גיל שויד צק פוינט
צילום: תמר מצפי

צ'ק פוינט מכפילה את המטה בישראל - תפתח קמפוס חדש בת"א

צ'ק פוינט משקיעה 500 מיליון שקל בקמפוס חדש בתל אביב, שיכפיל את מטה החברה בישראל ויחזק את מעמדה כמובילה בסייבר, הקמפוס החדש יביא את שטח המשרדים שלהלכ-100,000 מ״ר וכ-6,000 עמדות עבודה

מנדי הניג | (5)

חברת הסייבר הישראלית צ'ק פוינט Check Point Software Technologies Ltd. 0.88%  מודיעה על תוכנית להקמת קמפוס משרדים חדש בתל אביב, שיכסה כ-63,000 מ"ר ויכלול כ-4,000 עמדות עבודה – פי שניים מהיקף המטה הנוכחי של החברה בישראל. ההגדלה של הקפסיטי משמעותה עוד גיוס כח אדם וזה מעיד על החשיבות שמייחסת החברה למרכז בישראל, היא תוביל להמשך ההשקעה של צ'ק פוינט במו"פ דרך הפעילות בארץ והפעילות שלה כאן תתרחב משמעותית. 

המהלך, שעלותו מוערכת בכ-500 מיליון שקל לרכישת הקרקע בלבד, מתאפשר אחרי שצ'ק פוינט, בשיתוף חברת הנדל"ן ישראל קנדה, זכתה במכרז של עיריית תל אביב-יפו לרכישת מגרש ברחוב קרמינצקי. העסקה הזאת תהיה לעסקת הנדל"ן הגדולה ביותר שצ'ק פוינט תבצע בישראל. המיקום של הקמפוס, באזור שדרות ההשכלה שמתפתח במהירות, גם יחזק את מעמדה של תל אביב כמרכז טכנולוגי עולמי.

הבניה של הקמפוס החדש צפויה להתחיל ב-2027 והצפי שיושלם אחרי כ-7 שנים. הקמפוס יכלול מגדל משרדים עם 40 קומות, מבנה לשימור, חללי עבודה, שטחים פתוחים, מסעדות, בתי קפה וגינות. הקמפוס יתפרס על שטח של כ-13.5 דונם, קרוב לשדרות ההשכלה, ויכלול גם 302 דירות שישראל קנדה תמכור. כשהפרויקט יסתיים, המטה של צ'ק פוינט בישראל יגיע לשטח כולל של כ-100,000 מטר רבוע ויכלול כ-6,000 מקומות עבודה, מה שיהפוך אותו לאחד ממתחמי ההייטק הגדולים בארץ.

צ'ק פוינט מעסיקה כיום כ-7,000 עובדים ברחבי העולם, מתוכם כ-3,000 בישראל. הקמפוס החדש יאפשר לחברה להרחיב את מצבת כח האדם בישראל. המטה הנוכחי של החברה, ברחוב הסוללים בתל אביב, מכסה שטח של כ-30,000 מטר רבוע וכולל מרכז ללימודי סייבר, מרכז הדרכה המעביר מאות קורסים בשנה ואולם הרצאות. הבניין נרכש ב-2006 כמבנה עם שבע קומות, ומאז הוסיפו לו עוד 11 קומות כדי לאכלס את הפעילות הצומחת של החברה. 

ההחלטה לבנות את הקמפוס החדש מגיעה בעקבות ההתפתחות של תעשיית הסייבר בישראל, שבה צ'ק פוינט היא מהחברות הוותיקות. המרכז החדש יעזור לחברה להישאר חזקה ומובילה בתחום הסייבר. עם זאת, ההשקעה הגדולה והזמן הרב עד סיום הפרויקט – כמעט עשור – מעוררים שאלות על הקשיים בדרך. העסקה משקפת את הביטחון של צ'ק פוינט בכלכלה הישראלית ואת מחויבותה להמשיך להוביל בתחום הסייבר מהארץ.

גיל שויד, מייסד ויו"ר צ'ק פוינט מוסר: "המהלך הנוכחי משקף את מחויבותה של צ'ק פוינט להתרחבות ארוכת טווח ולחיזוק מעמדה כגורם מוביל בתחום הסייבר, מישראל. כחברה ישראלית, אנו רואים חשיבות אסטרטגית בביסוס מרכז הפעילות וההובלה שלנו כאן."

נדב צפריר, מנכ״ל צ׳ק פוינט מוסר: ״המהלך נועד לתמוך בצמיחה של צ׳ק פוינט לעשורים הקרובים, ולהתאים את התשתית הפיזית לאסטרטגיית החדשנות שלנו. לצד הרחבת הקמפוס ומטה החברה, אנו מקימים מרכז מחקר ופיתוח ל-AI ,שישמש כעוגן טכנולוגי ויכולות ליבה עבור הדור הבא של פתרונות ההגנה.״

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    וואטורי 17/05/2025 17:11
    הגב לתגובה זו
    אסור להשקיע בישראל חמור ישראל בדרך לקריסה
  • 2.
    מוטי 15/05/2025 20:10
    הגב לתגובה זו
    רק שלא יעשו טעות ויפגעו בעבודה היברידית אחרת יאבדו עובדים חזקים.גם ככה הם בקושי מצליחים לתת תנאים טובים יחסית לחברות אחרות בתחום
  • עדיין אני לא מגיע למשרד (ל"ת)
    אנונימי עובד צק פוינט 16/05/2025 15:28
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אין כמו ההיי טק (ל"ת)
    אנונימי 15/05/2025 17:18
    הגב לתגובה זו
  • איזה הייטק משכורות חרא ומשמעת של צבא (ל"ת)
    אנונימי 15/05/2025 20:27
    הגב לתגובה זו
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.