יובל בן זאב על גזית גלוב: תקנו את האג"ח, החוסן הפיננסי והתזרים מהווים יתרון בולט
בשלושת החודשים האחרונים סבלה מניית גזית גלוב כחלק מענף הנדל"ן, אבל הניבה תשואת יתר ברורה ביחס למניות אחרות בענף "ולא בכדי", אומר היום ראש מחלקת המחקר בכלל פיננסים ומוסיף כי "היתרון הבולט בגזית גלוב הוא החוסן הפיננסי שלה ותזרים המזומנים החזק, הן ברמת החברות הבנות והן ברמת החברה האם (גזית אינק.)".
עם זאת, בכלל מוציאים לנכון להמליץ היום לרכוש את אגרות החוב של החברה מאשר את מניותיה.
בשלושת החודשים האחרונים ירדה מנית גזית גלוב בכ- 40%, תשואת חסר ביחס לירידה של 26% במדד ת"א 25 ותשואת יתר ביחס לצניחה של 54% במדד נדל"ן 15. ירידה זו נובעת במישרין מירידת השווקים בעולם ובכלל זה ירידה במניות חברות הבנות של כ- 15% במניות אקוויטי 1, כ- 20% במניות פירסט קפיטל וכ- 50% במניות אטריום.
בכלל פיננסים מנתחים את גזית גלוב ואומרים, כי שווי גזית גלוב במודל NAV סחיר עמד טרם פתיחת המסחר על כ- 19.5 שקל ואם מתעלמים מיצירת ערך בנכסים בפיתוח מדובר ששווי של כ- 16 שקל בלבד, כל זאת בהשוואה למחיר מניה של כ- 18 שקל הבוקר. "לכאורה, נקודת מבט זו לא מעודדת אותנו לרכוש את המניה, אבל חשוב לזכור כי השווי הסחיר מבטא מחירים נמוכים בחברות המוחזקות ולכאורה יש כאן מנוף על ההזדמנות", אומר בן זאב.
גם מבחינת שווי השוק של גזית גלוב המבטא תשואת NOI של כ- 8.2% (כ- 8.5% אם ניתן ביטוי לשווי עודף בנכסים בפיתוח), הגבוהה בכ- 4.9% מעל התשואה באג"ח ממשלתי בישראל וכ- 6% מעל התשואה באג"ח ממשלת ארה"ב, "אפשר להבין את האטרקטיביות לכאורה ברכישת המניות", אומר בן זאב.
נתון נוסף, הוא תשואת דיבידנד של כ- 7.5% במחיר הנוכחי. ב-10 השנים האחרונות צמח הדיבידנד למניה בכ- 190%, צמיחה של כ- 11% בממוצע לשנה.
עם זאת, כאמור בכלל מעריכים כי השקעה באג"ח של גזית גלוב הינו כדאי יותר. האנליסטים מתייחסים לאג"ח סדרה ד' של החברה, אג"ח במח"מ של כ- 7.5 שנים ובתשואה לפדיון של כ- 12.5%. "כאשר אנו בוחנים במבט לטווח ארוך את הסיכון והסיכוי בהשקעה במניות החברה לעומת ההשקעה באגרות החוב שלה, אנו סבורים כי ההשקעה באג"ח עדיפה במשוואת סיכון-סיכוי", אומר בן זאב.
מה בנוגע לההשקעה באטריום – סיכוי מול סיכון? בכלל מעריכים כי ההשקעה בחברת הבת אטריום מהווה כיום את פוטנציאל יצירת הערך הגבוה ביותר בחברה (אולי לצד רכישה חוזרת של אגרות החוב בתשואה הנוכחית). הפוטנציאל בארגון מחדש של אטריום מהווה פוטנציאל עצום ליצירת ערך עתידית לצד סיכון נמוך יחסית.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
