חיסכון לכל ילד
צילום: pexels maitree rimthong

ועדת הכלכלה אישרה: בנקים יציעו פקדונות ללא חשבון עו"ש

הוועדה אישרה את הצעתו של ח"כ אביחי בוארון לתיקון של חוק הבנקאות, ולאפשר ניוד פקדונות בין הבנקים - גם לבנק שבו ללקוח אין חשבון פעיל. עוד אושר כי המפקח על הבנקים יוסמך להטיל עיצום כספי על בנקים שלא יעמדו בהוראה. נציגת איגוד הבנקים ביקשה שנה להיערכות למהלך, הח"כים התנגדו לכך - אך לא נקבע כמה זמן יינתן להם

עוזי גרסטמן |

ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה היום לקריאה ראשונה את ההצעה של ח"כ אביחי בוארון (הליכוד) לתקן את חוק הבנקאות, ולאפשר ניוד פקדונות בין הבנקים - גם לבנק שבו ללקוח אין חשבון פעיל. לפי ההצעה שאושרה, הבנקים הגדולים יוכלו לאפשר הפקדת פקדונות גם של לקוחות שאינם מנהלים אצלהם חשבון עו"ש. עוד אושר כי המפקח על הבנקים יוסמך להטיל עיצום כספי על בנקים שלא יעמדו בהוראה.


ממלא מקום יו"ר הוועדה, ח"כ שלום דנינו (הליכוד), פתח את הדיון ואמר כי הצעת החוק תורמת למאבק ביוקר המחיה ולצרכנות נבונה. ח"כ בוארון ציין כי עד היום השירות היה לקוי, וכשאנשים רצו לפתוח פקדון רוב הבנקים מציבים תנאי של העברת חשבון העו"ש. הוא הוסיף כי הצעת החוק מבקשת לייצר תחרות אמיתית בשוק הפיקדונות. לדבריו, "בחשבונות עו"ש לפי נתונים שקיבלנו יש 640 מיליארד שקל בעו"ש, ופקדונות שהציבור יכול לעשות בהם שימוש טוב יותר".


יו"ר איגוד היועצים לכלכלה המשפחה, שי אבו, העלה בפני הוועדה סימני שאלה על האמירה של צרכנות נבונה, "האם הלקוח הסביר יפגע? יקטינו לו מסגרת? זה יהיה אירוע מס? האם ידוע לציבור על כסף בפקדון אם קיים הבדל האם אקבל תנאים פחות טובים מלקוח חדש? אם אני לקוח של בנק מסוים בבנק הקיים שלי אני אקבל פחות על הפקדון מאשר אם אני אביא כסף חדש מבנק אחר? האם הלקוח לא יפסיד את המכלול הכללי שלו, את המסגרת והתנאים הנלווים שנותנים לו?". ח"כ בוארון הגיב לדבריו ואמר שכיום רוב הבנקים מתנים העברת כסף חדש לפקדון בריבית גבוה יותר בפתיחת חשבון עו"ש, וכוונת ההצעה היא שלכולם תהיה את האפשרות הזו.


מנכ"ל המכון לתכנון כלכלי, עו"ד דרור שטרום, התייחס לדבריו של אבו, ואמר כי בכל הצעה ניתן למצוא פחד קמעי, אך לקוחות לא מודעים לכך שהיום ההפרשים בין הפקדונות הם יותר מפי שניים בין הבנקים, ואנשים כברירת מחדל מפקידים כסף בפקדון בבנק שלהם.


נציג לובי 99, משה קאשי, ציין כי הבנק מחויב לקבל פקדון מאדם שאין לו חשבון, אך אין התייחסות לגובה הריבית. קאשי הציע לוועדה לקבוע כי הבנק יהיה מחויב לקבל פקדונות מאדם שאין לו חשבון - ושהריבית תהיה אותה ריבית שהבנק מציע ללקוחות שלו. שטרום התייחס לדבריו ואמר כי החשש שלא יהיה משחק תחרותי הוא מובן, אך הדרך להתמודדות היא לעקוב אחר התחרות בתחום הפקדונות, "נכון להיום יש שני בנקים קטנים שנותנים תחרות חריפה בתחום הפקדונות, סביר להניח שהתחרות תימשך כי כדאי להם", אמר.


נציגת איגוד הבנקים, גלי כספרי, ציינה כי "לבנקים שלא מאפשרים פקדונות במערכת סגורה היום מדובר בייצור לגמרי חדש,. לכן צריך לאפיין את התהליך מאפס ואנחנו מבקשים היערכות של שנה לכל הפחות. המערכת צריכה להתממשק עם מערכות ליבה של הבנקים ולעלות לאוויר עם אפס תקלות". שטרום אמר בתגובה כי, "זאת הסיבה שבגללה באתי, הניסיון בבנקים שפיתחו את הממשקים האלה מראה שאפשר לעשות את זה תוך זמן קצר משמעותית. חצי שנה זה הרבה מעבר לדרוש לפיתוח הממשקים האלה, שהם די מוכרים וישנים".


ח"כ דנינו ציין כי שנה זה פרק זמן שנשמע ארוך מידי, והוסיף כי מועד הכניסה לתוקף של ההצעה ייבחן בעת הכנתה לקריאה שנייה ושלישית, כדי לקבל החלטה מושכלת. ח"כ בוארון הוסיף כי הבנקים יכולים להתחיל להתכונן כבר מעכשיו. כאמור, בתום הדיון אישרה הוועדה את ההצעה פה אחד, בקולותיהם של ח"כ דנינו, ח"כ בוארון וח"כ אליהו ברוכי (יהדות התורה).

קיראו עוד ב"בארץ"



מהנתונים המעודכנים של בנק ישראל לדצמבר האחרון, עולה כי בבנק לאומי תקבלו את הריבית הטובה ביותר על פיקדון של שנה בריבית קבועה -  4.46%. הריבית הממוצעת במערכת היא 4.05%. הריבית בבנק לאומי היא חריגה לטובה, לצד בנק ירושלים שבהגדרה מספק ריביות טובות. רוב הבנקים התיישרו לריבית באזור 4%, נמוך מהחודשים הקודמים וזה על רקע ההערכה שריבית בנק ישראל צפויה לרדת ברבעון השני. למרות הריביות הטובות, בנק ירושלים לא מצליח לחולל מהפכה בשוק כשהסיבה היא שהוא משמש בעיקר כקלף מיקוח במו"מ מול הבנקים. לקוחות נעזרים בהצעה שלו כדי לקבל יותר מהבנק שלהם.




אפיקי ההשקעה הסולידיים והפופולריים ביותר הם כנראה הפקדונות והקרנות הכספיות. קרנות כספיות היו ההשקעה הסולידים הטובה ביותר ב-2024 והפקדונות לא רחוקים מהם, העניין הוא שהפקדונות משווקים בצורה יותר מהקרנות הכספיות - הפקדונות הם של הבנקים, והם גם אחד מהנכסים הגדולים ביותר שלהם. הבנקים נותנים עבורם ריביות נמוכות יותר מהריביות שהם לוקחים על הלוואות - וככה הם מרוויחים כסף, אז הם דואגים לשווק את הפקדונות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.