סטנלי פישר בפורום ה-G30: ייתכן שמחירי הנפט יעלו לזמן מה - אך הם ייפלו

חבר ה'פד' טימותי גית'נר: הכלכלה העולמית מתמודדת היטב עם ההאטה בארה"ב. יעקב פרנקל: הכלכלה מתמודדת כיום היטב עם הגאות בנפט
Bizportal שירות |

טימותי גית'נר, נשיא שלוחת הפדרל ריזרב בניו-יורק, סבור כי הכלכלה העולמית מתמודדת היטב עם ההאטה בארה"ב, שכן הכלכלה הגלובלית נראית "איתנה למיד ועיקר הלחצים נמצאים בארה"ב". גית'נר אמר את הדברים במסיבת עיתונאים של פורום ה-G30 הבוקר במלון המלך דוד בירושלים.

גית'נר הגן גם עם היו"ר בן ברננקי ועל החלטות הריבית שקיבל בחודשים האחרונים. מאז חודש ספטמבר חתך ברננקי את הריבית בשיעור מצטבר של 3.25% ל-2% במטרה למנוע מכלכלת ארה"ב להידרדר למיתון. גית'נר אמר כי ההחלטה להוריד את הריבית הייתה "ללא ספק נכונה".

"ארה"ב עוברת תהליך קשה אך הכרחי של תיקון", אמר גית'נר. "הנסיבות בכל מדינה שונות ולכן התגובה צריכה להיות שונה". גית'נר בוודאי התייחס למדיניות המוניטרית השונה הננקטת בקרב בנקים מרכזיים בעולם, כאשר בניגוד ל'פד' הבנק המרכזי האירופי החליט לא להוריד את הריבית בחודשים האחרונים, אוסטרליה העלתה את הריבית וישראל, שנקטה עד כה בהורדות ריבית, צפויה לבצע הערב הידוק מוניטרי.

באותו מעמד, אמר נגיד בנק ישראל, הפרופסור סטנלי פישר, כי מחירי הנפט עלולים להמשיך במסלול העלייה בזמן הקרוב, אם כי מדבריו ניתן ללמוד כי בסופו של דבר הם ירדו. "סביר שהמחירים ייפלו", אמר פישר. "עם זאת, ייתכן והמחירים יעלו לזמן מה". שר האוצר לשעבר של איטליה, תומאסו פדואה-שיופה, אמר שהגאות בנפט אינה "בועה" המוזנת על ידי הספקולנטים אלא היא מונעת מהביקושים הגוברים בעולם לנפט.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.