הבורסה סגרה בעליות קלות: הבנקים רשמו ירידות והכבידו, כיל זינקה 5.5% במחזור ער

בסיכום שבועי: המעו"ף רשם ירידה של 5.2%, מדד הבנקים נפל למעלה מ-10%. מניית בזק נפלה היום 5.2%. מחזור המסחר היה גדול - 3 מיליארד שקל
אריאל אטיאס |

המדדים בבורסה בת"א סגרו את יום המסחר האחרון לשבוע זה בעליות שערים קלות בלבד, זאת על רקע הססנות בפתיחת המסחר בוול סטריט (הנאסד"ק עולה 0.9%) ומגמה מעורבת שנרשמת כעת באירופה (פריז יורדת 0.7%).

לאורך כל היום נסחרו המדדים בת"א בעליות שערים שהגיעו עד 2.5% (בשעה 15:45) אך לקראת הסגירה התמתנו העליות ושיעור העלייה בסיום היה המתון ביותר שנרשם היום.

בסיכום שבועי המדדים בבורסה בת"א רשמו ירידות שערים. מדד המעו"ף השיל 5.2%, מדד ת"א-75 השיל 9.5% ומדד הבנקים ירד כ-10%.

בוול סטריט נפתח המסחר בעליות נאות בהמשך לפרסום נתוני הצמיחה לרבעון השלישי. מדד הדאו ג'ונס והנאסד"קהסחרים כעת בעליות של כ-1% כ"א לאחר שמשרד המסחר האמריקני דיווח, כי הכלכלה האמריקנית התכווצה בשיעור הנמוך מתחזיות האנליסטים בשיעור של 0.3%. ל

היום ברמה של 740 נקודות ובמחזור מסחר של כ-1.3 מיליארד שקלים. בנוגע למה שהתרחש אתמול במסחר בתל אביב, אמר הבוקר ל-bizportal בתגובה זיו פניני, המשנה למנכ"ל מגדל שירותי בורסה: "לאורך היום ראינו את סטיות התקן הקצרות יורדות והארוכות נשארות גבוהות, כשיש לחץ גלגול חיובי לאורך כל יום המסחר".

מבדיקה שערכנו היום, בנוגע לפער שנפתח בשלושת ימי המסחר האחרונים בין מדד המעו"ף בתל אביב לבין המדדים המובילים בחו"ל עולה, כי הפער כמעט ונסגר.

באסיה נרשמו הבוקר זינוקים חדים במיוחד, הניקיי היפני עלה 9.96%, הקוספי הדרום קוריאני עלה 11.95% והמדד בהונג קונג עלה 12.8%. ברקע, הפדרל ריזרב הודיע על תוכנית להזרמת 120 מיליארד דולר לשווקים המתעוררים, כאשר בין הבנקים המרכזיים שנכנסו לתוכנית נכללים הבנק המרכזי בדרום קוריאה ובברזיל.

זירת המאקרו העולמית היא שם המשחק כרגע, הבנקים המרכזיים ברחבי העולם עושים כל שביכולתם לעצור את הירידה בצריכה הפרטית, ומהעבר השני לעודד את המערכת הבנקאית העולמית להעניק אשראי לחברות ועסקים. נורווגיה וסין גם כן הצטרפו אתמול למגמת הורדות הריבית מסביב לגלובוס וכאמור ה'פד' היה האחרון אמש להודיע על קיצוץ נוסף בריבית שתעמוד על 1%.

מדד המעו"ף רשם עלייה של 0.3% ונסחר ברמה של 725 נקודות. מדד תל אביב 100 מתחזק ב-0.11% ונסחר ברמה של 0.37% נקודות ומדד נדל"ן 15 הוסיף 0.4%..

מניות במרכז

יוסף גרינפלד המחזיק בנתח של 26.8% בחברת הנדל"ן קרדן אן. וי. ממשיך להגדיל את אחזקותיו בחברה, זאת בסמוך להמשך הצניחה החדה במניותיה. גרינפלד רכש אתמול ממניות החברה שבבעלותו בסכום של כ-1.6 מיליון שקלים לאחר שבחודש האחרון כבר רכש מניות בכ-10 מיליון שקלים.

מניית אורמת קיבלה היום . בבית ההשקעות בחנו את ההשפעה השלילית של מחירי הנפט ומספקים תחזיות לתוצאות הרבעון השלישי. בכלל חתכו את מחיר היעד לחברה אך חזרו על המלצת "קנייה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.

אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.