מדוע כדאי להשקיע במניית החברה לישראל כיום?

רו"ח ארז זלצמן, בסקירה על מניית החברה לישראל.
רו"ח ארז זלצמן |

דעתי כבר נחשפה במאמר שפורסם בתאריך 4.10.2009. גם היום, על אף החשש, ואולי דווקא בגללו, נכון ורצוי להשקיע במניית החברה לישראל. ההאטה הנוכחית בענף הספנות, איננה יכולה להימשך לעד, ומי שיסכים לקחת הסיכון כעת עשוי להרוויח.

ניתוח מניית החברה לישראל מצביע על כך שהמנייה עלתה ב- 20.3 אחוזים מאז ראשית חודש אוקטובר, נתון שהינו כפול כמעט מביצועי מדד המעו"ף בו היא נסחרת, אשר עלה באותה התקופה ב- 11.3 אחוזים בלבד.

דוחותיה הכספים של החברה לישראל ושל כיל ובזן שפורסמו ב-26 לנובמבר 2009, שיקפו את שהיה ידוע לכל, והציגו רווחים נאים מאוד. יתר על כן, חברת בז"ן נהנתה ממרווח זיקוק גבוה במיוחד של 8.1 דולר לחבית במהלך הרבעון האחרון. נתון בהחלט יוצא דופן לעומת זה שצוטט על ידי רויטרס בתקופה האמורה, ועמד על מרווח לחבית של 1.6 דולר בלבד, פי חמישה.

מנגד, תרומתה של צים לדוחות הייתה שלילית, הפסד של 208 מיליון דולר, אשר נבע הן מהירידה החדה בשיעור של 31% בכמויות המובלות והן מהקיטון בדמי ההובלה, גם כן בשיעור של 31%.

אך, על אף זה אני סבור כי ההשקעה במניית החברה לישראל הינה בבחינת סיכון מחושב, נכון ומדוד שראוי שיילקח. רק בסוף השבוע האחרון פורסם בארצות הברית כי התרחשה עליה של 1.3 אחוז במכירות הקמעונאיות. נתון זה הינו חשוב ביותר שכן הוא אשר מצביע על המשך התאוששות הכלכלה, בארצות הברית ובעולם כולו. התאוששות השווקים העולמים צפויה להשפיע בעתיד על פעילותה של החברה לישראל ובכלל זה צים.

אין להסתכל על נתוני העבר כעל הנתונים היחידים שצריכים להילקח בעת החלטה על מניה כזו או אחרת, וכאשר אנו מנסים להעריך את רווחיה הצפויים של חברה בעתיד, עלינו להביט קדימה תוך שקלול המצב כולו. ברור, כי כאשר העולם כולו נמצא בהליכי התייעלות וצמיחה מתמדת, העלייה בתובלה הימית היא בלתי נמנעת. הגדלת הצריכה מחייבת בין השאר, הגדלה גם בייבוא המוצרים, וכפועל יוצא גורמת לעליה בתנועה העולמית של חומרי גלם הנדרשים לייצור אותם המוצרים.

רו"ח ארז זלצמן - מנכ''ל בית ההשקעות KZI.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)

סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר

השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה סטיב ויטקוף

סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר

ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.

הצצה לנכסים של ויטקוף

לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.

המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.

World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ

ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.

לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.

בנימין נתיהו
צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ

נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"

ראש הממשלה נאם בכנס החשב הכללי בירושלים: "המוסלמים שהיגרו לאירופה הפכו למיעוט ווקאלי שמכופף את הממשלות. יריבינו מנצלים את המהפכה הדיגיטלית. ניאלץ להיות אתונה וסופר-ספרטה" - הבורסה עברה לירידות

מנדי הניג |
נושאים בכתבה נתניהו

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודה היום כי ישראל נמצאת במצב של בידוד מדיני הולך ומחריף. בנאום שנשא בכנס החשב הכללי בירושלים, אמר נתניהו כי ממשלות באירופה מתקפלות ללחצים פוליטיים מצד מיעוטים מוסלמים וכי מדינות כמו קטאר וסין משקיעות הון עתק בבינה מלאכותית ובמערכות דיגיטליות במטרה להשפיע על דעת הקהל העולמית. לדבריו, מציאות זו מגבילה את היכולת של ישראל לייבא חלקי נשק ועלולה לחייב את המדינה לפתח תעשיות ביטחוניות מקומיות ולשנות את מודל הכלכלה הקיים.

ישראל בודדה במערכה

נתניהו הסביר כי המיעוטים המוסלמים שהיגרו לאירופה הפכו לקבוצת לחץ בעלת השפעה ניכרת על הממשלות המקומיות, בעיקר בסוגיית עזה. לדבריו, מנהיגים אירופאים מודים בכך בשיחות פרטיות, אך בפועל נגררים לקו מדיני שמוביל לסנקציות והגבלות על ישראל. "זה מצמצם את היכולת שלנו לייבא חלקי נשק, ומציב אותנו בפני איום כלכלי של ממש", אמר. בנוסף, ציין כי ישראל אינה חלק משום גוש עולמי ברור, בשעה שהמערכת הגלובלית מתארגנת סביב בלוקים חדשים של השפעה. "בעולם שבו המדינות מתלכדות לגושים, אנחנו נותרים במידה רבה מחוץ למשחק", אמר. בעקבות הנאום, הבורסה בתל אביב עברה לירידות.


"להיות אתונה וסופר-ספרטה"

ישראל תיאלץ להסתגל למציאות של כלכלה עם סממנים אוטרקיים - סיכם ראש הממשלה בכנס. לדבריו, מדובר במושג זר לו אישית ולתפיסתו הכלכלית, שכן במשך שנים דגל בשוק חופשי וראה בעצמו אחד ממובילי הרפורמות שפתחו את ישראל למסחר בינלאומי. "אני חסיד של השוק החופשי, זה מה שהנחיתי לאורך השנים", אמר, "אבל ייתכן שניאלץ להקים כאן תעשיות נשק עצמאיות ולבסס כלכלה סגורה יותר, אם לא תהיה לנו ברירה".

"אנחנו נצטרך להיות בעת ובעונה אחת אתונה וסופר-ספרטה". אמר ראש הממשלה כשהוא רומז להיבט התרבותי-מדעי של אתונה וגם להיבט הצבאי-לוחמני של ספרטה, שילוב של עצמאות טכנולוגית ותעשייתית לצד הסתמכות מוגברת על כוח צבאי מקומי. המשמעות, מבחינתו, היא שינוי כיוון בחשיבה הכלכלית של ישראל מהסתמכות על שותפויות בינלאומיות ליכולת קיום עצמאית רחבה יותר.

בהמשך התייחס ראש הממשלה גם לסוגיית הבירוקרטיה, וטען כי נטל הרגולציה הוא מכשול שיש להסיר, גם במחיר של עימות משפטי. "צריך לגלח את הבירוקרטיה בצורה דרקונית", אמר, והוסיף: "אפשר להחליט שהחוק חשוב יותר מהחיים, אבל בעיניי החיים קודמים". הדברים, שנשמעו כעקיצה כלפי מערכת המשפט והרגולטורים, הדגישו את הכוונה של ראש הממשלה לקדם צעדים משמעותיים כדי להפחית את הבירוקרטיה.