באקסלנס חוששים מהסינים: מורידים המלצה לכיל מ'קנייה' ל'תשואת שוק'
בבית ההשקעות אקסלנס מורידים היום את ההמלצה על מניית כיל כי"ל מקנייה ל'תשואת שוק' (ניטראלי) כתוצאה מעליית מחיר המניה מתחילת השנה ועל רקע החולשה המתמשכת בשוק הדשנים.
באקסלנס ממאמינים כי ההתאוששות האחרונה במניית כיל נובעת בעיקרה מהעלייה במחיר הנפט, שדרך האתנול, משפיע בצורה חזקה על הביקוש לתירס ועל מחיר התירס. .
"לדעתנו, מחירים וכמויות גבוהות של אשלג אפשריים על רקע אחד מהמקרים הבאים: ביקוש חזק לגרעינים, או מחירי נפט גבוהים והמשך הרגולציה בארה"ב שתביא לעלייה מתמשכת בביקוש לאתנול ולתירס, כך אמר האנליסט גלעד אלפר ממחלקת המחקר של אקסלנס.
באקסלנס מתבססים על ההנחה שהביקוש למזון הוא חלש ושהתרחיש להמשך העלייה במחירי הנפט הוא פחות סביר. בנוסף, ייתכן שהקשר הכלכלי בין מחיר הנפט למחירי המזון הולך ונחלש.
מלאי תבואה גדולים בסין
"כפי שכתבנו מספר פעמים בחודשים האחרונים, הסינים נתקלים בבעיות אחסון של מזון בשל כמויות התבואה הענקיות שהם אוגרים וחוסר היכולת שלהם למכור אותם בשוק המקומי".
הנקודה שמנסים להעביר במחלקת המחקר היא שקשה לראות את הסינים חותמים על חוזה חדש לקניית אשלג בכמויות גבוהות ובמחירי 2008.
"ייתכן שייחתם לבסוף חוזה על כמויות נמוכות, נניח 2 מיליון טון, אך חוזה כזה לא יהיה מספיק כדי לשנות בצורה משמעותית את שוק האשלג השנה", הדגישו עוד ממחלקת המחקר.
הסויה - מובילה בתשואה מתחילת השנה
סויה היא התבואה עם הביצועים הטובים ביותר השנה - עלייה של 24% מתחילת השנה, לעומת 10% עבור חיטה ותירס. הסיבות שמרבים לצטט הן הבצורת בארגנטינה ונתוני ייצוא חזקים.
מנגד מזכירים: "אנו חושבים שהסיבה השנייה היא המהותית מאחר שאת הירידה בנתוני הייצור ראינו גם בתבואות האחרות".
"העלייה בייצוא - והסיבה העיקרית לדעתנו למחיר הסויה - היא לסין. סין מהווה 40% מייצוא הסויה של ארה"ב והייצוא אל סין גדל ב-44% משנה שעברה. אילו הייצוא לסין לא היה גודל אלא נשאר קבוע, הייצוא הכללי של הסויה מארה"ב היה קטן ב-9% ולא עולה ב-10%", כך מציינים עוד.
"אם נקשר נקודה זו לנקודה הקודמת שהעלינו, נראה שמלאי הסויה עבר מארה"ב לסין אבל הוא איננו נצרך לפחות בחלקו. על רקע חולשת הביקוש למזון בסין והמחסור במקומות אחסון, לא ברור אם מחיר הסויה ימשיך לעלות", הדגישו עוד.
עלייה בביקושים לאשלג
לאחרונה מתגברים הקולות לגבי התאוששות הביקוש לאשלג בברזיל.
הכמויות שהאופטימיים מזכירים נעות סביב 5-6 מיליון טון. כמות מכובדת מאוד, אולם באקסלנס מאמינים כי ללא תמיכה מהשוק הסיני אין בה מספיק כדי לשנות את גורלו של שוק האשלג ב-2009.
לאחרונה פרסם משרד החקלאות האמריקאי דו"ח עם תחזית ראשונה למלאים בשנת 2009-2010. תחזית זו היא לעלייה של 2% במלאים העולמיים לעומת 2009-2008 שבעצמה מראה עלייה של 22% במלאים לעומת 2008-2007.
.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)"אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"
הגירעון ב-2025 יהיה נמוך ממה שמעריכים, גביית מסים גדולה בדצמבר בעיקר בזכות חוק הרווחים הכלואים - חברות יחלקו דיבידנדים ענקיים; מנהל רשות המסים מעריך גבייה שנתית של 100 מיליארד שקל מעל היעד בתחילת השנה - האם גביית המסים הזו מעידה על שיפור במשק, ועל המלחמה בהון השחור
מסים הם החלק הכי מרכזי בהכנסות המדינה. זה רוב רובו של המקור התקציבי. מסים אמורים לבטא את מצב הכלכלה. כשהכלכלה חזקה, הרווחים של הפירמות בעלייה, השכר עולה והמסים עולים, וההיפך. בשנה האחרונה יש עלייה חריגה מאוד במסים. אבל אל תטעו, למרות שהיא חשובה, והיא עוזרת לנתונים להיראות טובים מאוד, היא לא בהכרח מבטאת את מצב הכלכלה, היא מזכירה "הכנסות חד פעמיות" בדוחות של חברות - האם להתייחס להכנסות האלו או לא?
שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים מדבר על גבייה שעולה על 100 מיליארד שקל מהיעד המקורי. ב-11 חודשים נקבו 466 מיליארד שקל, וכנראה שבדצמבר תהיה גביית שיא שתביא את הגבייה הכוללת למעל 530 מיליארד שקל מיליארד שקל. הגבייה הזו, וכן הגבייה בסוף שנת 2024 מיוחסת לשני מהלכים של רשות המסים.
הראשון הוא מיסוי רווחים כלואים. זה עובד כך. רואה החשבון מתקשר לבעלים של חברה קטנה ואומר לו - "תראה, יש חוק חדש, לא כל כך ברור היישום שלו, אבל המשמעות שלו שצריך לשלם מס על רווחים היסטוריים".
אתה רציני?
"כן צריך לשלם מס-קנס של 2% או לחלק אותם. אפשר לחלק בהדרגה 5% בשנה ומשנה הבאה 6% מהיקף הרווחים. המדינה לא רוצה שיחזיקו רווחים אלא שיחלקו כדי לקבל את המס על הדיבידנד".
- רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-40 מיליארד שקל מעל היעד״
- מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מס?
"זה 30%, ויש גם מס יסף של 3% ועל רווחים מסוימים עוד 2%".
המון. אין משהו לעשות?
"חילקנו בסוף 2024 כדי להימנע מעליית מס יסף, זוכר. פעלנו נכון, אבל עדיין יש רווחים לצרכי מס לפי המבחן של החוק שמחויבים במס. אני לא חושב שכדאי לשלם קנס של 2%, צריך לחלק דיבידנד של 5% מהרווחים".
מילואימניקים. קרדיט: Xבנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות
בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.
על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים, תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול.
"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.
"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.
- הרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?
- סמוטריץ' מבטיח - אבל לא בטוח שיכול לקיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.
