יובל בן זאב על גזית גלוב: תקנו את האג"ח, החוסן הפיננסי והתזרים מהווים יתרון בולט
בשלושת החודשים האחרונים סבלה מניית גזית גלוב כחלק מענף הנדל"ן, אבל הניבה תשואת יתר ברורה ביחס למניות אחרות בענף "ולא בכדי", אומר היום ראש מחלקת המחקר בכלל פיננסים ומוסיף כי "היתרון הבולט בגזית גלוב הוא החוסן הפיננסי שלה ותזרים המזומנים החזק, הן ברמת החברות הבנות והן ברמת החברה האם (גזית אינק.)".
עם זאת, בכלל מוציאים לנכון להמליץ היום לרכוש את אגרות החוב של החברה מאשר את מניותיה.
בשלושת החודשים האחרונים ירדה מנית גזית גלוב בכ- 40%, תשואת חסר ביחס לירידה של 26% במדד ת"א 25 ותשואת יתר ביחס לצניחה של 54% במדד נדל"ן 15. ירידה זו נובעת במישרין מירידת השווקים בעולם ובכלל זה ירידה במניות חברות הבנות של כ- 15% במניות אקוויטי 1, כ- 20% במניות פירסט קפיטל וכ- 50% במניות אטריום.
בכלל פיננסים מנתחים את גזית גלוב ואומרים, כי שווי גזית גלוב במודל NAV סחיר עמד טרם פתיחת המסחר על כ- 19.5 שקל ואם מתעלמים מיצירת ערך בנכסים בפיתוח מדובר ששווי של כ- 16 שקל בלבד, כל זאת בהשוואה למחיר מניה של כ- 18 שקל הבוקר. "לכאורה, נקודת מבט זו לא מעודדת אותנו לרכוש את המניה, אבל חשוב לזכור כי השווי הסחיר מבטא מחירים נמוכים בחברות המוחזקות ולכאורה יש כאן מנוף על ההזדמנות", אומר בן זאב.
גם מבחינת שווי השוק של גזית גלוב המבטא תשואת NOI של כ- 8.2% (כ- 8.5% אם ניתן ביטוי לשווי עודף בנכסים בפיתוח), הגבוהה בכ- 4.9% מעל התשואה באג"ח ממשלתי בישראל וכ- 6% מעל התשואה באג"ח ממשלת ארה"ב, "אפשר להבין את האטרקטיביות לכאורה ברכישת המניות", אומר בן זאב.
נתון נוסף, הוא תשואת דיבידנד של כ- 7.5% במחיר הנוכחי. ב-10 השנים האחרונות צמח הדיבידנד למניה בכ- 190%, צמיחה של כ- 11% בממוצע לשנה.
עם זאת, כאמור בכלל מעריכים כי השקעה באג"ח של גזית גלוב הינו כדאי יותר. האנליסטים מתייחסים לאג"ח סדרה ד' של החברה, אג"ח במח"מ של כ- 7.5 שנים ובתשואה לפדיון של כ- 12.5%. "כאשר אנו בוחנים במבט לטווח ארוך את הסיכון והסיכוי בהשקעה במניות החברה לעומת ההשקעה באגרות החוב שלה, אנו סבורים כי ההשקעה באג"ח עדיפה במשוואת סיכון-סיכוי", אומר בן זאב.
מה בנוגע לההשקעה באטריום – סיכוי מול סיכון? בכלל מעריכים כי ההשקעה בחברת הבת אטריום מהווה כיום את פוטנציאל יצירת הערך הגבוה ביותר בחברה (אולי לצד רכישה חוזרת של אגרות החוב בתשואה הנוכחית). הפוטנציאל בארגון מחדש של אטריום מהווה פוטנציאל עצום ליצירת ערך עתידית לצד סיכון נמוך יחסית.
הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
הסיכויים להורדת ריבית מאוד גבוהים, איך זה ישפיע על השווקים הפיננסיים ועל הכסף שלכם? וגם - 10 דברים שצריך לדעת על ריבית בנק ישראל
הנגיד, פרופ' אמיר ירון הוא שחקן הגנתי. סוג של בונקר. העיקר לא לספוג שער. לא צריך לנצח, צריך לא להפסיד. היו לו הרבה הזדמנויות לצאת למתפרצת, לכבוש ולהלהיב את הקהל. הוא יכול היה להוריד ריבית במספר הזדמנויות בעבר והיו לכך את כמעט כל התנאים הכלכליים, אבל למה לקחת סיכון ואולי להפקיר את ההגנה. הוא הולך על הכי בטוח שיש. אבל גם הוא יודע שנגמרו התירוצים למשחק הגנתי. השוק דורש כבר מזמן הורדת ריבית ורואים את זה בתמחורים של אגרות החוב והנכסים הסולידים. התנאים במשק ונתוני המאקרו תומכים בהפחתת ריבית. חוץ מזה, אצלנו יש ריבית ריאלית של 2% - אינפלציה של 2.5% וריבית של 4.5% מובילה לריבית ריאלית של 2% - זה גבוה מאוד בראייה עולמית.
ועדיין, הכל פתוח - עד שלא מורידים, הכל לכאורה פתוח, אבל הסיכויים להפחתה מחר של הריבית מאוד מאוד גבוהים. האינפלציה ירדה לתוואי ונשארת בו כבר מספר חודשים, שער הדולר נמוך, אחרי ירידה של 10% מתחילת השנה והוא בולם ומדכא עליות של מחירי יבוא. אנחנו אולי לא סיימנו את המלחמה, אבל יש סוג של הפסקת אש. גם נתוני הכנסות והוצאות המדינה עומדים בתקציב ועוד שורה של נתונים כלכליים והכי חשוב לנגיד - האינפלציה במסלול יורד. הריבית הגבוהה נועדה לדכא את האינפלציה שהיא האיום הגדול לכלכלה. הנגיד השאיר את הריבית גבוהה כי היא גורמת לירידה בהלוואות ובצריכה וגורמת לירידה בביקושים. כל זה כדי למנוע ביקושים שיעלו את המדד.
האינפלציה ירדה ל-2.5% התחזית קדימה היא לכ-2.2% ב-12 החודשים הקרובים, אז אפשר לשחרר מעט. וזו מילת המפתח - מעט. אל תצפו שירידה של רבע אחוז בריבית מ-4.5% ל-4.25% תשנה משמעותית את החזרי המשכנתא, את התשלום בגין הלוואות. זה יהיה בשוליים.
איך הפחתת הריבית תשפיע על הכסף שלכם?
ההורדה הצפויה מגיעה לאחר 14 החלטות רצופות שבהן הריבית נותרה ללא שינוי והנה ההשפעות שצפויות להיות לה:
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- הנגיד מודאג מחרם על תוצרת ישראלית, סיום המלחמה לא מבטיח הורדת ריבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נתחיל במשכנתאות: השינוי הצפוי ישפיע ישירות על נוטלי משכנתאות והלוואות בריבית משתנה. במשכנתא ממוצעת של מיליון שקל ל-25 שנה, הורדה של 0.25% תוביל להפחתה של כ-70 שקל בהחזר החודשי. גם ההלוואות שלכם במסלול משתנה יוזלו בשיעור של 0.25%.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- פועלים: רווח נקי של 2.8 מיליארד שקל; התשואה להון 17.6%
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
