באקסלנס חוששים מהסינים: מורידים המלצה לכיל מ'קנייה' ל'תשואת שוק'
בבית ההשקעות אקסלנס מורידים היום את ההמלצה על מניית כיל כי"ל מקנייה ל'תשואת שוק' (ניטראלי) כתוצאה מעליית מחיר המניה מתחילת השנה ועל רקע החולשה המתמשכת בשוק הדשנים.
באקסלנס ממאמינים כי ההתאוששות האחרונה במניית כיל נובעת בעיקרה מהעלייה במחיר הנפט, שדרך האתנול, משפיע בצורה חזקה על הביקוש לתירס ועל מחיר התירס. .
"לדעתנו, מחירים וכמויות גבוהות של אשלג אפשריים על רקע אחד מהמקרים הבאים: ביקוש חזק לגרעינים, או מחירי נפט גבוהים והמשך הרגולציה בארה"ב שתביא לעלייה מתמשכת בביקוש לאתנול ולתירס, כך אמר האנליסט גלעד אלפר ממחלקת המחקר של אקסלנס.
באקסלנס מתבססים על ההנחה שהביקוש למזון הוא חלש ושהתרחיש להמשך העלייה במחירי הנפט הוא פחות סביר. בנוסף, ייתכן שהקשר הכלכלי בין מחיר הנפט למחירי המזון הולך ונחלש.
מלאי תבואה גדולים בסין
"כפי שכתבנו מספר פעמים בחודשים האחרונים, הסינים נתקלים בבעיות אחסון של מזון בשל כמויות התבואה הענקיות שהם אוגרים וחוסר היכולת שלהם למכור אותם בשוק המקומי".
הנקודה שמנסים להעביר במחלקת המחקר היא שקשה לראות את הסינים חותמים על חוזה חדש לקניית אשלג בכמויות גבוהות ובמחירי 2008.
"ייתכן שייחתם לבסוף חוזה על כמויות נמוכות, נניח 2 מיליון טון, אך חוזה כזה לא יהיה מספיק כדי לשנות בצורה משמעותית את שוק האשלג השנה", הדגישו עוד ממחלקת המחקר.
הסויה - מובילה בתשואה מתחילת השנה
סויה היא התבואה עם הביצועים הטובים ביותר השנה - עלייה של 24% מתחילת השנה, לעומת 10% עבור חיטה ותירס. הסיבות שמרבים לצטט הן הבצורת בארגנטינה ונתוני ייצוא חזקים.
מנגד מזכירים: "אנו חושבים שהסיבה השנייה היא המהותית מאחר שאת הירידה בנתוני הייצור ראינו גם בתבואות האחרות".
"העלייה בייצוא - והסיבה העיקרית לדעתנו למחיר הסויה - היא לסין. סין מהווה 40% מייצוא הסויה של ארה"ב והייצוא אל סין גדל ב-44% משנה שעברה. אילו הייצוא לסין לא היה גודל אלא נשאר קבוע, הייצוא הכללי של הסויה מארה"ב היה קטן ב-9% ולא עולה ב-10%", כך מציינים עוד.
"אם נקשר נקודה זו לנקודה הקודמת שהעלינו, נראה שמלאי הסויה עבר מארה"ב לסין אבל הוא איננו נצרך לפחות בחלקו. על רקע חולשת הביקוש למזון בסין והמחסור במקומות אחסון, לא ברור אם מחיר הסויה ימשיך לעלות", הדגישו עוד.
עלייה בביקושים לאשלג
לאחרונה מתגברים הקולות לגבי התאוששות הביקוש לאשלג בברזיל.
הכמויות שהאופטימיים מזכירים נעות סביב 5-6 מיליון טון. כמות מכובדת מאוד, אולם באקסלנס מאמינים כי ללא תמיכה מהשוק הסיני אין בה מספיק כדי לשנות את גורלו של שוק האשלג ב-2009.
לאחרונה פרסם משרד החקלאות האמריקאי דו"ח עם תחזית ראשונה למלאים בשנת 2009-2010. תחזית זו היא לעלייה של 2% במלאים העולמיים לעומת 2009-2008 שבעצמה מראה עלייה של 22% במלאים לעומת 2008-2007.
.
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
