יובל בן זאב על גזית גלוב: תקנו את האג"ח, החוסן הפיננסי והתזרים מהווים יתרון בולט

בכלל מעריכים כי השקעה באג"ח של גזית גלוב הינו כדאי יותר. האנליסטים מתייחסים לאג"ח סדרה ד' של החברה, אג"ח במח"מ של כ- 7.5 שנים ובתשואה לפדיון של כ- 12.5%
אריאל אטיאס |

בשלושת החודשים האחרונים סבלה מניית גזית גלוב כחלק מענף הנדל"ן, אבל הניבה תשואת יתר ברורה ביחס למניות אחרות בענף "ולא בכדי", אומר היום ראש מחלקת המחקר בכלל פיננסים ומוסיף כי "היתרון הבולט בגזית גלוב הוא החוסן הפיננסי שלה ותזרים המזומנים החזק, הן ברמת החברות הבנות והן ברמת החברה האם (גזית אינק.)".

עם זאת, בכלל מוציאים לנכון להמליץ היום לרכוש את אגרות החוב של החברה מאשר את מניותיה.

בשלושת החודשים האחרונים ירדה מנית גזית גלוב בכ- 40%, תשואת חסר ביחס לירידה של 26% במדד ת"א 25 ותשואת יתר ביחס לצניחה של 54% במדד נדל"ן 15. ירידה זו נובעת במישרין מירידת השווקים בעולם ובכלל זה ירידה במניות חברות הבנות של כ- 15% במניות אקוויטי 1, כ- 20% במניות פירסט קפיטל וכ- 50% במניות אטריום.

בכלל פיננסים מנתחים את גזית גלוב ואומרים, כי שווי גזית גלוב במודל NAV סחיר עמד טרם פתיחת המסחר על כ- 19.5 שקל ואם מתעלמים מיצירת ערך בנכסים בפיתוח מדובר ששווי של כ- 16 שקל בלבד, כל זאת בהשוואה למחיר מניה של כ- 18 שקל הבוקר. "לכאורה, נקודת מבט זו לא מעודדת אותנו לרכוש את המניה, אבל חשוב לזכור כי השווי הסחיר מבטא מחירים נמוכים בחברות המוחזקות ולכאורה יש כאן מנוף על ההזדמנות", אומר בן זאב.

גם מבחינת שווי השוק של גזית גלוב המבטא תשואת NOI של כ- 8.2% (כ- 8.5% אם ניתן ביטוי לשווי עודף בנכסים בפיתוח), הגבוהה בכ- 4.9% מעל התשואה באג"ח ממשלתי בישראל וכ- 6% מעל התשואה באג"ח ממשלת ארה"ב, "אפשר להבין את האטרקטיביות לכאורה ברכישת המניות", אומר בן זאב.

נתון נוסף, הוא תשואת דיבידנד של כ- 7.5% במחיר הנוכחי. ב-10 השנים האחרונות צמח הדיבידנד למניה בכ- 190%, צמיחה של כ- 11% בממוצע לשנה.

עם זאת, כאמור בכלל מעריכים כי השקעה באג"ח של גזית גלוב הינו כדאי יותר. האנליסטים מתייחסים לאג"ח סדרה ד' של החברה, אג"ח במח"מ של כ- 7.5 שנים ובתשואה לפדיון של כ- 12.5%. "כאשר אנו בוחנים במבט לטווח ארוך את הסיכון והסיכוי בהשקעה במניות החברה לעומת ההשקעה באגרות החוב שלה, אנו סבורים כי ההשקעה באג"ח עדיפה במשוואת סיכון-סיכוי", אומר בן זאב.

מה בנוגע לההשקעה באטריום – סיכוי מול סיכון? בכלל מעריכים כי ההשקעה בחברת הבת אטריום מהווה כיום את פוטנציאל יצירת הערך הגבוה ביותר בחברה (אולי לצד רכישה חוזרת של אגרות החוב בתשואה הנוכחית). הפוטנציאל בארגון מחדש של אטריום מהווה פוטנציאל עצום ליצירת ערך עתידית לצד סיכון נמוך יחסית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: