קבוצת רכישה בקפריסין? "התשואה על הנכסים כפולה מזו של תל אביב"
רשף נכסים פתחה סניף בניקוסיה, בירת קפריסין, משם תרכז החברה מיזמי נדל"ן חדשים, כולל קבוצות רכישה של ישראלים.
בכוונת החברה לפנות לוועדי עובדים וקבוצות אחרות ולהציע להן להשקיע במיזמים בקו שני לים. לא בהכרח דירות תיירות בלבד. מנכ"לית רשף נכסים, עליזה כהן, אמרה היום במסיבת עיתונאים כי ניתן לרכוש דירת 2 חדרים במיקום טוב בקפריסין בפחות ממיליון שקלים, בערים כגון לרנקה, ולימסול.
החברה פונה בימים אלה להסתדרות המורים ולעובדי חברת חשמל על מנת לגבש קבוצת רכישה. כהן אמרה היום ל-Bizportal כי לחברה פרויקט אחד בהקמה, עם שותפים קפריסאים, שהינם בעלי הקרקע. מדובר ב-45 יחידות דיור בעלות של כמיליון שקלים לדירה, מה שמביא את הפרויקט להיקף של 45 מיליון שקלים. מדובר בדירות 2 חדרים, 60 מ"ר, בעיר לרנקה. "אנחנו תופרים את הבנייה לקבוצת הרכישה, שאני היא נציגתה למעשה", מסבירה כהן.
"התשואה מגיעה לכפול מתל אביב", מסבירה כהן. "מדובר באזורים מאד תיירותיים. יש ביקוש גדול להשכרה לנופש, גם לא בקו ראשון לים. יש הענות גדולה לרעיון. יש פוטנציאל רוכשים שלא נגעו בו".
כהו אומרת שדמי השכירות בקפריסין עומדים על 1000 דולרים עד 1300 דולרים לחודש לדירת 2 חדרים באיזור טוב, והתשואה על דירה של מיליון שקלים מגיעה לכ-7%.
עו"ד דן רייזמן, ממקימי רשף נכסים בקפריסין, הסביר כי לקפריסין מגיעים 2.5 מיליון תיירים בשנה וכי לא קיים שוק מאורגן של דירות לתיירים. "אין לכך תקדים", אומר רייזמן. "אנחנו נערכים לכך". לגבי מימון לרכישת דירה בקפריסין, מסביר רייזמן כי בנקי המשכנתאות בקפריסין נותנים מימון של 70 עד 80 אחוז מערך הדירה, בריבית של 5 אחוז.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
