ועדת הכלכלה אישרה: בנקים יציעו פקדונות ללא חשבון עו"ש

הוועדה אישרה את הצעתו של ח"כ אביחי בוארון לתיקון של חוק הבנקאות, ולאפשר ניוד פקדונות בין הבנקים - גם לבנק שבו ללקוח אין חשבון פעיל. עוד אושר כי המפקח על הבנקים יוסמך להטיל עיצום כספי על בנקים שלא יעמדו בהוראה. נציגת איגוד הבנקים ביקשה שנה להיערכות למהלך, הח"כים התנגדו לכך - אך לא נקבע כמה זמן יינתן להם

עוזי גרסטמן |

ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה היום לקריאה ראשונה את ההצעה של ח"כ אביחי בוארון (הליכוד) לתקן את חוק הבנקאות, ולאפשר ניוד פקדונות בין הבנקים - גם לבנק שבו ללקוח אין חשבון פעיל. לפי ההצעה שאושרה, הבנקים הגדולים יוכלו לאפשר הפקדת פקדונות גם של לקוחות שאינם מנהלים אצלהם חשבון עו"ש. עוד אושר כי המפקח על הבנקים יוסמך להטיל עיצום כספי על בנקים שלא יעמדו בהוראה.


ממלא מקום יו"ר הוועדה, ח"כ שלום דנינו (הליכוד), פתח את הדיון ואמר כי הצעת החוק תורמת למאבק ביוקר המחיה ולצרכנות נבונה. ח"כ בוארון ציין כי עד היום השירות היה לקוי, וכשאנשים רצו לפתוח פקדון רוב הבנקים מציבים תנאי של העברת חשבון העו"ש. הוא הוסיף כי הצעת החוק מבקשת לייצר תחרות אמיתית בשוק הפיקדונות. לדבריו, "בחשבונות עו"ש לפי נתונים שקיבלנו יש 640 מיליארד שקל בעו"ש, ופקדונות שהציבור יכול לעשות בהם שימוש טוב יותר".


יו"ר איגוד היועצים לכלכלה המשפחה, שי אבו, העלה בפני הוועדה סימני שאלה על האמירה של צרכנות נבונה, "האם הלקוח הסביר יפגע? יקטינו לו מסגרת? זה יהיה אירוע מס? האם ידוע לציבור על כסף בפקדון אם קיים הבדל האם אקבל תנאים פחות טובים מלקוח חדש? אם אני לקוח של בנק מסוים בבנק הקיים שלי אני אקבל פחות על הפקדון מאשר אם אני אביא כסף חדש מבנק אחר? האם הלקוח לא יפסיד את המכלול הכללי שלו, את המסגרת והתנאים הנלווים שנותנים לו?". ח"כ בוארון הגיב לדבריו ואמר שכיום רוב הבנקים מתנים העברת כסף חדש לפקדון בריבית גבוה יותר בפתיחת חשבון עו"ש, וכוונת ההצעה היא שלכולם תהיה את האפשרות הזו.


מנכ"ל המכון לתכנון כלכלי, עו"ד דרור שטרום, התייחס לדבריו של אבו, ואמר כי בכל הצעה ניתן למצוא פחד קמעי, אך לקוחות לא מודעים לכך שהיום ההפרשים בין הפקדונות הם יותר מפי שניים בין הבנקים, ואנשים כברירת מחדל מפקידים כסף בפקדון בבנק שלהם.


נציג לובי 99, משה קאשי, ציין כי הבנק מחויב לקבל פקדון מאדם שאין לו חשבון, אך אין התייחסות לגובה הריבית. קאשי הציע לוועדה לקבוע כי הבנק יהיה מחויב לקבל פקדונות מאדם שאין לו חשבון - ושהריבית תהיה אותה ריבית שהבנק מציע ללקוחות שלו. שטרום התייחס לדבריו ואמר כי החשש שלא יהיה משחק תחרותי הוא מובן, אך הדרך להתמודדות היא לעקוב אחר התחרות בתחום הפקדונות, "נכון להיום יש שני בנקים קטנים שנותנים תחרות חריפה בתחום הפקדונות, סביר להניח שהתחרות תימשך כי כדאי להם", אמר.


נציגת איגוד הבנקים, גלי כספרי, ציינה כי "לבנקים שלא מאפשרים פקדונות במערכת סגורה היום מדובר בייצור לגמרי חדש,. לכן צריך לאפיין את התהליך מאפס ואנחנו מבקשים היערכות של שנה לכל הפחות. המערכת צריכה להתממשק עם מערכות ליבה של הבנקים ולעלות לאוויר עם אפס תקלות". שטרום אמר בתגובה כי, "זאת הסיבה שבגללה באתי, הניסיון בבנקים שפיתחו את הממשקים האלה מראה שאפשר לעשות את זה תוך זמן קצר משמעותית. חצי שנה זה הרבה מעבר לדרוש לפיתוח הממשקים האלה, שהם די מוכרים וישנים".


ח"כ דנינו ציין כי שנה זה פרק זמן שנשמע ארוך מידי, והוסיף כי מועד הכניסה לתוקף של ההצעה ייבחן בעת הכנתה לקריאה שנייה ושלישית, כדי לקבל החלטה מושכלת. ח"כ בוארון הוסיף כי הבנקים יכולים להתחיל להתכונן כבר מעכשיו. כאמור, בתום הדיון אישרה הוועדה את ההצעה פה אחד, בקולותיהם של ח"כ דנינו, ח"כ בוארון וח"כ אליהו ברוכי (יהדות התורה).

קיראו עוד ב"בארץ"



מהנתונים המעודכנים של בנק ישראל לדצמבר האחרון, עולה כי בבנק לאומי תקבלו את הריבית הטובה ביותר על פיקדון של שנה בריבית קבועה -  4.46%. הריבית הממוצעת במערכת היא 4.05%. הריבית בבנק לאומי היא חריגה לטובה, לצד בנק ירושלים שבהגדרה מספק ריביות טובות. רוב הבנקים התיישרו לריבית באזור 4%, נמוך מהחודשים הקודמים וזה על רקע ההערכה שריבית בנק ישראל צפויה לרדת ברבעון השני. למרות הריביות הטובות, בנק ירושלים לא מצליח לחולל מהפכה בשוק כשהסיבה היא שהוא משמש בעיקר כקלף מיקוח במו"מ מול הבנקים. לקוחות נעזרים בהצעה שלו כדי לקבל יותר מהבנק שלהם.




אפיקי ההשקעה הסולידיים והפופולריים ביותר הם כנראה הפקדונות והקרנות הכספיות. קרנות כספיות היו ההשקעה הסולידים הטובה ביותר ב-2024 והפקדונות לא רחוקים מהם, העניין הוא שהפקדונות משווקים בצורה יותר מהקרנות הכספיות - הפקדונות הם של הבנקים, והם גם אחד מהנכסים הגדולים ביותר שלהם. הבנקים נותנים עבורם ריביות נמוכות יותר מהריביות שהם לוקחים על הלוואות - וככה הם מרוויחים כסף, אז הם דואגים לשווק את הפקדונות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

רשות המסים
צילום: רשות המסים

גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?

רשות המסים השיקה מחדש את נוהל הגילוי מרצון במטרה להחזיר מיליארדים לקופת המדינה ולאפשר לנישומים להסדיר חובות עבר בלי הליך פלילי; טיעונים בעד ונגד, והאם ביטול האנונימיות הוא שגרם לתכנית הנוכחית להיות פחות אטרקטיבית?


צלי אהרון |


גילוי מרצון חזר, והפעם עם פנים חדשות. רשות המסים הכריזה אמש על השקת הנוהל מחדש, שמאפשר לנישומים לדווח על הכנסות או נכסים שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב ולקבל חסינות מהליך פלילי. להרחבה ראו כאן - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי. הרעיון הוא די פשוט: מי שיבוא מרצונו ויסדיר את חובו, לא יועמד לדין. אבל השאלה המתבקשת היא האם מדובר בהזדמנות אמיתית או בתוכנית שתרתיע יותר אנשים מאשר היא תעודד?

הטענות בעד אומרות כי מדובר על כלי חיוני. מצד אחד, המדינה נמצאת בתקופה של הוצאות כבדות: מלחמה ארוכה, התחייבויות תקציביות ותשלומים הולכים ותופחים. גילוי מרצון נותן לממשלה דרך מהירה להכניס מיליארדים לקופת המדינה מבלי להטיל מיסים חדשים על כלל הציבור (כפי שעשתה עם המס על הרווחים הכלואים). מצד שני, גם לנישומים יש כאן רווח ברור: מי שמחזיק הכנסות לא מדווחות יכול להסדיר את מעמדו, לשלם את חוב המס ולדעת שהוא 'נקי' משפטית. העובדה שבקשה שלא תאושר לא תשמש נגד הפונה בהליך אזרחי או פלילי מחזקת את הביטחון. כלומר, המידע שנמסר לא יכול לשמש לרעתו, אלא אם הגיע לרשות בדרכים אחרות. 

בפועל, חשוב לזכור שהודעת הרשות עוד מציינת כי היא "תוכל לעשות שימוש בכל מידע הקשור לבקשה לגילוי מרצון שהגיע אליה בדרך אחרת, או במקרים שבהם לא שולם המס או שהבקשה לא נעשתה בתום לב, או הוסתר חלק מהמידע הרלוונטי". כלומר, היא לא תוכל לעשות שימוש במידע שנמסר אליה מאותו נישום במידה שהתהליך לא יאושר, אבל אם הוא יגיע אליה מצדדים שלישיים אז היא כן תוכל.

הטענות מנגד,אומרות כי הנוהל החדש פחות אטרקטיבי מהקודמים. הסיבה העיקרית היא ביטול האפשרות להליך אנונימי: בעבר נישומים יכלו לבדוק את מצבם בלי לחשוף זהות, ורק אחר כך להחליט אם להתקדם. כעת הכול גלוי מההתחלה - מה שעלול להרתיע רבים. מעבר לכך, הנוהל הנוכחי לא מבטל באופן אוטומטי קנסות, הצמדות וריביות. כך נוצר מצב שבו חוב ישן יכול לתפוח פי כמה. לדוגמה, נישום שלא דיווח על הכנסה של 100 אלף שקל ב־2015 היה משלם אז כ-35 אלף שקל מס. היום, במסגרת הנוהל, הוא עלול למצוא את עצמו מחויב ביותר מ-70 אלף שקל - אחרי ריבית, הצמדה וקנס גרעון. ומכאן עולה השאלה: העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהם בגילוי מרצון?

בנוסף, הפעם הודגש כי ניתן להגיש בקשה גם בלי ליווי מקצועי, מה שעשוי להחליש את מעמד רואי החשבון ויועצי המס, אבל גם עלול להותיר נישומים לבד מול הרשות. לכך מצטרפת מגבלה נוספת – הוצאות שכר טרחת המייצג יוכרו לצורכי מס רק בחלקן, מה שיכול להקטין עוד יותר את התמריץ לפעול.