באקסלנס חוששים מהסינים: מורידים המלצה לכיל מ'קנייה' ל'תשואת שוק'

"הנקודה שאנו מנסים להעביר היא שקשה לראות את הסינים חותמים על חוזה חדש לקניית אשלג בכמויות גבוהות ובמחירי 2008", הדגישו במחלקת המחקר של אקסלנס
שהם לוי |

בבית ההשקעות אקסלנס מורידים היום את ההמלצה על מניית כיל כי"ל מקנייה ל'תשואת שוק' (ניטראלי) כתוצאה מעליית מחיר המניה מתחילת השנה ועל רקע החולשה המתמשכת בשוק הדשנים.

באקסלנס ממאמינים כי ההתאוששות האחרונה במניית כיל נובעת בעיקרה מהעלייה במחיר הנפט, שדרך האתנול, משפיע בצורה חזקה על הביקוש לתירס ועל מחיר התירס. .

"לדעתנו, מחירים וכמויות גבוהות של אשלג אפשריים על רקע אחד מהמקרים הבאים: ביקוש חזק לגרעינים, או מחירי נפט גבוהים והמשך הרגולציה בארה"ב שתביא לעלייה מתמשכת בביקוש לאתנול ולתירס, כך אמר האנליסט גלעד אלפר ממחלקת המחקר של אקסלנס.

באקסלנס מתבססים על ההנחה שהביקוש למזון הוא חלש ושהתרחיש להמשך העלייה במחירי הנפט הוא פחות סביר. בנוסף, ייתכן שהקשר הכלכלי בין מחיר הנפט למחירי המזון הולך ונחלש.

מלאי תבואה גדולים בסין

"כפי שכתבנו מספר פעמים בחודשים האחרונים, הסינים נתקלים בבעיות אחסון של מזון בשל כמויות התבואה הענקיות שהם אוגרים וחוסר היכולת שלהם למכור אותם בשוק המקומי".

הנקודה שמנסים להעביר במחלקת המחקר היא שקשה לראות את הסינים חותמים על חוזה חדש לקניית אשלג בכמויות גבוהות ובמחירי 2008.

"ייתכן שייחתם לבסוף חוזה על כמויות נמוכות, נניח 2 מיליון טון, אך חוזה כזה לא יהיה מספיק כדי לשנות בצורה משמעותית את שוק האשלג השנה", הדגישו עוד ממחלקת המחקר.

הסויה - מובילה בתשואה מתחילת השנה

סויה היא התבואה עם הביצועים הטובים ביותר השנה - עלייה של 24% מתחילת השנה, לעומת 10% עבור חיטה ותירס. הסיבות שמרבים לצטט הן הבצורת בארגנטינה ונתוני ייצוא חזקים.

מנגד מזכירים: "אנו חושבים שהסיבה השנייה היא המהותית מאחר שאת הירידה בנתוני הייצור ראינו גם בתבואות האחרות".

"העלייה בייצוא - והסיבה העיקרית לדעתנו למחיר הסויה - היא לסין. סין מהווה 40% מייצוא הסויה של ארה"ב והייצוא אל סין גדל ב-44% משנה שעברה. אילו הייצוא לסין לא היה גודל אלא נשאר קבוע, הייצוא הכללי של הסויה מארה"ב היה קטן ב-9% ולא עולה ב-10%", כך מציינים עוד.

"אם נקשר נקודה זו לנקודה הקודמת שהעלינו, נראה שמלאי הסויה עבר מארה"ב לסין אבל הוא איננו נצרך לפחות בחלקו. על רקע חולשת הביקוש למזון בסין והמחסור במקומות אחסון, לא ברור אם מחיר הסויה ימשיך לעלות", הדגישו עוד.

עלייה בביקושים לאשלג

לאחרונה מתגברים הקולות לגבי התאוששות הביקוש לאשלג בברזיל.

הכמויות שהאופטימיים מזכירים נעות סביב 5-6 מיליון טון. כמות מכובדת מאוד, אולם באקסלנס מאמינים כי ללא תמיכה מהשוק הסיני אין בה מספיק כדי לשנות את גורלו של שוק האשלג ב-2009.

לאחרונה פרסם משרד החקלאות האמריקאי דו"ח עם תחזית ראשונה למלאים בשנת 2009-2010. תחזית זו היא לעלייה של 2% במלאים העולמיים לעומת 2009-2008 שבעצמה מראה עלייה של 22% במלאים לעומת 2008-2007.

.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.