בועז לוי מנכל התעשייה האווירית
צילום: התעשייה האווירית

עסקת ענק נוספת לתע"א עם משרד הביטחון - 700 מיליון דולר

התעשייה האווירית תספק למשרד הביטחון מערכת, שאת שמה היא נמנעת מלפרסם, במהלך שיתפרס על פני חמש השנים הקרובות

איתן גרסטנפלד | (2)

התעשייה האווירית חתמה על הסכם עם משרד הביטחון למכירת מערכת תמורת כ-700 מיליון דולר. בחברה לא מציינים מה המערכת אותה הם יספקו למשרד הביטחון, אך ביצוע ההסכם אמור להתפרס על פני 5 שנים.


העסקה הנוכחית מגיעה לאחר שבחודש שעבר קיבלה התעשייה האווירית הזמנת ענק ממשרד הביטחון לאספקת טילי חץ בהיקף שמוערך במיליארדי שקלים. מספר ימים קודם לכן, דיווחה ההחברה על עסקת ענק במסגרתה תמכור לסלובקיה את מערכת ההגנה האווירית ברק (BARAK MX) תמורת למעלה מ-2 מיליארד שקל (כ-560 מיליון אירו), במה שצפוי להיות עסקת היצוא הביטחוני הגדולה ביותר אי פעם בין שתי המדינות. 


עסקאות אלו צפויות להצטרף לצבר ההזמנות של החברה שנמצא בשיאו, לאחר שעמד בסוף הרבעון האחרון (לפני פרסום העסקאות האחרונות) על כמעט 25 מיליארד דולר, כשכמעט חציו צפוי להתממש במהלך השנתיים הקרובות (2025/26). בהתאם, גם תוצאות החברה רשמו בשנה האחרונה שיאים חדשים, כאשר מתחילת השנה רשמה התעשייה האווירית הכנסות שיא של 4.39 מיליארד שקל, לצד רווח של 410 מיליון דולר.



הנפקת תע"א על הפרק?


התעשייה האווירית נמצאת בשנים האחרונות בתהליך ארוך ומתמשך לרישום מניותיה למסחר בבורסה בתל אביב. אלא שבעקבות שיקולים פוליטיים וגרירת רגליים מתמשכת המהלך לא יצא עד כה אל הפועל. כעת, כששווי החברה בשיא, בצל הזינוק המתמשך בפעילות וההשקעות הביטחוניות הצומחות ברחבי העולם, ניסו שורה של גורמים לקדם את המהלך. לאחרונה הערכנו כי בהערכה סבירה, שווי החברה בהנפקה עשוי לעמוד על 12-14 מיליארד דולר.



בשנת 2020 וועדת השרים לענייני הפרטה הנחתה להנפיק 49% ממניות התעשייה האווירית לציבור. אז אגב, שוויה של החברה עמד על 12 מיליון שקל בלבד. אלא שביצוע של ההחלטה נדחה פעם אחר פעם בעקבות התנגדויות של גורמים שונים, כולל משרד הביטחון, שלא מעוניינים בחשיפה אליה נדרשת חברה ציבורית. לפני מספר חודשים בחר ינקי קוינט, מי שהיה עד לאחרונה ממלא מקום מנהל רשות החברות הממשלתיות, להתניע מחדש את המהלך. במכתב ששלח לשר הביטחון הקודם יואב גלנט לפני מספר חודשים  ביקש קוינט למנות איש קשר מטעמו כדי שיקדם את המהלכים למימוש התוכנית. זאת מכיוון שתקציבי וצורכי הביטחון של ישראל צפויים לצמוח בשנים הקרובות, מה שדרש הזרמה של כסף נוסף לחברה ולקופת המדינה.




מאז, עזב קוינט את המשרד ובמקומו מונה רועי כחלון, שעשוי להיות מי שיוביל את המהלך. אלא שהוא נאלץ להתמודד בחודש האחרון עם סאגה אחרת מכיוונה של התעשייה האווירית, הנוגעת לשאלת מינוי יושב ראש דירקטוריון. מי שהיה אמור להתמנות לתפקיד הוא שגריר ישראל באו"ם לשעבר גלעד ארדן, כבר החל חפיפה, מונה לדירקטור בחברה ומינויו ליו"ר אושר בוועדה למינוי בכירים בחברות הממשלתיות. אלא שאז נכנס לתפקיד שר הביטחון ישראל כ"ץ שהחליט יחד עם ראש הממשלה, להשהות את המינוי.


קיראו עוד ב"בארץ"

לפני כחודשיים שלח כחלון מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו, לשר הביטחון ישראל כ"ץ ולשר לפיתוח אזורי דודי אמסלם בקריאה נואשת למנות מיד יו"ר לחברה. לדבריו, "תפקידו של יו"ר תע"א הוא תפקיד משמעותי ביותר, ומינוי מועמד איכותי הוא מהותי והכרחי להמשך פעילות תקינה של הדירקטוריון והחברה. הדירקטוריון מתכנס בתדירות גבוהה ועוסק בתוכניות אסטרטגיות, שיתופי פעולה ועסקאות בינלאומיות ועומדות לפתחו החלטות כבדות משקל. המשך פעילות הדירקטוריון ללא יו"ר קבוע יפגע באופן ישיר ומשמעותי בפעילות התקינה של החברה והדירקטוריון".


תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    סדךטי 30/01/2025 10:13
    הגב לתגובה זו
    לכן זה סודי
  • טיבי 30/01/2025 11:47
    הגב לתגובה זו
    אין לך הבנה וידע במילימטר .לך תתחיל מחדש אולי מכיתה ג .
שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI
מדד המחירים

מחירי הדירות החדשות ירדו ב-1.5%; מדד המחירים ביולי עלה 0.4%

מדד המחירים ביולי עלה בהתאם לתחזיות הכלכלנים; מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%, ירידה חדה בדירות חדשות; מה קרה בשכר הדירה ונתונים נוספים?

תמיר חכמוף |

מדד המחירים עלה ב-0.4% בדומה לקונסנזוס התחזיות. בשנים עשר החודשים האחרונים עלה המדד ב-3.1%.

מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%, מדד מחירי הדירות החדשות איבד 1.5% - זה משמעותי מאוד! 

 הנתון שפרסמה היום הלמ"ס מבטא המשך ירידה במחירי הדירות, זה החודש הרביעי ברציפות כשמדי חודש הירידה מתגברת. העדכון של הלמ"ס מתייחס לחודשים מאי-יוני (ממוצע של סוף מאי), כלומר לפני חודשיים וחצי. מאז המחירים המשיכו לרדת. בבדיקות בשטח של ביזפורטל עולה כי מחירי הדירות ירדו ב-5%, יש גם מקומות שהירידה חריפה יותר.  



בלמ"ס מעדכנים כי מהשוואת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים מאי-יוני השנה, לעומת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים מאי-יוני בשנה שעברה נמצא כי מחירי הדירות עלו ב-2.5%. על פי הלמ"ס מתחילת השנה  החלה התמתנות בעליות המחירים כשבארבע התצפיות האחרונות יש ירידות מחירים.

מהשוואת העסקאות שבוצעו בתקופה הנוכחית לעומת התקופה המקבילה אשתקד,  נמצאו עליות מחירים בכל המחוזות: צפון (8.2%), חיפה (5.5%), דרום (2.7%), ירושלים (1.7%), מרכז (1.3%) ותל-אביב (1.1%).

על פי הלמ"ס מחירי דירות חדשות ירדו ב--1.5% בחודש אחד. שיעור העסקאות במסגרת תמיכה ממשלתית ירד מ-30.2% בתקופה הקודמת (אפריל – מאי 2025) ל-29.5% בתקופה הנוכחית. מבדיקה שערכנו עולה כי מדד מחירי הדירות החדשות בניכוי עסקאות בתמיכה ממשלתית ירד ב-0.7%.