבנס מעדיף לשמור על שיעור ריבית ברמה של 4.5%. אני צופה חידוש מדיניות העלאות הריבית בעתיד הקרוב , והעלאה נוספת בריבית עד סוף השנה הנוכחית לא תהווה הפתעה.

באירופה המצב שונה בהרבה. עתידו של האירו תלוי ב-16 מדינות המרכיבות את הגוש. ברוב המדינות קיים גרעון תקציבי עצום שנגרם בין היתר כתוצאה מתוכניות החילוץ לטובת הבנקים במדינות .

אירלנד מככבת בראש הרשימה עם הגרעון הגדול ביותר מבין מדינות הגוש. הגרעון העצום של אירלנד עשוי להסתכם בכ-25% מהתמ"ג עד סוף השנה הנוכחית.

ספרד ופורטוגל גם הן לא במצב מעודד. סוכנויות הדירוג הגדולות בעולם חתכו את דירוג האשראי של המדינות בשל הגרעון הכבד.המדינות נדרשו לבצע קיצוצים חסרי תקדים על מנת לצמצם את החוב שלהן, דבר אשר פוגע קשות בצמיחתן . בגרמניה הסיפור קצת שונה.

למעשה אם כלכלת אוסטרליה הייתה מתחרה עם כלכלת גרמניה, סביר להניח שהגרמנים היו מנצחים. הכלכלה הגדולה בגוש הצליחה לצמוח בקצב מרשים של 2.2% ברבעון ה-2 של השנה (המהיר ביותר מאז הקמת גוש האירו).

וכמובן איך אפשר שלא להזכיר את יוון, ה"כתם השחור" של גוש האירו. כלכלת יוון שקועה במיתון עמוק, וברבעון ה-2 של השנה רשמה צמיחה שלילית של 1.5%- .

בינתיים שר האוצר היווני ערך סבב ביקורים באירופה בשבוע שעבר במטרה לנסות ולשכנע שיוון מתאוששת מהמצב אליו היא נקלעה. במהלך הסבב דחה שר האוצר את הרעיון שמדינתו תיאלץ לפרוס מחדש את חובותיה, וטען כי מהלך שכזה עלול להוביל לפירוק גוש האירו.

לסיכום

חוסר הוודאות באירופה מול היציבות הכלכלית באוסטרליה ופערי הריבית המשחקים לטובות הדולר האוסטרלי (4.5% באוסטרליה מול 1% בגוש האירו), מגבירים את הסיכוי להמשך התחזקותו של הדולר האוסטרלי אל מול האירו.

גרף יומי

- הצמד ביצע פולבק עד לאזור התמיכה המשמעותית שנשברה בנק 1.39-1.395 רמה זו משמשת להתנגדות.

- במידה והתרחיש הזה אכן יתממש, מצפה לנו מהלך ירידות עד אזור השפל האחרון בנק' 1.37.

- פריצה וסגירת מחיר מעל 1.40 תבטל את התרחיש הדובי.

רמות מפתח:

התנגדות 2: 1.4006 שיא משבוע שעבר

התנגדות 1: 1.3920

ספוט: 1.3840

תמיכה 1: 1.3680

תמיכה 2: 1.3493 שפל כל הזמנים

אסטרטגיה לשבוע זה: שורט. המשך שורט כל עוד הצמד מתחת ל-1.40. יעדים:1.37, 1.35.

הסקירה נכתבה על ידי צוות מחקר כלל פורקס

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.25%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם
ניתוח

המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

האוצר דורש בצדק שאנשי משרד הביטחון יתייעלו פנימית, בפועל הוא מקבל עוד ועוד דרישות תקציביות; אם האוצר ייכנע לתוספות התקציב הביטחוניות זה יפגע בתשתית, ברווחה, בחינוך, זה ייקח את ישראל אחורה, וגם - רמז עבה למה שצפוי במניית ארית

מנדי הניג |

תעשייה ביטחונית חזקה היא הכרח. היא מאפשרת את הקיום של המדינה  וברור שהיא עולה הרבה כסף. תקציב הביטחון ענק והוא גדל כמובן בתקופת המלחמה. הבעיה עם תקציב ביטחון ענק היא שהמקורות מצומצמים ואם הוא גדל אזי לוקחים כסף מאיתנו (מסים) וחוסכים בהוצאות על חינוך, רווחה, תשתיות ועוד. ולכן, הדבר הכי אלמנטרי ומתבקש הוא כמו בפירמה פרטית - להתייעל. במשרד הביטחון כנראה שאין אחד שלא יודע זאת נשפכים כספים על ימין ועל שמאל. 

יש חיילי מילואים שגוייסו למרות שלא היה צריך (דווקא בעורף), יש פנסיות תקציביות, יש עובדים מיותרים ויש שכבה גדולה של חיילים בסדיר ובקבע שעובדת חלקית מאוד. גם במשרד הביטחון עצמו. הבזבוזים נמשכים גם בהוצאות השוטפות, ובהצטיידות. לכן דרישה של משרד הביטחון לתוספת של 7 מיליארד שקל לא צריכה לקבל אישור אוטומטי - האם היה מכרז , האם אפשר להוזיל את העלות ובראש וראשונה - תביאו את הכסף מבפנים. תתייעלו פנימית ותחסכו מיליארדים רבים, אפילו עשרות. 

אתמול היתה מלחמה בין האוצר למשרד הביטחון - מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון. משרד האוצר אחרי תקופה ארוכה של שקט, אמר - "עד כאן". משרד הביטחון אמר את מה שהוא יודע להגיד - זה יפגע בביטחון המדינה. הוא רוצה למצוא כבר את האשמים הבאים, אבל זה לא יעזור לו - הוא אשם. הכישלון התקציבי הוא הבסיס לכישלון של ה-7 באוקטובר. צבא שמעדיף את הפנסיה התקציבית על פני גיוס מילואימניקים ושמירה על הגבולות, הוא צבא עם אג'נדה של חברת החשמל - דור א' מובחר, דור ב' דפוק. זו מתכונת לבינוניות. 

צריך צבא שיידע להעלות שכר לצעירים, שידע לתגמל בסדיר, אבל אסור שיהיו שווים יותר ושווים פחות. רבבות אנשי קבע שסחטו את המערכת עולים לכל המדינה בתקציבים נמוכים במשרדים אחרים. הסיבה שזה קרה היא שקשה לשר אוצר ובטח ובטח לחשב כללי להגיד לצבא לו. הדבר האחרון שהוא רוצה הוא שיאשימו אותו בחללים, נרצחים, פיגוע, טילים על ישראל. יהלי רוטנברג, החשב הכללי דווקא נלחם על התקציב. הוא נלחם כבר בינואר 2024 ועד היום. הגיבוי של השר היה חלקי, עכשיו, בסיום המלחמה, השר מתחבר אליו -( הרחבה מהמלחמה של החשב כבר בחילת 2024 -  החשב הכללי למנכ"ל משרד הביטחון - אין לכם תקציב בלתי מוגבל).

הסוגייה הנפיצה והקשה הזו של המלחמה על "תקציב הביטחון" מתבטאת בעקיפין בדוחות הכספיים של החברות הביטחוניות. יש לנו תעשייה ביטחונית לתפארת, ותעשייה כזו שמצילה חיים, תורמת המון לצבא לנצח במלחמה. התעשייה הביטחונית לצד הצבא הם הגורמים שניצחו בכל החזיתות בשנתיים האחרונות.