הבורסה סגרה בעליות קלות: הבנקים רשמו ירידות והכבידו, כיל זינקה 5.5% במחזור ער

בסיכום שבועי: המעו"ף רשם ירידה של 5.2%, מדד הבנקים נפל למעלה מ-10%. מניית בזק נפלה היום 5.2%. מחזור המסחר היה גדול - 3 מיליארד שקל
אריאל אטיאס |

המדדים בבורסה בת"א סגרו את יום המסחר האחרון לשבוע זה בעליות שערים קלות בלבד, זאת על רקע הססנות בפתיחת המסחר בוול סטריט (הנאסד"ק עולה 0.9%) ומגמה מעורבת שנרשמת כעת באירופה (פריז יורדת 0.7%).

לאורך כל היום נסחרו המדדים בת"א בעליות שערים שהגיעו עד 2.5% (בשעה 15:45) אך לקראת הסגירה התמתנו העליות ושיעור העלייה בסיום היה המתון ביותר שנרשם היום.

בסיכום שבועי המדדים בבורסה בת"א רשמו ירידות שערים. מדד המעו"ף השיל 5.2%, מדד ת"א-75 השיל 9.5% ומדד הבנקים ירד כ-10%.

בוול סטריט נפתח המסחר בעליות נאות בהמשך לפרסום נתוני הצמיחה לרבעון השלישי. מדד הדאו ג'ונס והנאסד"קהסחרים כעת בעליות של כ-1% כ"א לאחר שמשרד המסחר האמריקני דיווח, כי הכלכלה האמריקנית התכווצה בשיעור הנמוך מתחזיות האנליסטים בשיעור של 0.3%. ל

היום ברמה של 740 נקודות ובמחזור מסחר של כ-1.3 מיליארד שקלים. בנוגע למה שהתרחש אתמול במסחר בתל אביב, אמר הבוקר ל-bizportal בתגובה זיו פניני, המשנה למנכ"ל מגדל שירותי בורסה: "לאורך היום ראינו את סטיות התקן הקצרות יורדות והארוכות נשארות גבוהות, כשיש לחץ גלגול חיובי לאורך כל יום המסחר".

מבדיקה שערכנו היום, בנוגע לפער שנפתח בשלושת ימי המסחר האחרונים בין מדד המעו"ף בתל אביב לבין המדדים המובילים בחו"ל עולה, כי הפער כמעט ונסגר.

באסיה נרשמו הבוקר זינוקים חדים במיוחד, הניקיי היפני עלה 9.96%, הקוספי הדרום קוריאני עלה 11.95% והמדד בהונג קונג עלה 12.8%. ברקע, הפדרל ריזרב הודיע על תוכנית להזרמת 120 מיליארד דולר לשווקים המתעוררים, כאשר בין הבנקים המרכזיים שנכנסו לתוכנית נכללים הבנק המרכזי בדרום קוריאה ובברזיל.

זירת המאקרו העולמית היא שם המשחק כרגע, הבנקים המרכזיים ברחבי העולם עושים כל שביכולתם לעצור את הירידה בצריכה הפרטית, ומהעבר השני לעודד את המערכת הבנקאית העולמית להעניק אשראי לחברות ועסקים. נורווגיה וסין גם כן הצטרפו אתמול למגמת הורדות הריבית מסביב לגלובוס וכאמור ה'פד' היה האחרון אמש להודיע על קיצוץ נוסף בריבית שתעמוד על 1%.

מדד המעו"ף רשם עלייה של 0.3% ונסחר ברמה של 725 נקודות. מדד תל אביב 100 מתחזק ב-0.11% ונסחר ברמה של 0.37% נקודות ומדד נדל"ן 15 הוסיף 0.4%..

מניות במרכז

יוסף גרינפלד המחזיק בנתח של 26.8% בחברת הנדל"ן קרדן אן. וי. ממשיך להגדיל את אחזקותיו בחברה, זאת בסמוך להמשך הצניחה החדה במניותיה. גרינפלד רכש אתמול ממניות החברה שבבעלותו בסכום של כ-1.6 מיליון שקלים לאחר שבחודש האחרון כבר רכש מניות בכ-10 מיליון שקלים.

מניית אורמת קיבלה היום . בבית ההשקעות בחנו את ההשפעה השלילית של מחירי הנפט ומספקים תחזיות לתוצאות הרבעון השלישי. בכלל חתכו את מחיר היעד לחברה אך חזרו על המלצת "קנייה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.