שנה קשה לתקציב הבריאות. ככה זה בזמן מלחמה. כאשר התותחים רועמים וצריך להגדיל את תקציב הביטחון כולם משלמים את המחיר - תקציב החינוך, תקציב הרווחה ותקציב הבריאות. ההשפה היא לרוחב ולעומק ויש לה משמעות גדולה גם על סל הבריאות. הוא היה צריך לכלול הרבה יותר ממה שהוא כולל, למעשה כל פעם מחדש אומרים לנו שבהמשך הוא יגדל ויכיל עוד תרופות נחוצות וכל פעם מחדש העניים התקציבי גובר. 

הבחירה בסל תרופות היא בחירה קשה. למה לאשר תרופה לחולים מסוימים ולא לאחרים?. יש לזה משמעויות מרחיקות לכת. משפיעים על הבריאות של האנשים, משפיעים על איכות החיים שלהם ועל החיים עצמם. יש גורמים שונים שמשפיעים על ההחלטות מה ייכנס לסל כשיש וועדה שיושבת, דנה ושוקלת בכובד ראש את המשמעויות. 

איך יראה סל הבריאות השנה?

ועדת הסל לשירותי הבריאות חשפה את ההמלצות שלה לשנת 2025 עם תקציב של 650 מיליון שקל - בדיוק כמו בשנה שעברה. הוועדה, בראשות פרופ' דינה בן-יהודה, בחנה כ-1,000 תרופות וטכנולוגיות שעלו יחד קרוב ל-4 מיליארד שקל, אבל בסוף נדרשה לבחור רק את אלו שמתאימות למסגרת התקציב המצומצם.

תרופות לקורונה והשמנת יתר: הוויכוחים הסוערים של השנה

• ג'ונסון אנד ג'ונסון מפצלת שוב: חטיבת האורתופדיה תהפוך לחברה עצמאית
• אסטרהזנקה מוזילה מחירים בארה"ב - והמניה דווקא עולה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אחת המחלוקות הכי חמות השנה הייתה סביב טיפולים לקורונה, כמו Paxlovid ו-Veklury. למרות שהקורונה כבר לא בכותרות כמו פעם, משרד הבריאות רצה לכלול את התרופות האלו בסל, מה שיצר מתח כי זה אומר פחות כסף לתרופות אחרות. אחרי הרבה דיונים, הוחלט ש-Veklury ייממן מתקציב נפרד, ואילו Paxlovid ייכנס לסל. כן, הקורונה עוד כאן.

בנוסף, עלתה לדיון זריקת ויגובי (Wegovy) לטיפול בהשמנת יתר אצל בני נוער. מצד אחד, יש שאמרו שמדובר בטיפול מציל חיים, שיעזור לילדים עם עודף משקל לחיות חיים בריאים יותר. מצד שני, חלק מחברי הוועדה חששו מהשפעות לטווח הארוך ואפילו ממכירה לא חוקית של התרופה. בסופו של דבר, החליטו לחכות עם זה ולראות איך זה עובד בביטוחים המשלימים לפני שמכניסים לסל.

רפואה מונעת ותוספות חדשות לסל

• סמוטריץ' מבטיח: "מחירי הדירות ירדו, המסים ירדו" - האם להאמין לו?
• טראמפ מודה למדינות המפרץ על התחייבות לשיקום עזה - אבל, המימוש בספק
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון

למרות כל הוויכוחים, הוועדה הצליחה להכניס כמה חידושים מעניינים לסל. ביניהם חיסונים חשובים כמו Beyfortus למניעת מחלות בדרכי הנשימה אצל תינוקות, Gardasil9 למניעת נגיף הפפילומה (HPV), וגם בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן ריאה ומחלות גנטיות בקרב אוכלוסיות בסיכון.

מה נכנס לסל השנה?

השנה יש כאמור דגש משמעותי על רפואה מונעת וטיפולים במחלות נדירות. בין הבולטים שנכנסו לסל:

טיפולים למניעת סרטן ריאות: סקר CT לאוכלוסייה בסיכון גבוה.

בדיקות גנטיות למניעת סרטן: לנשים ממוצא אתיופי למוטציות בגנים BRCA1 ו-BRCA2.
טיפול מונע לאנגיואדמה תורשתית: תרופות כמו Takhzyro ו-Orladeyo.
חיסונים חדשים: Beyfortus למניעת מחלות RSV ביילודים ו-Gardasil9 נגד HPV לגילאי 18-26.
שמירה על פוריות: לנשים עם אנדומטריוזיס לפני ניתוח.
בנוסף, תרופות לטיפול במיגרנות כמו Ubrelvy נכנסו לסל אחרי לחץ ציבורי משמעותי.

ומה נשאר בחוץ?

לא כל התרופות והטכנולוגיות הצליחו להיכנס, בעיקר בגלל מגבלות התקציב. למשל:

ויגובי (Wegovy) נגד השמנת יתר לנוער: למרות התמיכה מצד חלק מהחברים, הוחלט להשאיר אותה בחוץ עקב חששות לגבי יעילות ובטיחות לטווח הארוך.

חיסון Bexsero נגד מחלה מנינגוקוקלית: נפל מהסל למרות יעילות גבוהה במניעת מקרים חמורים.

תוכל למצוא את הרשימה המלאה באתר משרד הבריאות בקישור הבא: 

עלייה בהשתתפות העצמית: פגיעה בכיס של כולנו

אחד הנושאים הכי שנויים במחלוקת הוא העלאת ההשתתפות העצמית על תרופות מ-19.55 שקל ל-23.50 שקל לאריזת תרופה. מדובר בעלייה של כ-20%, מה שיכול לעלות למשפחה ממוצעת עוד 150-200 שקל בשנה. במקביל, קבעו הנחה לחולים כרוניים והורידו קצת את התקרה שהם צריכים לשלם.

אז איך אנחנו ביחס לעולם?

כשמשווים את תקציב הבריאות של ישראל למדינות ה-OECD, אנחנו לא בדיוק במקום מחמיא. בישראל, ההוצאה הציבורית על בריאות נמוכה מהממוצע במדינות המפותחות. ההוצאה על בריאות עומדת על כ-7.5% מהתמ"ג, בעוד שב-OECD הממוצע הוא מעל 9%. זה אומר שבישראל יותר אנשים צריכים לשלם מהכיס הפרטי על טיפולים ותרופות.

בנוסף, שיעור ההוצאות הפרטיות על בריאות בישראל גבוה יחסית. זה גורם לכך שמשפחות רבות, בעיקר כאלו עם הכנסה נמוכה, נאלצות לוותר על טיפולים או תרופות בגלל עלותם. סקרים מראים שכ-27% מהישראלים ויתרו על רכישת תרופות ב-2024 בגלל מחירן, וכ-45% צמצמו הוצאות אחרות, כמו מזון או חשמל, כדי לממן טיפולים רפואיים.