אחרי העלאת דמי הביטוח הלאומי: התיקון שיקפיץ את תשלום העובדים
האוצר מקדם תיקון במסגרת חוק ההסדרים שיביא לעלייה בתשלום הביטוח הלאומי, כך שכל עובד ישלם בשנה הבאה 10 שקל נוספים מדי חודש ובחלוף חמש שנים ישלם כ-50 שקל נוספים כל חודש
אחרי העלאת דמי הביטוח הלאומי, האוצר מקדם מהלך נוסף, שיביא לכך שהחל מהשנה הבאה יותר ישראלים יאלצו לשלם סכומים גבוהים לביטוח הלאומי כבר מהשנה הבאה. זאת כחלק מתיקון אותו הם מקדמים המבקש להצמיד את דמי הביטוח הלאומי למדד המחירים לצרכן, מה שיביא לעלייה בתשלום אותו משלמים העובדים.
התיקון אותו מוביל האוצר מקודם במסגרת חוק ההסדרים לתקציב 2025, וצפוי להיות מיושם בפועל החל מתחילת השנה הבאה (2026). להערכת מרכז המחקר ומהמידע של הכנסת המשמעות של התיקון היא עלות של כ-10 שקל לעובד בחודש בשנה הראשונה, ושל 50 שקל כעבור חמש שנים, כשלדבריהם, המשמעות התקציבית היא הכנסה של 2.2 מיליארד שקל למדינה החל משנת 2026.
נציג משרד האוצר יגאל גוטשל הסביר בדיון: "התיקון משנה את אופן ההצמדה של מדרגת השכר הנמוכה לצורך גביית דמי ביטוח לאומי, מהשכר הממוצע למשק למדד המחירים לצרכן. בשנת 2025 כבר הוקפאה המדרגה והיא נותרה על 7,522 שקל ולכן ההצמדה לפי התיקון תתבצע החל משנת 2026. בהינתן שמדד המחירים לצרכן גדל לאט יותר מהשכר הממוצע, המדרגה עליה גובים תעריף מופחת תעלה לאט יותר. התיקון ישפיע על גביית דמי ביטוח לאומי וגם על דמי בריאות, והמשמעות התקציבית היא הכנסה של 2.2 מיליארד שקל למדינה החל מ-2026. ההשפעה היא רק על מי שמרוויח מעל 7,522 שקל בחודש ולא ישפיע על מי שמשתכר שכר נמוך יותר".
מי שתקפו את המהלך היו חברי הכנסת מהאופוזיציה שטענו כי מדובר בצעד חריג על חשבון העובדים. ח"כ דבי ביטון, טענה כי "מדובר בעוד פגיעה בעובדים. ממשיכים לנגוס ולפגוע בהם ישירות ובוודאי באלה המוחלשים, זה מגדיל את הפערים ובסוף יחזור לביטוח הלאומי. חשוב לי לדעת האם נבדקו חלופות לתיקון הזה". חברה למפלגה ח"כ יבגני סובה, הצטרף ואמר, ש"אם החוק לא נותן מענה ל-2025, למה להעביר את זה עכשיו? בואו נפצל את זה מחוץ ההסדרים ואם זה יהיה כל כך נחוץ, שיעשו זאת לקראת סוף 2025".
- אחרי שקיבל מיליון: חשמלאי שנפל יפוצה בכ-130 אלף ש'
- פקידה בביטוח לאומי דרשה להכיר בלחץ כפגיעה בעבודה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 1.bb 27/01/2025 11:07הגב לתגובה זוganavim ganavimganavimganavim
כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- כולם מדברים על שבבים - אבל מה זה בעצם?
- אנבידיה תממן את השבבים של xAI: עסקה של 20 מיליארד דולר עם אילון מאסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.
החלום הכלכלי - הסכמי אברהם רחבים
כמה תרמו הסכמי אברהם לכלכלת ישראל, מה החשיבות הגדולה שלהם ומה יקרה אם וכאשר סעודיה, סוריה ולבנון יצטרפו להסכמים
הסכמי אברהם סעודיה, סוריה, לבנון - אלו המדינות שעשויות לעשות שלום עם ישראל. סעודיה מאוד חשובה, בשל גודלה, חשיבותה, עושרה. סוריה ולבנון קריטיות לנו כי הן שכונות צמודות. העסקה להחזרת החטופים והפסקת האש עם החמאס היא בעצם הכרזה על סיום המלחמה האזורית. החות'ים שאמרו שהם במשחק כדי לתמוך באחים מהחמאס, לא צפויים להמשיך בלחימה. המייצרים יפתו מחדש. איראן היא סימן שאלה, אבל אחרי המכה שספגה ביוני, נראה שלמרות הקושי, הסדר בפיקוח על הגרעין מתקדמת בעצלתיים, יגיע.
המזרח התיכון החדש הוא מזרח של ישראל חזקה, מרתיעה, עוצמתית. אף אחד לא רוצה להתעסק עם ה"משוגעים" ונראה שכך צריך להתנהג כאן, למרות שזה עלה לנו בתדמית שלילית במדינות אירופה. כנראה שבהדרגה התדמית תשתפר, אבל זה נזק שעלול להיות גדול ושייקח זמן לתקן אותו. ישראל נתפסת במקומות רבים כבריונית, כרצחנית. בסוף עסקים זה אנשים עם אנשים והדימוי הזה פוגע בעסקים.
עם זאת, זאת לא כל התמונה. מול המפגינים והממשלות שתקפו את ישראל יש גם בתוך אירופה תמיכה של ציבור גדול שמפנים שישראל בעצם נלחמת את המלחמה גם של אירופה. האיסלם הקיצוני מתפשט באירופה עם עשרות מיליוני מהגרים וזה משנה את צביונה של היבשת. הימין מתעורר וגדל שם והוא עולה בסקרים ומתחזק בבחירות. זה קרה לאחרונה גם בצ'כיה - המיליארדר שחוזר לשלטון - ומה צפוי בבחירות באירופה בשנים הבאות?.
מול הנזקים הכלכליים שנובעים מהתדמית השלילית, יש גם תועלת כלכלית גדולה בסיום המלחמה. ראשית ובאופן ישיר - הוצאות הביטחון ירדו דרמטית. שנית ובאופן עקיף, שיפור במצב הרוח ובסנטימנט מגביר צריכה, משפר צמיחה. שלישית - לנגיד כבר לא יהיה מנוס מלהוריד את הריבית. זהו, נגמרו התירוצים. זה כמובן טוב לצרכנים וללווים.
- האיחוד שחתם הסכם שלום עם ישראל לא יוותר עליו כל כך מהר
- סמוטריץ' חשף את מפת הריבונות - באמירויות הזהירו מקריסת 'הסכמי אברהם'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ורביעית וזה המוקד הפעם - הסכמי אברהם עשויים להתרחב. יש מדינות לא מעטות שעשויות להצטרף למעגל, נראה שהראשונות הן סוריה, לבנון וסעודיה. אם אכן זה יקרה, אז ההשפעה על הכלכלה צפויה להיות מאוד משמעותית. שלום עם השכנות, יתורגם בהדרגה לעסקים וגם בסופו של דבר (אם כי לא בשנים הראשונות) לירידה בהוצאות הביטחון. הסכם נורמליזציה עם סעודיה עשוי לפתוח פעילות של סחר משמעותי והשקעות.
