קבוצת רכישה בקפריסין? "התשואה על הנכסים כפולה מזו של תל אביב"

כך אומרת היום מנכ"לית רשף נכסים שעומדת מאחורי הקמת 45 דירות 2 חדרים בלרנקה. "אנחנו תופרים את הבנייה לקבוצת הרכישה ויש הענות גדולה"
עינת פז-פרנקל |

רשף נכסים פתחה סניף בניקוסיה, בירת קפריסין, משם תרכז החברה מיזמי נדל"ן חדשים, כולל קבוצות רכישה של ישראלים.

בכוונת החברה לפנות לוועדי עובדים וקבוצות אחרות ולהציע להן להשקיע במיזמים בקו שני לים. לא בהכרח דירות תיירות בלבד. מנכ"לית רשף נכסים, עליזה כהן, אמרה היום במסיבת עיתונאים כי ניתן לרכוש דירת 2 חדרים במיקום טוב בקפריסין בפחות ממיליון שקלים, בערים כגון לרנקה, ולימסול.

החברה פונה בימים אלה להסתדרות המורים ולעובדי חברת חשמל על מנת לגבש קבוצת רכישה. כהן אמרה היום ל-Bizportal כי לחברה פרויקט אחד בהקמה, עם שותפים קפריסאים, שהינם בעלי הקרקע. מדובר ב-45 יחידות דיור בעלות של כמיליון שקלים לדירה, מה שמביא את הפרויקט להיקף של 45 מיליון שקלים. מדובר בדירות 2 חדרים, 60 מ"ר, בעיר לרנקה. "אנחנו תופרים את הבנייה לקבוצת הרכישה, שאני היא נציגתה למעשה", מסבירה כהן.

"התשואה מגיעה לכפול מתל אביב", מסבירה כהן. "מדובר באזורים מאד תיירותיים. יש ביקוש גדול להשכרה לנופש, גם לא בקו ראשון לים. יש הענות גדולה לרעיון. יש פוטנציאל רוכשים שלא נגעו בו".

כהו אומרת שדמי השכירות בקפריסין עומדים על 1000 דולרים עד 1300 דולרים לחודש לדירת 2 חדרים באיזור טוב, והתשואה על דירה של מיליון שקלים מגיעה לכ-7%.

עו"ד דן רייזמן, ממקימי רשף נכסים בקפריסין, הסביר כי לקפריסין מגיעים 2.5 מיליון תיירים בשנה וכי לא קיים שוק מאורגן של דירות לתיירים. "אין לכך תקדים", אומר רייזמן. "אנחנו נערכים לכך". לגבי מימון לרכישת דירה בקפריסין, מסביר רייזמן כי בנקי המשכנתאות בקפריסין נותנים מימון של 70 עד 80 אחוז מערך הדירה, בריבית של 5 אחוז.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".