ועדת הכלכלה אישרה: בנקים יציעו פקדונות ללא חשבון עו"ש
הוועדה אישרה את הצעתו של ח"כ אביחי בוארון לתיקון של חוק הבנקאות, ולאפשר ניוד פקדונות בין הבנקים - גם לבנק שבו ללקוח אין חשבון פעיל. עוד אושר כי המפקח על הבנקים יוסמך להטיל עיצום כספי על בנקים שלא יעמדו בהוראה. נציגת איגוד הבנקים ביקשה שנה להיערכות למהלך, הח"כים התנגדו לכך - אך לא נקבע כמה זמן יינתן להם
ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה היום לקריאה ראשונה את ההצעה של ח"כ אביחי בוארון (הליכוד) לתקן את חוק הבנקאות, ולאפשר ניוד פקדונות בין הבנקים - גם לבנק שבו ללקוח אין חשבון פעיל. לפי ההצעה שאושרה, הבנקים הגדולים יוכלו לאפשר הפקדת פקדונות גם של לקוחות שאינם מנהלים אצלהם חשבון עו"ש. עוד אושר כי המפקח על הבנקים יוסמך להטיל עיצום כספי על בנקים שלא יעמדו בהוראה.
ממלא מקום יו"ר הוועדה, ח"כ שלום דנינו (הליכוד), פתח את הדיון ואמר כי הצעת החוק תורמת למאבק ביוקר המחיה ולצרכנות נבונה. ח"כ בוארון ציין כי עד היום השירות היה לקוי, וכשאנשים רצו לפתוח פקדון רוב הבנקים מציבים תנאי של העברת חשבון העו"ש. הוא הוסיף כי הצעת החוק מבקשת לייצר תחרות אמיתית בשוק הפיקדונות. לדבריו, "בחשבונות עו"ש לפי נתונים שקיבלנו יש 640 מיליארד שקל בעו"ש, ופקדונות שהציבור יכול לעשות בהם שימוש טוב יותר".
יו"ר איגוד היועצים לכלכלה המשפחה, שי אבו, העלה בפני הוועדה סימני שאלה על האמירה של צרכנות נבונה, "האם הלקוח הסביר יפגע? יקטינו לו מסגרת? זה יהיה אירוע מס? האם ידוע לציבור על כסף בפקדון אם קיים הבדל האם אקבל תנאים פחות טובים מלקוח חדש? אם אני לקוח של בנק מסוים בבנק הקיים שלי אני אקבל פחות על הפקדון מאשר אם אני אביא כסף חדש מבנק אחר? האם הלקוח לא יפסיד את המכלול הכללי שלו, את המסגרת והתנאים הנלווים שנותנים לו?". ח"כ בוארון הגיב לדבריו ואמר שכיום רוב הבנקים מתנים העברת כסף חדש לפקדון בריבית גבוה יותר בפתיחת חשבון עו"ש, וכוונת ההצעה היא שלכולם תהיה את האפשרות הזו.
מנכ"ל המכון לתכנון כלכלי, עו"ד דרור שטרום, התייחס לדבריו של אבו, ואמר כי בכל הצעה ניתן למצוא פחד קמעי, אך לקוחות לא מודעים לכך שהיום ההפרשים בין הפקדונות הם יותר מפי שניים בין הבנקים, ואנשים כברירת מחדל מפקידים כסף בפקדון בבנק שלהם.
- הריבית על הפיקדונות בבנקים ירדה - ריבית תעריף עד 3.5%
- בלי עמלות ועם נזילות יומית: בנק לאומי משיק פיקדון מובנה דולרי S&P500
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נציג לובי 99, משה קאשי, ציין כי הבנק מחויב לקבל פקדון מאדם שאין לו חשבון, אך אין התייחסות לגובה הריבית. קאשי הציע לוועדה לקבוע כי הבנק יהיה מחויב לקבל פקדונות מאדם שאין לו חשבון - ושהריבית תהיה אותה ריבית שהבנק מציע ללקוחות שלו. שטרום התייחס לדבריו ואמר כי החשש שלא יהיה משחק תחרותי הוא מובן, אך הדרך להתמודדות היא לעקוב אחר התחרות בתחום הפקדונות, "נכון להיום יש שני בנקים קטנים שנותנים תחרות חריפה בתחום הפקדונות, סביר להניח שהתחרות תימשך כי כדאי להם", אמר.
נציגת איגוד הבנקים, גלי כספרי, ציינה כי "לבנקים שלא מאפשרים פקדונות במערכת סגורה היום מדובר בייצור לגמרי חדש,. לכן צריך לאפיין את התהליך מאפס ואנחנו מבקשים היערכות של שנה לכל הפחות. המערכת צריכה להתממשק עם מערכות ליבה של הבנקים ולעלות לאוויר עם אפס תקלות". שטרום אמר בתגובה כי, "זאת הסיבה שבגללה באתי, הניסיון בבנקים שפיתחו את הממשקים האלה מראה שאפשר לעשות את זה תוך זמן קצר משמעותית. חצי שנה זה הרבה מעבר לדרוש לפיתוח הממשקים האלה, שהם די מוכרים וישנים".
ח"כ דנינו ציין כי שנה זה פרק זמן שנשמע ארוך מידי, והוסיף כי מועד הכניסה לתוקף של ההצעה ייבחן בעת הכנתה לקריאה שנייה ושלישית, כדי לקבל החלטה מושכלת. ח"כ בוארון הוסיף כי הבנקים יכולים להתחיל להתכונן כבר מעכשיו. כאמור, בתום הדיון אישרה הוועדה את ההצעה פה אחד, בקולותיהם של ח"כ דנינו, ח"כ בוארון וח"כ אליהו ברוכי (יהדות התורה).
- הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
- 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
מהנתונים המעודכנים של בנק ישראל לדצמבר האחרון, עולה כי בבנק לאומי תקבלו את הריבית הטובה ביותר על פיקדון של שנה בריבית קבועה - 4.46%. הריבית הממוצעת במערכת היא 4.05%. הריבית בבנק לאומי היא חריגה לטובה, לצד בנק ירושלים שבהגדרה מספק ריביות טובות. רוב הבנקים התיישרו לריבית באזור 4%, נמוך מהחודשים הקודמים וזה על רקע ההערכה שריבית בנק ישראל צפויה לרדת ברבעון השני. למרות הריביות הטובות, בנק ירושלים לא מצליח לחולל מהפכה בשוק כשהסיבה היא שהוא משמש בעיקר כקלף מיקוח במו"מ מול הבנקים. לקוחות נעזרים בהצעה שלו כדי לקבל יותר מהבנק שלהם.
אפיקי ההשקעה הסולידיים והפופולריים ביותר הם כנראה הפקדונות והקרנות הכספיות. קרנות כספיות היו ההשקעה הסולידים הטובה ביותר ב-2024 והפקדונות לא רחוקים מהם, העניין הוא שהפקדונות משווקים בצורה יותר מהקרנות הכספיות - הפקדונות הם של הבנקים, והם גם אחד מהנכסים הגדולים ביותר שלהם. הבנקים נותנים עבורם ריביות נמוכות יותר מהריביות שהם לוקחים על הלוואות - וככה הם מרוויחים כסף, אז הם דואגים לשווק את הפקדונות.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
