קבוצת רכישה בקפריסין? "התשואה על הנכסים כפולה מזו של תל אביב"
רשף נכסים פתחה סניף בניקוסיה, בירת קפריסין, משם תרכז החברה מיזמי נדל"ן חדשים, כולל קבוצות רכישה של ישראלים.
בכוונת החברה לפנות לוועדי עובדים וקבוצות אחרות ולהציע להן להשקיע במיזמים בקו שני לים. לא בהכרח דירות תיירות בלבד. מנכ"לית רשף נכסים, עליזה כהן, אמרה היום במסיבת עיתונאים כי ניתן לרכוש דירת 2 חדרים במיקום טוב בקפריסין בפחות ממיליון שקלים, בערים כגון לרנקה, ולימסול.
החברה פונה בימים אלה להסתדרות המורים ולעובדי חברת חשמל על מנת לגבש קבוצת רכישה. כהן אמרה היום ל-Bizportal כי לחברה פרויקט אחד בהקמה, עם שותפים קפריסאים, שהינם בעלי הקרקע. מדובר ב-45 יחידות דיור בעלות של כמיליון שקלים לדירה, מה שמביא את הפרויקט להיקף של 45 מיליון שקלים. מדובר בדירות 2 חדרים, 60 מ"ר, בעיר לרנקה. "אנחנו תופרים את הבנייה לקבוצת הרכישה, שאני היא נציגתה למעשה", מסבירה כהן.
"התשואה מגיעה לכפול מתל אביב", מסבירה כהן. "מדובר באזורים מאד תיירותיים. יש ביקוש גדול להשכרה לנופש, גם לא בקו ראשון לים. יש הענות גדולה לרעיון. יש פוטנציאל רוכשים שלא נגעו בו".
כהו אומרת שדמי השכירות בקפריסין עומדים על 1000 דולרים עד 1300 דולרים לחודש לדירת 2 חדרים באיזור טוב, והתשואה על דירה של מיליון שקלים מגיעה לכ-7%.
עו"ד דן רייזמן, ממקימי רשף נכסים בקפריסין, הסביר כי לקפריסין מגיעים 2.5 מיליון תיירים בשנה וכי לא קיים שוק מאורגן של דירות לתיירים. "אין לכך תקדים", אומר רייזמן. "אנחנו נערכים לכך". לגבי מימון לרכישת דירה בקפריסין, מסביר רייזמן כי בנקי המשכנתאות בקפריסין נותנים מימון של 70 עד 80 אחוז מערך הדירה, בריבית של 5 אחוז.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
