הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ
חיסכון לכל ילד
צילום: pexels maitree rimthong

ועדת הכלכלה אישרה: בנקים יציעו פקדונות ללא חשבון עו"ש

הוועדה אישרה את הצעתו של ח"כ אביחי בוארון לתיקון של חוק הבנקאות, ולאפשר ניוד פקדונות בין הבנקים - גם לבנק שבו ללקוח אין חשבון פעיל. עוד אושר כי המפקח על הבנקים יוסמך להטיל עיצום כספי על בנקים שלא יעמדו בהוראה. נציגת איגוד הבנקים ביקשה שנה להיערכות למהלך, הח"כים התנגדו לכך - אך לא נקבע כמה זמן יינתן להם

עוזי גרסטמן |
נושאים בכתבה פיקדון ועדת הכלכלה איגוד הבנקים

ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה היום לקריאה ראשונה את ההצעה של ח"כ אביחי בוארון (הליכוד) לתקן את חוק הבנקאות, ולאפשר ניוד פקדונות בין הבנקים - גם לבנק שבו ללקוח אין חשבון פעיל. לפי ההצעה שאושרה, הבנקים הגדולים יוכלו לאפשר הפקדת פקדונות גם של לקוחות שאינם מנהלים אצלהם חשבון עו"ש. עוד אושר כי המפקח על הבנקים יוסמך להטיל עיצום כספי על בנקים שלא יעמדו בהוראה.


ממלא מקום יו"ר הוועדה, ח"כ שלום דנינו (הליכוד), פתח את הדיון ואמר כי הצעת החוק תורמת למאבק ביוקר המחיה ולצרכנות נבונה. ח"כ בוארון ציין כי עד היום השירות היה לקוי, וכשאנשים רצו לפתוח פקדון רוב הבנקים מציבים תנאי של העברת חשבון העו"ש. הוא הוסיף כי הצעת החוק מבקשת לייצר תחרות אמיתית בשוק הפיקדונות. לדבריו, "בחשבונות עו"ש לפי נתונים שקיבלנו יש 640 מיליארד שקל בעו"ש, ופקדונות שהציבור יכול לעשות בהם שימוש טוב יותר".


יו"ר איגוד היועצים לכלכלה המשפחה, שי אבו, העלה בפני הוועדה סימני שאלה על האמירה של צרכנות נבונה, "האם הלקוח הסביר יפגע? יקטינו לו מסגרת? זה יהיה אירוע מס? האם ידוע לציבור על כסף בפקדון אם קיים הבדל האם אקבל תנאים פחות טובים מלקוח חדש? אם אני לקוח של בנק מסוים בבנק הקיים שלי אני אקבל פחות על הפקדון מאשר אם אני אביא כסף חדש מבנק אחר? האם הלקוח לא יפסיד את המכלול הכללי שלו, את המסגרת והתנאים הנלווים שנותנים לו?". ח"כ בוארון הגיב לדבריו ואמר שכיום רוב הבנקים מתנים העברת כסף חדש לפקדון בריבית גבוה יותר בפתיחת חשבון עו"ש, וכוונת ההצעה היא שלכולם תהיה את האפשרות הזו.


מנכ"ל המכון לתכנון כלכלי, עו"ד דרור שטרום, התייחס לדבריו של אבו, ואמר כי בכל הצעה ניתן למצוא פחד קמעי, אך לקוחות לא מודעים לכך שהיום ההפרשים בין הפקדונות הם יותר מפי שניים בין הבנקים, ואנשים כברירת מחדל מפקידים כסף בפקדון בבנק שלהם.


נציג לובי 99, משה קאשי, ציין כי הבנק מחויב לקבל פקדון מאדם שאין לו חשבון, אך אין התייחסות לגובה הריבית. קאשי הציע לוועדה לקבוע כי הבנק יהיה מחויב לקבל פקדונות מאדם שאין לו חשבון - ושהריבית תהיה אותה ריבית שהבנק מציע ללקוחות שלו. שטרום התייחס לדבריו ואמר כי החשש שלא יהיה משחק תחרותי הוא מובן, אך הדרך להתמודדות היא לעקוב אחר התחרות בתחום הפקדונות, "נכון להיום יש שני בנקים קטנים שנותנים תחרות חריפה בתחום הפקדונות, סביר להניח שהתחרות תימשך כי כדאי להם", אמר.


נציגת איגוד הבנקים, גלי כספרי, ציינה כי "לבנקים שלא מאפשרים פקדונות במערכת סגורה היום מדובר בייצור לגמרי חדש,. לכן צריך לאפיין את התהליך מאפס ואנחנו מבקשים היערכות של שנה לכל הפחות. המערכת צריכה להתממשק עם מערכות ליבה של הבנקים ולעלות לאוויר עם אפס תקלות". שטרום אמר בתגובה כי, "זאת הסיבה שבגללה באתי, הניסיון בבנקים שפיתחו את הממשקים האלה מראה שאפשר לעשות את זה תוך זמן קצר משמעותית. חצי שנה זה הרבה מעבר לדרוש לפיתוח הממשקים האלה, שהם די מוכרים וישנים".


ח"כ דנינו ציין כי שנה זה פרק זמן שנשמע ארוך מידי, והוסיף כי מועד הכניסה לתוקף של ההצעה ייבחן בעת הכנתה לקריאה שנייה ושלישית, כדי לקבל החלטה מושכלת. ח"כ בוארון הוסיף כי הבנקים יכולים להתחיל להתכונן כבר מעכשיו. כאמור, בתום הדיון אישרה הוועדה את ההצעה פה אחד, בקולותיהם של ח"כ דנינו, ח"כ בוארון וח"כ אליהו ברוכי (יהדות התורה).

קיראו עוד ב"בארץ"



מהנתונים המעודכנים של בנק ישראל לדצמבר האחרון, עולה כי בבנק לאומי תקבלו את הריבית הטובה ביותר על פיקדון של שנה בריבית קבועה -  4.46%. הריבית הממוצעת במערכת היא 4.05%. הריבית בבנק לאומי היא חריגה לטובה, לצד בנק ירושלים שבהגדרה מספק ריביות טובות. רוב הבנקים התיישרו לריבית באזור 4%, נמוך מהחודשים הקודמים וזה על רקע ההערכה שריבית בנק ישראל צפויה לרדת ברבעון השני. למרות הריביות הטובות, בנק ירושלים לא מצליח לחולל מהפכה בשוק כשהסיבה היא שהוא משמש בעיקר כקלף מיקוח במו"מ מול הבנקים. לקוחות נעזרים בהצעה שלו כדי לקבל יותר מהבנק שלהם.




אפיקי ההשקעה הסולידיים והפופולריים ביותר הם כנראה הפקדונות והקרנות הכספיות. קרנות כספיות היו ההשקעה הסולידים הטובה ביותר ב-2024 והפקדונות לא רחוקים מהם, העניין הוא שהפקדונות משווקים בצורה יותר מהקרנות הכספיות - הפקדונות הם של הבנקים, והם גם אחד מהנכסים הגדולים ביותר שלהם. הבנקים נותנים עבורם ריביות נמוכות יותר מהריביות שהם לוקחים על הלוואות - וככה הם מרוויחים כסף, אז הם דואגים לשווק את הפקדונות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה בנק ישראל ניהול סיכונים

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

להמשך הכתבה לחץ כאן
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים. 

להמשך הכתבה לחץ כאן