באקסלנס חוששים מהסינים: מורידים המלצה לכיל מ'קנייה' ל'תשואת שוק'

"הנקודה שאנו מנסים להעביר היא שקשה לראות את הסינים חותמים על חוזה חדש לקניית אשלג בכמויות גבוהות ובמחירי 2008", הדגישו במחלקת המחקר של אקסלנס
שהם לוי |

בבית ההשקעות אקסלנס מורידים היום את ההמלצה על מניית כיל כי"ל מקנייה ל'תשואת שוק' (ניטראלי) כתוצאה מעליית מחיר המניה מתחילת השנה ועל רקע החולשה המתמשכת בשוק הדשנים.

באקסלנס ממאמינים כי ההתאוששות האחרונה במניית כיל נובעת בעיקרה מהעלייה במחיר הנפט, שדרך האתנול, משפיע בצורה חזקה על הביקוש לתירס ועל מחיר התירס. .

"לדעתנו, מחירים וכמויות גבוהות של אשלג אפשריים על רקע אחד מהמקרים הבאים: ביקוש חזק לגרעינים, או מחירי נפט גבוהים והמשך הרגולציה בארה"ב שתביא לעלייה מתמשכת בביקוש לאתנול ולתירס, כך אמר האנליסט גלעד אלפר ממחלקת המחקר של אקסלנס.

באקסלנס מתבססים על ההנחה שהביקוש למזון הוא חלש ושהתרחיש להמשך העלייה במחירי הנפט הוא פחות סביר. בנוסף, ייתכן שהקשר הכלכלי בין מחיר הנפט למחירי המזון הולך ונחלש.

מלאי תבואה גדולים בסין

"כפי שכתבנו מספר פעמים בחודשים האחרונים, הסינים נתקלים בבעיות אחסון של מזון בשל כמויות התבואה הענקיות שהם אוגרים וחוסר היכולת שלהם למכור אותם בשוק המקומי".

הנקודה שמנסים להעביר במחלקת המחקר היא שקשה לראות את הסינים חותמים על חוזה חדש לקניית אשלג בכמויות גבוהות ובמחירי 2008.

"ייתכן שייחתם לבסוף חוזה על כמויות נמוכות, נניח 2 מיליון טון, אך חוזה כזה לא יהיה מספיק כדי לשנות בצורה משמעותית את שוק האשלג השנה", הדגישו עוד ממחלקת המחקר.

הסויה - מובילה בתשואה מתחילת השנה

סויה היא התבואה עם הביצועים הטובים ביותר השנה - עלייה של 24% מתחילת השנה, לעומת 10% עבור חיטה ותירס. הסיבות שמרבים לצטט הן הבצורת בארגנטינה ונתוני ייצוא חזקים.

מנגד מזכירים: "אנו חושבים שהסיבה השנייה היא המהותית מאחר שאת הירידה בנתוני הייצור ראינו גם בתבואות האחרות".

"העלייה בייצוא - והסיבה העיקרית לדעתנו למחיר הסויה - היא לסין. סין מהווה 40% מייצוא הסויה של ארה"ב והייצוא אל סין גדל ב-44% משנה שעברה. אילו הייצוא לסין לא היה גודל אלא נשאר קבוע, הייצוא הכללי של הסויה מארה"ב היה קטן ב-9% ולא עולה ב-10%", כך מציינים עוד.

"אם נקשר נקודה זו לנקודה הקודמת שהעלינו, נראה שמלאי הסויה עבר מארה"ב לסין אבל הוא איננו נצרך לפחות בחלקו. על רקע חולשת הביקוש למזון בסין והמחסור במקומות אחסון, לא ברור אם מחיר הסויה ימשיך לעלות", הדגישו עוד.

עלייה בביקושים לאשלג

לאחרונה מתגברים הקולות לגבי התאוששות הביקוש לאשלג בברזיל.

הכמויות שהאופטימיים מזכירים נעות סביב 5-6 מיליון טון. כמות מכובדת מאוד, אולם באקסלנס מאמינים כי ללא תמיכה מהשוק הסיני אין בה מספיק כדי לשנות את גורלו של שוק האשלג ב-2009.

לאחרונה פרסם משרד החקלאות האמריקאי דו"ח עם תחזית ראשונה למלאים בשנת 2009-2010. תחזית זו היא לעלייה של 2% במלאים העולמיים לעומת 2009-2008 שבעצמה מראה עלייה של 22% במלאים לעומת 2008-2007.

.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: