הבורסה סגרה בעליות קלות: הבנקים רשמו ירידות והכבידו, כיל זינקה 5.5% במחזור ער
המדדים בבורסה בת"א סגרו את יום המסחר האחרון לשבוע זה בעליות שערים קלות בלבד, זאת על רקע הססנות בפתיחת המסחר בוול סטריט (הנאסד"ק עולה 0.9%) ומגמה מעורבת שנרשמת כעת באירופה (פריז יורדת 0.7%).
לאורך כל היום נסחרו המדדים בת"א בעליות שערים שהגיעו עד 2.5% (בשעה 15:45) אך לקראת הסגירה התמתנו העליות ושיעור העלייה בסיום היה המתון ביותר שנרשם היום.
בסיכום שבועי המדדים בבורסה בת"א רשמו ירידות שערים. מדד המעו"ף השיל 5.2%, מדד ת"א-75 השיל 9.5% ומדד הבנקים ירד כ-10%.
בוול סטריט נפתח המסחר בעליות נאות בהמשך לפרסום נתוני הצמיחה לרבעון השלישי. מדד הדאו ג'ונס והנאסד"קהסחרים כעת בעליות של כ-1% כ"א לאחר שמשרד המסחר האמריקני דיווח, כי הכלכלה האמריקנית התכווצה בשיעור הנמוך מתחזיות האנליסטים בשיעור של 0.3%. ל
מבדיקה שערכנו היום, בנוגע לפער שנפתח בשלושת ימי המסחר האחרונים בין מדד המעו"ף בתל אביב לבין המדדים המובילים בחו"ל עולה, כי הפער כמעט ונסגר.
באסיה נרשמו הבוקר זינוקים חדים במיוחד, הניקיי היפני עלה 9.96%, הקוספי הדרום קוריאני עלה 11.95% והמדד בהונג קונג עלה 12.8%. ברקע, הפדרל ריזרב הודיע על תוכנית להזרמת 120 מיליארד דולר לשווקים המתעוררים, כאשר בין הבנקים המרכזיים שנכנסו לתוכנית נכללים הבנק המרכזי בדרום קוריאה ובברזיל.
זירת המאקרו העולמית היא שם המשחק כרגע, הבנקים המרכזיים ברחבי העולם עושים כל שביכולתם לעצור את הירידה בצריכה הפרטית, ומהעבר השני לעודד את המערכת הבנקאית העולמית להעניק אשראי לחברות ועסקים. נורווגיה וסין גם כן הצטרפו אתמול למגמת הורדות הריבית מסביב לגלובוס וכאמור ה'פד' היה האחרון אמש להודיע על קיצוץ נוסף בריבית שתעמוד על 1%.
מדד המעו"ף רשם עלייה של 0.3% ונסחר ברמה של 725 נקודות. מדד תל אביב 100 מתחזק ב-0.11% ונסחר ברמה של 0.37% נקודות ומדד נדל"ן 15 הוסיף 0.4%..
מניות במרכז
יוסף גרינפלד המחזיק בנתח של 26.8% בחברת הנדל"ן קרדן אן. וי. ממשיך להגדיל את אחזקותיו בחברה, זאת בסמוך להמשך הצניחה החדה במניותיה. גרינפלד רכש אתמול ממניות החברה שבבעלותו בסכום של כ-1.6 מיליון שקלים לאחר שבחודש האחרון כבר רכש מניות בכ-10 מיליון שקלים.
מניית אורמת קיבלה היום

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
