יובל בן זאב על גזית גלוב: תקנו את האג"ח, החוסן הפיננסי והתזרים מהווים יתרון בולט
בשלושת החודשים האחרונים סבלה מניית גזית גלוב כחלק מענף הנדל"ן, אבל הניבה תשואת יתר ברורה ביחס למניות אחרות בענף "ולא בכדי", אומר היום ראש מחלקת המחקר בכלל פיננסים ומוסיף כי "היתרון הבולט בגזית גלוב הוא החוסן הפיננסי שלה ותזרים המזומנים החזק, הן ברמת החברות הבנות והן ברמת החברה האם (גזית אינק.)".
עם זאת, בכלל מוציאים לנכון להמליץ היום לרכוש את אגרות החוב של החברה מאשר את מניותיה.
בשלושת החודשים האחרונים ירדה מנית גזית גלוב בכ- 40%, תשואת חסר ביחס לירידה של 26% במדד ת"א 25 ותשואת יתר ביחס לצניחה של 54% במדד נדל"ן 15. ירידה זו נובעת במישרין מירידת השווקים בעולם ובכלל זה ירידה במניות חברות הבנות של כ- 15% במניות אקוויטי 1, כ- 20% במניות פירסט קפיטל וכ- 50% במניות אטריום.
בכלל פיננסים מנתחים את גזית גלוב ואומרים, כי שווי גזית גלוב במודל NAV סחיר עמד טרם פתיחת המסחר על כ- 19.5 שקל ואם מתעלמים מיצירת ערך בנכסים בפיתוח מדובר ששווי של כ- 16 שקל בלבד, כל זאת בהשוואה למחיר מניה של כ- 18 שקל הבוקר. "לכאורה, נקודת מבט זו לא מעודדת אותנו לרכוש את המניה, אבל חשוב לזכור כי השווי הסחיר מבטא מחירים נמוכים בחברות המוחזקות ולכאורה יש כאן מנוף על ההזדמנות", אומר בן זאב.
גם מבחינת שווי השוק של גזית גלוב המבטא תשואת NOI של כ- 8.2% (כ- 8.5% אם ניתן ביטוי לשווי עודף בנכסים בפיתוח), הגבוהה בכ- 4.9% מעל התשואה באג"ח ממשלתי בישראל וכ- 6% מעל התשואה באג"ח ממשלת ארה"ב, "אפשר להבין את האטרקטיביות לכאורה ברכישת המניות", אומר בן זאב.
נתון נוסף, הוא תשואת דיבידנד של כ- 7.5% במחיר הנוכחי. ב-10 השנים האחרונות צמח הדיבידנד למניה בכ- 190%, צמיחה של כ- 11% בממוצע לשנה.
עם זאת, כאמור בכלל מעריכים כי השקעה באג"ח של גזית גלוב הינו כדאי יותר. האנליסטים מתייחסים לאג"ח סדרה ד' של החברה, אג"ח במח"מ של כ- 7.5 שנים ובתשואה לפדיון של כ- 12.5%. "כאשר אנו בוחנים במבט לטווח ארוך את הסיכון והסיכוי בהשקעה במניות החברה לעומת ההשקעה באגרות החוב שלה, אנו סבורים כי ההשקעה באג"ח עדיפה במשוואת סיכון-סיכוי", אומר בן זאב.
מה בנוגע לההשקעה באטריום – סיכוי מול סיכון? בכלל מעריכים כי ההשקעה בחברת הבת אטריום מהווה כיום את פוטנציאל יצירת הערך הגבוה ביותר בחברה (אולי לצד רכישה חוזרת של אגרות החוב בתשואה הנוכחית). הפוטנציאל בארגון מחדש של אטריום מהווה פוטנציאל עצום ליצירת ערך עתידית לצד סיכון נמוך יחסית.
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
פטריק דרהי קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"
בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש,
באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"
ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.
המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.
לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.
שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.
- אושר: בנקים יציעו פקדונות ללא חשבון עו"ש
- איגוד הבנקים במכתב חריף: "המס מעמיד את ישראל בשורה אחת עם הונגריה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.
