תרופה רפואה חיסון
צילום: מדיקל לינק

סל הבריאות - המחלוקות, החידושים ואיך זה ישפיע על הכיס שלנו?

ההשתתפות העצמית של כולנו תעלה השנה בכל מרשם מהרופא; ואיזה תרפות וחיסונים נמצאים בסל השנה ואיזה לא נכנסו?

עמית בר |

שנה קשה לתקציב הבריאות. ככה זה בזמן מלחמה. כאשר התותחים רועמים וצריך להגדיל את תקציב הביטחון כולם משלמים את המחיר - תקציב החינוך, תקציב הרווחה ותקציב הבריאות. ההשפה היא לרוחב ולעומק ויש לה משמעות גדולה גם על סל הבריאות. הוא היה צריך לכלול הרבה יותר ממה שהוא כולל, למעשה כל פעם מחדש אומרים לנו שבהמשך הוא יגדל ויכיל עוד תרופות נחוצות וכל פעם מחדש העניים התקציבי גובר. 

הבחירה בסל תרופות היא בחירה קשה. למה לאשר תרופה לחולים מסוימים ולא לאחרים?. יש לזה משמעויות מרחיקות לכת. משפיעים על הבריאות של האנשים, משפיעים על איכות החיים שלהם ועל החיים עצמם. יש גורמים שונים שמשפיעים על ההחלטות מה ייכנס לסל כשיש וועדה שיושבת, דנה ושוקלת בכובד ראש את המשמעויות. 



איך יראה סל הבריאות השנה?


ועדת הסל לשירותי הבריאות חשפה את ההמלצות שלה לשנת 2025 עם תקציב של 650 מיליון שקל - בדיוק כמו בשנה שעברה. הוועדה, בראשות פרופ' דינה בן-יהודה, בחנה כ-1,000 תרופות וטכנולוגיות שעלו יחד קרוב ל-4 מיליארד שקל, אבל בסוף נדרשה לבחור רק את אלו שמתאימות למסגרת התקציב המצומצם.

תרופות לקורונה והשמנת יתר: הוויכוחים הסוערים של השנה

אחת המחלוקות הכי חמות השנה הייתה סביב טיפולים לקורונה, כמו Paxlovid ו-Veklury. למרות שהקורונה כבר לא בכותרות כמו פעם, משרד הבריאות רצה לכלול את התרופות האלו בסל, מה שיצר מתח כי זה אומר פחות כסף לתרופות אחרות. אחרי הרבה דיונים, הוחלט ש-Veklury ייממן מתקציב נפרד, ואילו Paxlovid ייכנס לסל. כן, הקורונה עוד כאן.

בנוסף, עלתה לדיון זריקת ויגובי (Wegovy) לטיפול בהשמנת יתר אצל בני נוער. מצד אחד, יש שאמרו שמדובר בטיפול מציל חיים, שיעזור לילדים עם עודף משקל לחיות חיים בריאים יותר. מצד שני, חלק מחברי הוועדה חששו מהשפעות לטווח הארוך ואפילו ממכירה לא חוקית של התרופה. בסופו של דבר, החליטו לחכות עם זה ולראות איך זה עובד בביטוחים המשלימים לפני שמכניסים לסל.


רפואה מונעת ותוספות חדשות לסל

קיראו עוד ב"בארץ"

למרות כל הוויכוחים, הוועדה הצליחה להכניס כמה חידושים מעניינים לסל. ביניהם חיסונים חשובים כמו Beyfortus למניעת מחלות בדרכי הנשימה אצל תינוקות, Gardasil9 למניעת נגיף הפפילומה (HPV), וגם בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן ריאה ומחלות גנטיות בקרב אוכלוסיות בסיכון.


מה נכנס לסל השנה?

השנה יש כאמור דגש משמעותי על רפואה מונעת וטיפולים במחלות נדירות. בין הבולטים שנכנסו לסל:

טיפולים למניעת סרטן ריאות: סקר CT לאוכלוסייה בסיכון גבוה.

בדיקות גנטיות למניעת סרטן: לנשים ממוצא אתיופי למוטציות בגנים BRCA1 ו-BRCA2.
טיפול מונע לאנגיואדמה תורשתית: תרופות כמו Takhzyro ו-Orladeyo.
חיסונים חדשים: Beyfortus למניעת מחלות RSV ביילודים ו-Gardasil9 נגד HPV לגילאי 18-26.
שמירה על פוריות: לנשים עם אנדומטריוזיס לפני ניתוח.
בנוסף, תרופות לטיפול במיגרנות כמו Ubrelvy נכנסו לסל אחרי לחץ ציבורי משמעותי.


ומה נשאר בחוץ?

לא כל התרופות והטכנולוגיות הצליחו להיכנס, בעיקר בגלל מגבלות התקציב. למשל:

ויגובי (Wegovy) נגד השמנת יתר לנוער: למרות התמיכה מצד חלק מהחברים, הוחלט להשאיר אותה בחוץ עקב חששות לגבי יעילות ובטיחות לטווח הארוך.

חיסון Bexsero נגד מחלה מנינגוקוקלית: נפל מהסל למרות יעילות גבוהה במניעת מקרים חמורים.


תוכל למצוא את הרשימה המלאה באתר משרד הבריאות בקישור הבא: 

סל שירותי הבריאות - משרד הבריאות


עלייה בהשתתפות העצמית: פגיעה בכיס של כולנו

אחד הנושאים הכי שנויים במחלוקת הוא העלאת ההשתתפות העצמית על תרופות מ-19.55 שקל ל-23.50 שקל לאריזת תרופה. מדובר בעלייה של כ-20%, מה שיכול לעלות למשפחה ממוצעת עוד 150-200 שקל בשנה. במקביל, קבעו הנחה לחולים כרוניים והורידו קצת את התקרה שהם צריכים לשלם.


אז איך אנחנו ביחס לעולם?

כשמשווים את תקציב הבריאות של ישראל למדינות ה-OECD, אנחנו לא בדיוק במקום מחמיא. בישראל, ההוצאה הציבורית על בריאות נמוכה מהממוצע במדינות המפותחות. ההוצאה על בריאות עומדת על כ-7.5% מהתמ"ג, בעוד שב-OECD הממוצע הוא מעל 9%. זה אומר שבישראל יותר אנשים צריכים לשלם מהכיס הפרטי על טיפולים ותרופות.

בנוסף, שיעור ההוצאות הפרטיות על בריאות בישראל גבוה יחסית. זה גורם לכך שמשפחות רבות, בעיקר כאלו עם הכנסה נמוכה, נאלצות לוותר על טיפולים או תרופות בגלל עלותם. סקרים מראים שכ-27% מהישראלים ויתרו על רכישת תרופות ב-2024 בגלל מחירן, וכ-45% צמצמו הוצאות אחרות, כמו מזון או חשמל, כדי לממן טיפולים רפואיים.


הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארצות הברית ויזה דרכון
צילום: Freepik

מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?

בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח



עמית בר |
נושאים בכתבה ויזה זהב

ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ. 

ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.


מהי ויזת זהב


ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.

בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.

דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.