המלצת הוועדה: סוכן ביטוח כבר לא יוכל לשווק לכם קופת גמל ופוליסת חיסכון
ועדה בנושאי החיסכון וההשקעות תמליץ כי יידרש רישיון לייעוץ השקעות לצד רישיון לייעוץ פנסיוני, אחרת אי אפשר יהיה לייעץ ולשווק בתחום
ועדת הרגולטורים בנושא החיסכון וההשקעות של הציבור, בראשות מנכ"ל משרד האוצר היוצא, שלומי הייזלר, ממליצה על שינוי דרמטי בעולם הייעוץ הפנסיוני וההשקעות. המסקנות המרכזיות כוללות:
איחוד רישיון ייעוץ פנסיוני עם ייעוץ השקעות – כך שסוכני ביטוח ויועצי השקעות יחויבו ברישיון כפול.
שינוי במודל התגמול – היועצים לא יקבלו עמלה מהחברות הפיננסיות, אלא רק תשלום מהלקוחות.
ביטול ההבדלים במיסוי בין מוצרי השקעה שונים – מהלך שיצור חשבון השקעות אחיד עם יתרונות מס לחוסכים.
- "בעולם הפיננסי יש יותר מגישה אחת נכונה. בדרך כלל מי שלא מסכים איתי בהתחלה, מסכים בדיעבד"
- "אחרי שסיימתי לעבוד גיליתי שלא קיבלתי את מלוא הזכויות שלי. סוכן פנסיוני עזר לי, וכך התאהבתי במקצוע"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אתמול פרסמו את המלצות הוועדה בנוגע לארביטראז המיסוי והרגולטורי - מסתמן ניצחון לקרנות נאמנות - מכירת קרנות לא תיחשב אירוע מס, בד בבד הוועדה ישבה ודנה בנושאים נוספים לרבות דמי הניהול, תחום הבקוראז' והתייחסות לסוכני הביטוח ותפקידם במערכת שיווק ויעוץ על מוצרים פיננסים.
היועצים הפיננסיים יידרשו לרישיון כפול
המלצה משמעותית היא להפוך את היועצים הפיננסיים ליועצים שמחזיקים גם ברישיון פנסיוני וגם ברישיון ייעוץ והשקעות. כיום, סוכני ביטוח מתמקדים בעיקר במוצרים פנסיוניים, בעוד יועצי השקעות עוסקים בקרנות נאמנות ומכשירים פיננסיים אחרים. השינוי ייצור רגולציה אחידה ויחזק את הפיקוח על הענף. המשמעות היא שמי שיש לו "חצי" רישיון לא יוכל לשווק ולייעץ בתחומי הפיננסים.
המטרה היא למנוע מצב שבו סוכנים ממליצים על מוצרים פיננסיים בהתאם לאינטרסים של חברות הביטוח ובתי ההשקעות. כדי להבטיח זאת, הצוות מציע לשנות גם את מודל התגמול, כך שהיועצים לא יקבלו עמלות מחברות הביטוח אלא יידרשו לקבל שכר ישירות מהלקוחות.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
מודל התגמול החדש – הדרך לייעוץ אובייקטיבי?
כיום, יועצים וסוכני ביטוח מרוויחים מעמלות שהם מקבלים מחברות הביטוח ובתי ההשקעות, מה שעלול להוביל להמלצות שמוטות לטובת מוצרים מסוימים. המלצות הדוח של הוועדה מדגישות כי הדרך לייעוץ אובייקטיבי עוברת בשינוי מנגנון התגמול, כך שהתשלום יגיע רק מהלקוח, בלי אינטרסים חיצוניים.
שאלות ותשובות על הרפורמה החדשה
למה רוצים לאחד את רישיונות הייעוץ הפנסיוני וההשקעות?
המטרה היא ליצור שקיפות ולמנוע ניגודי עניינים. כיום, סוכני ביטוח עוסקים רק בפנסיה וקרנות השתלמות, בעוד יועצי השקעות ממליצים על מוצרים פיננסיים כמו קרנות נאמנות. הרפורמה תאפשר לייעץ על כל סוגי החיסכון תחת קורת גג אחת, מה שיקל על החוסכים לקבל החלטות טובות יותר.
איך השינוי ישפיע על הלקוחות?
השינוי אמור לשפר את איכות הייעוץ, כי היועצים לא יקבלו עמלה על שיווק מוצרים מסוימים אלא יעבדו רק לטובת הלקוח. מצד שני, אם הלקוחות יצטרכו לשלם ישירות עבור הייעוץ, ייתכן שרבים מהם יעדיפו לוותר עליו, מה שעלול לפגוע בנגישות לשירותי ייעוץ.
מה קורה עם המיסוי על מוצרי חיסכון והשקעות?
הוועדה ממליצה לאחד את המיסוי על כל מוצרי ההשקעה, כך שכולם ינוהלו בחשבון השקעות אחד. המשמעות היא שהשקעות לא ייחשבו לאירוע מס עד שמשיכת הכסף בפועל, בדומה להטבות מס שקיימות כיום בקופות גמל להשקעה.
האם השינוי יפגע בסוכני הביטוח?
הסוכנים יתמודדו עם אתגר משמעותי, כי הם יאבדו את המודל הקיים של עמלות מחברות הביטוח. אם הרפורמה תעבור במלואה, הם יצטרכו להתאים את עצמם לשוק חדש שבו הלקוחות משלמים על השירות ולא חברות הביטוח.
איך המהלך ישפיע על חברות הביטוח ובתי ההשקעות?
החברות הפיננסיות יאבדו מנגנון חשוב של שיווק דרך סוכנים ויועצים, מה שעלול לפגוע ברווחיות שלהן. מצד שני, השוק עשוי להפוך לשקוף יותר, מה שיוביל לתחרות הוגנת יותר בין המוצרים השונים.
מה האתגר הגדול ביותר של הרפורמה?
האתגר המרכזי הוא היישום בפועל. למרות שההמלצות ברורות, המדינה תצטרך ליצור מנגנון חדש לגביית שכר מהלקוחות ולמנוע מצב שבו הייעוץ הפיננסי הופך לשירות לעשירים בלבד. בנוסף, יהיו התנגדויות מצד חברות הביטוח וסוכני הביטוח, שצפויים להילחם על המודל הקיים.
- 15.רענן 14/02/2025 13:01הגב לתגובה זודמי הניהול בקופות גמל להשקעה יקרים מאוד ורק אוכלוסיות מסוימות שנהנות משייכות לארגון גדול נהנות מדמי ניהול סבירים.
- 14.ב 08/02/2025 00:07הגב לתגובה זוזה לא פיתרון אנשים יעדיפו ללכת לחברות הביטוח ישירות כשהם יצטרכו את הביטוח הם ידברו ללמפה הפיתרון האמיתי הוא עמלה אחידה ללא קשר לדמי הניהול
- 13.א 08/02/2025 00:04הגב לתגובה זורוב העם לא מבינים במכשירים הפנסיונים ויפלו לתכסיסים שיווקים של חברות הביטוח יפסידו מאות אלפים כשיגיעו לפנסיה הממשלה עסוקה בלהשאיר אנשים במעגל העוני תהיו בטוחים שטובת הציבור זה הדבר האחרון שמעניין אותם.
- 12.אנונימי 07/02/2025 16:21הגב לתגובה זוצריך שלכל סוכן יהיה גם בנוסף לרישיון הפנסיוני גם תואר במשפטים וגלימה של סופרמן ושתהיה לו היכולת לקפוץ מחלונות וכמובן כל זה כשהוא לא מקבל עמלה אלה רק סכום כסף זעום על יעוץ מלקוח ישראלי שבחיים לא שילם על יעוץ נציגנו שם באוצר חיי בסרט
- 11.צ 07/02/2025 13:53הגב לתגובה זואבל לחייב לקחת כסף..
- 10.רועי 06/02/2025 13:01הגב לתגובה זומבורך שיהיה רישיון כפול אבל למה לחייב את הלקוח לשלם לסוכן שיקבעו תעריף תגמול אחיד לכל החברות וככה הסוכן יהיה אוביקטיבי
- 9.תבטלו את עמלת הפצת הקרנות לבנקים קודם (ל"ת)אנונימירון2 06/02/2025 12:56הגב לתגובה זו
- 8.רון 06/02/2025 12:54הגב לתגובה זוהרגולטור לא בעניינים בכלל.הבנקים ישארו לבד בתחום וכך זה יראה.הבנק יגבה עמלת ייעוץ אבל זכותו גם לתת הנחותפטור. שהרי הוא בכל מקרה מרוויח מהלקוחות.אם כך שיבטל את עמלת ההפצה בקרנות. ניראה את הרגולטור החכמולוג נוגע בזה.כי הבנק ייתן ייעוץ חינם וירוויח מהקרנות.חבורת גאונים יושבים בירושלים.
- 7.סוכן מקצוע הולך ונכחד הם משרתים רק את עצמם (ל"ת)אנונימי 06/02/2025 12:11הגב לתגובה זו
- 6.אנונימי 06/02/2025 12:07הגב לתגובה זורוב האנשים לא מבינים את המשמעויות ואי לכך יפלו טרף למשווקי בית של הגופים המוסדיים שיהיו לכאורה בחינם ולא באמת יקבלו יעוץ מתאים. בקיצור הרשות לפיקוח שמקום העבודה הבא של הפקידים שם הוא בחברות ביטוח ובתי ההשקעות דואגת לכיס של החברות במצג שווא של דאגה לחוסך המציאות עד היום מוכיחה את האמור לעיל. מי שלא מתוחכם יאכל אותה.
- 5.נכון וראוי במהרה בימינו אמן (ל"ת)אנונימי 06/02/2025 11:26הגב לתגובה זו
- 4.אנונימי 06/02/2025 10:37הגב לתגובה זוסכומי עתק נגרעים מהמשקיעים החוסכים לטובת סוכני הביטוח כאשר למעשה הם לא מוסיפים שום ערך לחוסך.
- סווינגר 06/02/2025 11:51הגב לתגובה זוחברת ביטוח לא יהיה. או שיהיה במחיר מהכיס של המבוטח.תכלס הזוכות הן חברות הביטוח שגדלו לפרופורציות שמאפשרות להן לירוק על הסוכן ועל המבוטח גם יחד.
- 3.אנונימיוס 06/02/2025 10:20הגב לתגובה זוכי לשלם אין סיכוי שנשלם..חח
- 2.מי יסכים לתת שירות בחינם.. (ל"ת)אנונימי 06/02/2025 10:14הגב לתגובה זו
- 1.עכשיו התעוררתם (ל"ת)אנונימי 06/02/2025 10:05הגב לתגובה זו
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- בנק ישראל יפוצה ב-240 אלף שקל עקב זיוף שטרות
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- בנק ישראל יפוצה ב-240 אלף שקל עקב זיוף שטרות
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
