הבורסה סגרה בעליות קלות: הבנקים רשמו ירידות והכבידו, כיל זינקה 5.5% במחזור ער

בסיכום שבועי: המעו"ף רשם ירידה של 5.2%, מדד הבנקים נפל למעלה מ-10%. מניית בזק נפלה היום 5.2%. מחזור המסחר היה גדול - 3 מיליארד שקל
אריאל אטיאס |

המדדים בבורסה בת"א סגרו את יום המסחר האחרון לשבוע זה בעליות שערים קלות בלבד, זאת על רקע הססנות בפתיחת המסחר בוול סטריט (הנאסד"ק עולה 0.9%) ומגמה מעורבת שנרשמת כעת באירופה (פריז יורדת 0.7%).

לאורך כל היום נסחרו המדדים בת"א בעליות שערים שהגיעו עד 2.5% (בשעה 15:45) אך לקראת הסגירה התמתנו העליות ושיעור העלייה בסיום היה המתון ביותר שנרשם היום.

בסיכום שבועי המדדים בבורסה בת"א רשמו ירידות שערים. מדד המעו"ף השיל 5.2%, מדד ת"א-75 השיל 9.5% ומדד הבנקים ירד כ-10%.

בוול סטריט נפתח המסחר בעליות נאות בהמשך לפרסום נתוני הצמיחה לרבעון השלישי. מדד הדאו ג'ונס והנאסד"קהסחרים כעת בעליות של כ-1% כ"א לאחר שמשרד המסחר האמריקני דיווח, כי הכלכלה האמריקנית התכווצה בשיעור הנמוך מתחזיות האנליסטים בשיעור של 0.3%. ל

היום ברמה של 740 נקודות ובמחזור מסחר של כ-1.3 מיליארד שקלים. בנוגע למה שהתרחש אתמול במסחר בתל אביב, אמר הבוקר ל-bizportal בתגובה זיו פניני, המשנה למנכ"ל מגדל שירותי בורסה: "לאורך היום ראינו את סטיות התקן הקצרות יורדות והארוכות נשארות גבוהות, כשיש לחץ גלגול חיובי לאורך כל יום המסחר".

מבדיקה שערכנו היום, בנוגע לפער שנפתח בשלושת ימי המסחר האחרונים בין מדד המעו"ף בתל אביב לבין המדדים המובילים בחו"ל עולה, כי הפער כמעט ונסגר.

באסיה נרשמו הבוקר זינוקים חדים במיוחד, הניקיי היפני עלה 9.96%, הקוספי הדרום קוריאני עלה 11.95% והמדד בהונג קונג עלה 12.8%. ברקע, הפדרל ריזרב הודיע על תוכנית להזרמת 120 מיליארד דולר לשווקים המתעוררים, כאשר בין הבנקים המרכזיים שנכנסו לתוכנית נכללים הבנק המרכזי בדרום קוריאה ובברזיל.

זירת המאקרו העולמית היא שם המשחק כרגע, הבנקים המרכזיים ברחבי העולם עושים כל שביכולתם לעצור את הירידה בצריכה הפרטית, ומהעבר השני לעודד את המערכת הבנקאית העולמית להעניק אשראי לחברות ועסקים. נורווגיה וסין גם כן הצטרפו אתמול למגמת הורדות הריבית מסביב לגלובוס וכאמור ה'פד' היה האחרון אמש להודיע על קיצוץ נוסף בריבית שתעמוד על 1%.

מדד המעו"ף רשם עלייה של 0.3% ונסחר ברמה של 725 נקודות. מדד תל אביב 100 מתחזק ב-0.11% ונסחר ברמה של 0.37% נקודות ומדד נדל"ן 15 הוסיף 0.4%..

מניות במרכז

יוסף גרינפלד המחזיק בנתח של 26.8% בחברת הנדל"ן קרדן אן. וי. ממשיך להגדיל את אחזקותיו בחברה, זאת בסמוך להמשך הצניחה החדה במניותיה. גרינפלד רכש אתמול ממניות החברה שבבעלותו בסכום של כ-1.6 מיליון שקלים לאחר שבחודש האחרון כבר רכש מניות בכ-10 מיליון שקלים.

מניית אורמת קיבלה היום . בבית ההשקעות בחנו את ההשפעה השלילית של מחירי הנפט ומספקים תחזיות לתוצאות הרבעון השלישי. בכלל חתכו את מחיר היעד לחברה אך חזרו על המלצת "קנייה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארצות הברית ויזה דרכון
צילום: Freepik

מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?

בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח



עמית בר |
נושאים בכתבה ויזה זהב

ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ. 

ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.


מהי ויזת זהב


ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.

בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.

דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.

חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.