העלאת הריבית המפתיעה בהודו ומשמעותה לגביי הדולר
ב-19 במרץ העלה הבנק המרכזי של הודו את הריבית באופן מפתיע ל- 3.5% לאחר שהריבית הייתה בשיא הנמוך של 3.25% לאורך תקופה ארוכה מאוד, העלאת ריבית זו מסמנת בעבור המשקיעים את התחלת היציאה מתוכניות התמריצים.
האינפלציה בהודו שרשמה שיא של 16 חודשים, גרמה להודו להחליט במפתיע להעלות את הריבית, גם האצה בפעילות הכלכלית בהודו שהתבטאה בעיקר בעלייה בייצור התעשייתי ב-6.7% תרמה להחלטה זו. הכלכלה ההודית צמחה ב- 7.2% בשנה שעברה והצפי הוא שהכלכלה תצמח ב- 8.2% בשנת 2010, במקביל לנתונים חיוביים אלו האינפלציה ליצרן עלתה ל- 9.89%.
העלאת הריבית המפתיעה בהודו לא פותרת את בעיית האינפלציה הגבוהה מאוד שהודו סובלת ממנה היום, לכן הממשל ככל הנראה ימשיך להעלות את הריבית גם בחודשים הבאים.
השאלה הנשאלת היא מדוע העלאת הריבית בהודו גרמה להתחזקות הדולר, כאשר ארה"ב עדיין סובלת מבעיות רציניות בכלכלה שלה?
התשובה העיקרית לשאלה זו היא שהמשקיעים מאמינים שאחרי העלאות הריבית באוסטרליה, נורבגיה מלזיה ובישראל, גם סין שנמצאת בצמיחה חזקה מאוד תחליט להעלות את הריבית, סין כבר מראה סימנים להידוק מוניטארי באמצעות העלאת שיעור רזרבות המזומנים שנדרשים מהבנקים המסחריים כנגד מתן האשראי, צעד זה נועד לייקר את מחיר הכסף בשוק וזאת כדי לבלום את התחזקות האינפלציה, גם הודו נקטה בצעדים דומים לפניי החלטתה להעלות את הריבית.
העלאת הריבית בהודו וההנחה שסין תצעד בעקבותיה ואחריה ארה"ב ואולי אפילו אירופה, גרמה למשקיעים לטווח הארוך לרכוש את הדולר מבעוד מועד מתוך ציפייה להתחזקותו של הדולר.
דבר נוסף שאופייני להשקעה בדולר היא הפנייה אליו בכל פעם שהסוחרים מרגישים חוסר וודאות או סכנה, הדולר מאז ומתמיד ועל אף המשבר הפיננסי בארה"ב נתפס כהשקעה בטוחה, בכל פעם שהמשקיעים דואגים בגלל שינויים לא צפויים כגון העלאת הריבית המפתיעה בהודו, הם פונים להשקעה שנתפסת כבטוחה בעיניהם ? הדולר.
גם החששות לגביי מצבה של יוון, על רקע חוסר היכולת של האיחוד האירופאי להגיע להחלטה בנוגע לסוג העזרה שהם יגישו ליוון, וגם מצב הגירעונות העגום בבריטניה לפניי הבחירות שתוצאותיהן לא ברורות, עזרו לדולר להתחזק מול מטבעות אלו.
חשש נוסף שמעיב על המשקיעים הוא החשש שהיציאה של מדינות כמו הודו וסין, אשר נמצאות במקומות הראשונים בדירוג הכלכלות המובילות, מוקדם מידי מתוכניות התמריצים תתברר כיציאה לא זהירה, שתפגע קודם כל בצמיחה של הודו וסין ואחר כך תשפיע על כלכלות אחרות ובתוכן גם ארה"ב וכתוצאה מכך הכלכלה הגלובלית תחזור למיתון שכולם כל כך חוששים מפניו.
אין ספק שממשלות העולם, בעיקר הממשלות של הכלכלות שמראות סימני התאוששות רצופים, מתחילות לנקוט צעדים לצמצום תוכניות התמריצים שהופעלו במהלך המיתון, אבל השאלה הגדולה שנשאלת היא - האם הכלכלות יצליחו להסתדר בכוחות עצמן ללא עזרה מלאכותית, או שאולי תהיה חלילה נסיגה חזרה לתוך המיתון?
***ניתוחים ועסקאות כלולות בדוח זה הינם למטרת אינפורמציה בלבד, ובשום אופן אין לראות בו הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה של מטבע, מדד, מנייה סחורה ו/או כל נכס אחר מהמתוארים בדוח. הניתוח מתפרסם על מידע אשר פורסם לכלל הציבור ומידע אחר, לרבות מידע שפורסם על ידי החברה נשואת דוח זה, ואשר כלל פורקס מניחה שהינו מהימן, וזאת, מבלי שביצעה בדיקות עצמאיות לשם בירור מהימנות המידע. המסחר במטבע חוץ, סחורות, מדדים ומתכות כרוך בסיכון רב ואינו מתאים לכל אדם. הכותבים יכולים להיות בעל עניין אישי בנכסים הפיננסים המוזכרים בסקירה זו. אין לראות בנכתב בה הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך. הכותבים אינם בעלי רשיון ייעוץ או ניהול תיקים.
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותלאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.44% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.
מייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיותמנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל
מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו
ריאנאייר למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו".
ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים.
עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל.
במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת.
- מנכ"ל ריאנאייר מאיים להעביר מטוסים בעקבות המצב הבטחוני
- חברת התעופה האירית שנמצאת בעמדה תחרותית חזקה יותר מכולן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".
