ועדת הכלכלה אישרה: בנקים יציעו פקדונות ללא חשבון עו"ש
הוועדה אישרה את הצעתו של ח"כ אביחי בוארון לתיקון של חוק הבנקאות, ולאפשר ניוד פקדונות בין הבנקים - גם לבנק שבו ללקוח אין חשבון פעיל. עוד אושר כי המפקח על הבנקים יוסמך להטיל עיצום כספי על בנקים שלא יעמדו בהוראה. נציגת איגוד הבנקים ביקשה שנה להיערכות למהלך, הח"כים התנגדו לכך - אך לא נקבע כמה זמן יינתן להם
ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה היום לקריאה ראשונה את ההצעה של ח"כ אביחי בוארון (הליכוד) לתקן את חוק הבנקאות, ולאפשר ניוד פקדונות בין הבנקים - גם לבנק שבו ללקוח אין חשבון פעיל. לפי ההצעה שאושרה, הבנקים הגדולים יוכלו לאפשר הפקדת פקדונות גם של לקוחות שאינם מנהלים אצלהם חשבון עו"ש. עוד אושר כי המפקח על הבנקים יוסמך להטיל עיצום כספי על בנקים שלא יעמדו בהוראה.
ממלא מקום יו"ר הוועדה, ח"כ שלום דנינו (הליכוד), פתח את הדיון ואמר כי הצעת החוק תורמת למאבק ביוקר המחיה ולצרכנות נבונה. ח"כ בוארון ציין כי עד היום השירות היה לקוי, וכשאנשים רצו לפתוח פקדון רוב הבנקים מציבים תנאי של העברת חשבון העו"ש. הוא הוסיף כי הצעת החוק מבקשת לייצר תחרות אמיתית בשוק הפיקדונות. לדבריו, "בחשבונות עו"ש לפי נתונים שקיבלנו יש 640 מיליארד שקל בעו"ש, ופקדונות שהציבור יכול לעשות בהם שימוש טוב יותר".
יו"ר איגוד היועצים לכלכלה המשפחה, שי אבו, העלה בפני הוועדה סימני שאלה על האמירה של צרכנות נבונה, "האם הלקוח הסביר יפגע? יקטינו לו מסגרת? זה יהיה אירוע מס? האם ידוע לציבור על כסף בפקדון אם קיים הבדל האם אקבל תנאים פחות טובים מלקוח חדש? אם אני לקוח של בנק מסוים בבנק הקיים שלי אני אקבל פחות על הפקדון מאשר אם אני אביא כסף חדש מבנק אחר? האם הלקוח לא יפסיד את המכלול הכללי שלו, את המסגרת והתנאים הנלווים שנותנים לו?". ח"כ בוארון הגיב לדבריו ואמר שכיום רוב הבנקים מתנים העברת כסף חדש לפקדון בריבית גבוה יותר בפתיחת חשבון עו"ש, וכוונת ההצעה היא שלכולם תהיה את האפשרות הזו.
מנכ"ל המכון לתכנון כלכלי, עו"ד דרור שטרום, התייחס לדבריו של אבו, ואמר כי בכל הצעה ניתן למצוא פחד קמעי, אך לקוחות לא מודעים לכך שהיום ההפרשים בין הפקדונות הם יותר מפי שניים בין הבנקים, ואנשים כברירת מחדל מפקידים כסף בפקדון בבנק שלהם.
- הריבית על הפיקדונות בבנקים ירדה - ריבית תעריף עד 3.5%
- בלי עמלות ועם נזילות יומית: בנק לאומי משיק פיקדון מובנה דולרי S&P500
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נציג לובי 99, משה קאשי, ציין כי הבנק מחויב לקבל פקדון מאדם שאין לו חשבון, אך אין התייחסות לגובה הריבית. קאשי הציע לוועדה לקבוע כי הבנק יהיה מחויב לקבל פקדונות מאדם שאין לו חשבון - ושהריבית תהיה אותה ריבית שהבנק מציע ללקוחות שלו. שטרום התייחס לדבריו ואמר כי החשש שלא יהיה משחק תחרותי הוא מובן, אך הדרך להתמודדות היא לעקוב אחר התחרות בתחום הפקדונות, "נכון להיום יש שני בנקים קטנים שנותנים תחרות חריפה בתחום הפקדונות, סביר להניח שהתחרות תימשך כי כדאי להם", אמר.
נציגת איגוד הבנקים, גלי כספרי, ציינה כי "לבנקים שלא מאפשרים פקדונות במערכת סגורה היום מדובר בייצור לגמרי חדש,. לכן צריך לאפיין את התהליך מאפס ואנחנו מבקשים היערכות של שנה לכל הפחות. המערכת צריכה להתממשק עם מערכות ליבה של הבנקים ולעלות לאוויר עם אפס תקלות". שטרום אמר בתגובה כי, "זאת הסיבה שבגללה באתי, הניסיון בבנקים שפיתחו את הממשקים האלה מראה שאפשר לעשות את זה תוך זמן קצר משמעותית. חצי שנה זה הרבה מעבר לדרוש לפיתוח הממשקים האלה, שהם די מוכרים וישנים".
ח"כ דנינו ציין כי שנה זה פרק זמן שנשמע ארוך מידי, והוסיף כי מועד הכניסה לתוקף של ההצעה ייבחן בעת הכנתה לקריאה שנייה ושלישית, כדי לקבל החלטה מושכלת. ח"כ בוארון הוסיף כי הבנקים יכולים להתחיל להתכונן כבר מעכשיו. כאמור, בתום הדיון אישרה הוועדה את ההצעה פה אחד, בקולותיהם של ח"כ דנינו, ח"כ בוארון וח"כ אליהו ברוכי (יהדות התורה).
- מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
- קנאביס - האם מותר לכם להשתמש, כמה מותר להחזיק, מהם העונשים?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
מהנתונים המעודכנים של בנק ישראל לדצמבר האחרון, עולה כי בבנק לאומי תקבלו את הריבית הטובה ביותר על פיקדון של שנה בריבית קבועה - 4.46%. הריבית הממוצעת במערכת היא 4.05%. הריבית בבנק לאומי היא חריגה לטובה, לצד בנק ירושלים שבהגדרה מספק ריביות טובות. רוב הבנקים התיישרו לריבית באזור 4%, נמוך מהחודשים הקודמים וזה על רקע ההערכה שריבית בנק ישראל צפויה לרדת ברבעון השני. למרות הריביות הטובות, בנק ירושלים לא מצליח לחולל מהפכה בשוק כשהסיבה היא שהוא משמש בעיקר כקלף מיקוח במו"מ מול הבנקים. לקוחות נעזרים בהצעה שלו כדי לקבל יותר מהבנק שלהם.
אפיקי ההשקעה הסולידיים והפופולריים ביותר הם כנראה הפקדונות והקרנות הכספיות. קרנות כספיות היו ההשקעה הסולידים הטובה ביותר ב-2024 והפקדונות לא רחוקים מהם, העניין הוא שהפקדונות משווקים בצורה יותר מהקרנות הכספיות - הפקדונות הם של הבנקים, והם גם אחד מהנכסים הגדולים ביותר שלהם. הבנקים נותנים עבורם ריביות נמוכות יותר מהריביות שהם לוקחים על הלוואות - וככה הם מרוויחים כסף, אז הם דואגים לשווק את הפקדונות.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
