מספר סיבות לבורסה להמשיך לקרטע

המדדים רשמו ירידות, אבל מיכה צ'רניאק, מנכ"ל בית ההשקעות להבה, מוצא כי יש עדיין מספיק סיבות לבורסה להמשיך לקרטע.
מיכה צ'רניאק |

שנה לא קלה עוברת עד כה על המשקיעים בבורסות בעולם ובישראל, מתחילת השנה ירד מדד המעוף בכ-10% , מדד היתר 120 ירד בכ-19% וזאת בדומה לירידה שחלה במדד ת"א 75.

כפי שאפשר לראות, הירידות במניות השייכות לשורות השנייה והשלישית בבורסה גבוהות מהירידות במניות המעוף. מדדי ה-75 והיתר מציגים 'תשואת חסר' באופן עקבי לעומת המעוף לאורך שנים והסיבות ידועות וגם יש להן שמות (כי"ל, חברה לישראל, מכתשים אגן, ותסלחו לנו אם שכחנו עוד אחת או שתיים מהחריגות הנ"ל). למרות הירידה במדדי המניות ולמרות שלמשקיע לטווח ארוך נראות כעת חלק מהמניות כהשקעה סבירה בהחלט, (במיוחד אם בוחנים את האלטרנטיבות) ישנם מספר גורמים אשר יעיבו על מניות אלו ויקשו על יכולתן לחזור לשווי הכלכלי שלהם.

ננסה לסקור חלק מהבעיות שצפויות ללחוץ את מניות אלו גם ברבעונים הקרובים:

1. האטה בעולם, במיוחד בארה"ב ואירופה שהינן יעדי הסחר העיקריים של ישראל גורמת לירידה בביקושים ולהחרפת התחרות, דבר זה פוגע ביתר עוצמה בחברות קטנות יותר אשר אינן מסוגלות לאורך זמן לספוג ירידה ברווחיות או מעבר להפסד לדוגמא ההרעה בחברת תדירגן שפרסמה היום את דוחותיה ובה ניתן לראות ירידה בהכנסות במונחי מט"ח !!!.

2. עליית מחירי חומרי הגלם והאנרגיה, מעלה משמעותית את עלויות הייצור, וכתוצאה מכך את עלות המוצר הסופי לייצרן, דבר שאינו טריוויאלי בתקופת מיתון. לדוגמא חברת אל על, שעליית מחיר הדלק הסילוני, תפגע קשות בתוצאותיה.

3. התחזקות השקל מול מטבעות העולם – השקל התחזק כ-13% מול הדולר, 8% מול היורו ו-15% מול הפאונד מתחילת השנה. מדובר במכה קשה ביותר שיורדת ישר לשורה התחתונה, ומקשה מאוד על המשך קיומן של כל חברות התעשייה בישראל. לדוגמא חברת גדות מיכליות שפירסמה דוחות כספיים לאחרונה, אלביט מערכות וכל חברה יצרנית אחרת שמייצרת בישראל ומוכרת בחו"ל.

4. עלייה בהוצאות המימון – האינפלציה שחוזרת, לא רק מקשה על הצרכן הסופי, אלה גם מכבידה על החברות אשר חובן בדר"כ צמוד למדד, סביבה אינפלציונית כפי שמסתמנת כרגע, תעלה את סעיף המימון ותפגע בתוצאותיהן – לדוגמא – תפתחו כל חברה שתחת הקטגוריה נדל"ן ותמצאו את הפגיעה.

5. גידול באבטלה במשק – בחודשים הקרובים כתוצאה מההרעה במשק, ניתן לצפות לגלי פיטורי עובדים מאותם חברות שנקלעו לקשיים כתוצאה מהסיבות שמניתי בסעיפים הקודמים. מפוטרים אלו ימצאו בעיקר במגזרים שתורמים תרומה נכבדת לצריכה הפרטית – ההיטק והתעשייה המסורתית. גלי פיטורים אלו יביאו לירידה בצריכה הפרטית וכתוצאה מכך לפגיעה בחברות המבוססות צריכה פרטית מקומית.

6. האטה בהכנסות המדינה ממיסים – כתוצאה מהאטה שאנו חווים מסתמנת כבר עכשיו תחילת מגמה של ירידה בהכנסות ממיסים, עקב כך יהיה קשה מאוד לאוצר להמשיך את הרפורמות המבורכות מתקופת נתניהו, וכן להשיק פרויקטים של השקעה בתשתית. דבר זה יגרור האטה בפעילות חברות התשתית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נשיא צרפת מקרון
צילום: איי.פי

צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?

מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים

משה כסיף |

שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.

הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי,  בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.

מדינה על הנייר, כיבוש במציאות

הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.

הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.

ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.