סוכן ביטוח
צילום: דאלי אי

המלצת הוועדה: סוכן ביטוח כבר לא יוכל לשווק לכם קופת גמל ופוליסת חיסכון

ועדה בנושאי החיסכון וההשקעות תמליץ כי יידרש רישיון לייעוץ השקעות לצד רישיון לייעוץ פנסיוני, אחרת אי אפשר יהיה לייעץ ולשווק בתחום

רוי שיינמן | (16)

ועדת הרגולטורים בנושא החיסכון וההשקעות של הציבור, בראשות מנכ"ל משרד האוצר היוצא, שלומי הייזלר, ממליצה על שינוי דרמטי בעולם הייעוץ הפנסיוני וההשקעות. המסקנות המרכזיות כוללות:


איחוד רישיון ייעוץ פנסיוני עם ייעוץ השקעות – כך שסוכני ביטוח ויועצי השקעות יחויבו ברישיון כפול.

שינוי במודל התגמול – היועצים לא יקבלו עמלה מהחברות הפיננסיות, אלא רק תשלום מהלקוחות.

ביטול ההבדלים במיסוי בין מוצרי השקעה שונים – מהלך שיצור חשבון השקעות אחיד עם יתרונות מס לחוסכים.


אתמול פרסמו את המלצות הוועדה בנוגע לארביטראז המיסוי והרגולטורי - מסתמן ניצחון לקרנות נאמנות - מכירת קרנות לא תיחשב אירוע מס, בד בבד הוועדה ישבה ודנה בנושאים נוספים לרבות דמי הניהול, תחום הבקוראז' והתייחסות לסוכני הביטוח ותפקידם במערכת שיווק ויעוץ על מוצרים פיננסים. 


היועצים הפיננסיים יידרשו לרישיון כפול

המלצה משמעותית היא להפוך את היועצים הפיננסיים ליועצים שמחזיקים גם ברישיון פנסיוני וגם ברישיון ייעוץ והשקעות. כיום, סוכני ביטוח מתמקדים בעיקר במוצרים פנסיוניים, בעוד יועצי השקעות עוסקים בקרנות נאמנות ומכשירים פיננסיים אחרים. השינוי ייצור רגולציה אחידה ויחזק את הפיקוח על הענף. המשמעות היא שמי שיש לו "חצי" רישיון לא יוכל לשווק ולייעץ בתחומי הפיננסים. 


המטרה היא למנוע מצב שבו סוכנים ממליצים על מוצרים פיננסיים בהתאם לאינטרסים של חברות הביטוח ובתי ההשקעות. כדי להבטיח זאת, הצוות מציע לשנות גם את מודל התגמול, כך שהיועצים לא יקבלו עמלות מחברות הביטוח אלא יידרשו לקבל שכר ישירות מהלקוחות.

קיראו עוד ב"בארץ"

מודל התגמול החדש – הדרך לייעוץ אובייקטיבי?


כיום, יועצים וסוכני ביטוח מרוויחים מעמלות שהם מקבלים מחברות הביטוח ובתי ההשקעות, מה שעלול להוביל להמלצות שמוטות לטובת מוצרים מסוימים. המלצות הדוח של הוועדה מדגישות כי הדרך לייעוץ אובייקטיבי עוברת בשינוי מנגנון התגמול, כך שהתשלום יגיע רק מהלקוח, בלי אינטרסים חיצוניים.




שאלות ותשובות על הרפורמה החדשה

למה רוצים לאחד את רישיונות הייעוץ הפנסיוני וההשקעות?


המטרה היא ליצור שקיפות ולמנוע ניגודי עניינים. כיום, סוכני ביטוח עוסקים רק בפנסיה וקרנות השתלמות, בעוד יועצי השקעות ממליצים על מוצרים פיננסיים כמו קרנות נאמנות. הרפורמה תאפשר לייעץ על כל סוגי החיסכון תחת קורת גג אחת, מה שיקל על החוסכים לקבל החלטות טובות יותר.


איך השינוי ישפיע על הלקוחות?


השינוי אמור לשפר את איכות הייעוץ, כי היועצים לא יקבלו עמלה על שיווק מוצרים מסוימים אלא יעבדו רק לטובת הלקוח. מצד שני, אם הלקוחות יצטרכו לשלם ישירות עבור הייעוץ, ייתכן שרבים מהם יעדיפו לוותר עליו, מה שעלול לפגוע בנגישות לשירותי ייעוץ.


מה קורה עם המיסוי על מוצרי חיסכון והשקעות?


הוועדה ממליצה לאחד את המיסוי על כל מוצרי ההשקעה, כך שכולם ינוהלו בחשבון השקעות אחד. המשמעות היא שהשקעות לא ייחשבו לאירוע מס עד שמשיכת הכסף בפועל, בדומה להטבות מס שקיימות כיום בקופות גמל להשקעה.


האם השינוי יפגע בסוכני הביטוח?


הסוכנים יתמודדו עם אתגר משמעותי, כי הם יאבדו את המודל הקיים של עמלות מחברות הביטוח. אם הרפורמה תעבור במלואה, הם יצטרכו להתאים את עצמם לשוק חדש שבו הלקוחות משלמים על השירות ולא חברות הביטוח.


איך המהלך ישפיע על חברות הביטוח ובתי ההשקעות?


החברות הפיננסיות יאבדו מנגנון חשוב של שיווק דרך סוכנים ויועצים, מה שעלול לפגוע ברווחיות שלהן. מצד שני, השוק עשוי להפוך לשקוף יותר, מה שיוביל לתחרות הוגנת יותר בין המוצרים השונים.


מה האתגר הגדול ביותר של הרפורמה?


האתגר המרכזי הוא היישום בפועל. למרות שההמלצות ברורות, המדינה תצטרך ליצור מנגנון חדש לגביית שכר מהלקוחות ולמנוע מצב שבו הייעוץ הפיננסי הופך לשירות לעשירים בלבד. בנוסף, יהיו התנגדויות מצד חברות הביטוח וסוכני הביטוח, שצפויים להילחם על המודל הקיים.

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 15.
    רענן 14/02/2025 13:01
    הגב לתגובה זו
    דמי הניהול בקופות גמל להשקעה יקרים מאוד ורק אוכלוסיות מסוימות שנהנות משייכות לארגון גדול נהנות מדמי ניהול סבירים.
  • 14.
    ב 08/02/2025 00:07
    הגב לתגובה זו
    זה לא פיתרון אנשים יעדיפו ללכת לחברות הביטוח ישירות כשהם יצטרכו את הביטוח הם ידברו ללמפה הפיתרון האמיתי הוא עמלה אחידה ללא קשר לדמי הניהול
  • 13.
    א 08/02/2025 00:04
    הגב לתגובה זו
    רוב העם לא מבינים במכשירים הפנסיונים ויפלו לתכסיסים שיווקים של חברות הביטוח יפסידו מאות אלפים כשיגיעו לפנסיה הממשלה עסוקה בלהשאיר אנשים במעגל העוני תהיו בטוחים שטובת הציבור זה הדבר האחרון שמעניין אותם.
  • 12.
    אנונימי 07/02/2025 16:21
    הגב לתגובה זו
    צריך שלכל סוכן יהיה גם בנוסף לרישיון הפנסיוני גם תואר במשפטים וגלימה של סופרמן ושתהיה לו היכולת לקפוץ מחלונות וכמובן כל זה כשהוא לא מקבל עמלה אלה רק סכום כסף זעום על יעוץ מלקוח ישראלי שבחיים לא שילם על יעוץ נציגנו שם באוצר חיי בסרט
  • 11.
    צ 07/02/2025 13:53
    הגב לתגובה זו
    אבל לחייב לקחת כסף..
  • 10.
    רועי 06/02/2025 13:01
    הגב לתגובה זו
    מבורך שיהיה רישיון כפול אבל למה לחייב את הלקוח לשלם לסוכן שיקבעו תעריף תגמול אחיד לכל החברות וככה הסוכן יהיה אוביקטיבי
  • 9.
    תבטלו את עמלת הפצת הקרנות לבנקים קודם (ל"ת)
    אנונימירון2 06/02/2025 12:56
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    רון 06/02/2025 12:54
    הגב לתגובה זו
    הרגולטור לא בעניינים בכלל.הבנקים ישארו לבד בתחום וכך זה יראה.הבנק יגבה עמלת ייעוץ אבל זכותו גם לתת הנחותפטור. שהרי הוא בכל מקרה מרוויח מהלקוחות.אם כך שיבטל את עמלת ההפצה בקרנות. ניראה את הרגולטור החכמולוג נוגע בזה.כי הבנק ייתן ייעוץ חינם וירוויח מהקרנות.חבורת גאונים יושבים בירושלים.
  • 7.
    סוכן מקצוע הולך ונכחד הם משרתים רק את עצמם (ל"ת)
    אנונימי 06/02/2025 12:11
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אנונימי 06/02/2025 12:07
    הגב לתגובה זו
    רוב האנשים לא מבינים את המשמעויות ואי לכך יפלו טרף למשווקי בית של הגופים המוסדיים שיהיו לכאורה בחינם ולא באמת יקבלו יעוץ מתאים. בקיצור הרשות לפיקוח שמקום העבודה הבא של הפקידים שם הוא בחברות ביטוח ובתי ההשקעות דואגת לכיס של החברות במצג שווא של דאגה לחוסך המציאות עד היום מוכיחה את האמור לעיל. מי שלא מתוחכם יאכל אותה.
  • 5.
    נכון וראוי במהרה בימינו אמן (ל"ת)
    אנונימי 06/02/2025 11:26
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אנונימי 06/02/2025 10:37
    הגב לתגובה זו
    סכומי עתק נגרעים מהמשקיעים החוסכים לטובת סוכני הביטוח כאשר למעשה הם לא מוסיפים שום ערך לחוסך.
  • סווינגר 06/02/2025 11:51
    הגב לתגובה זו
    חברת ביטוח לא יהיה. או שיהיה במחיר מהכיס של המבוטח.תכלס הזוכות הן חברות הביטוח שגדלו לפרופורציות שמאפשרות להן לירוק על הסוכן ועל המבוטח גם יחד.
  • 3.
    אנונימיוס 06/02/2025 10:20
    הגב לתגובה זו
    כי לשלם אין סיכוי שנשלם..חח
  • 2.
    מי יסכים לתת שירות בחינם.. (ל"ת)
    אנונימי 06/02/2025 10:14
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    עכשיו התעוררתם (ל"ת)
    אנונימי 06/02/2025 10:05
    הגב לתגובה זו
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.