מספר סיבות לבורסה להמשיך לקרטע
שנה לא קלה עוברת עד כה על המשקיעים בבורסות בעולם ובישראל, מתחילת השנה ירד מדד המעוף בכ-10% , מדד היתר 120 ירד בכ-19% וזאת בדומה לירידה שחלה במדד ת"א 75.
כפי שאפשר לראות, הירידות במניות השייכות לשורות השנייה והשלישית בבורסה גבוהות מהירידות במניות המעוף. מדדי ה-75 והיתר מציגים 'תשואת חסר' באופן עקבי לעומת המעוף לאורך שנים והסיבות ידועות וגם יש להן שמות (כי"ל, חברה לישראל, מכתשים אגן, ותסלחו לנו אם שכחנו עוד אחת או שתיים מהחריגות הנ"ל). למרות הירידה במדדי המניות ולמרות שלמשקיע לטווח ארוך נראות כעת חלק מהמניות כהשקעה סבירה בהחלט, (במיוחד אם בוחנים את האלטרנטיבות) ישנם מספר גורמים אשר יעיבו על מניות אלו ויקשו על יכולתן לחזור לשווי הכלכלי שלהם.
ננסה לסקור חלק מהבעיות שצפויות ללחוץ את מניות אלו גם ברבעונים הקרובים:
1. האטה בעולם, במיוחד בארה"ב ואירופה שהינן יעדי הסחר העיקריים של ישראל גורמת לירידה בביקושים ולהחרפת התחרות, דבר זה פוגע ביתר עוצמה בחברות קטנות יותר אשר אינן מסוגלות לאורך זמן לספוג ירידה ברווחיות או מעבר להפסד לדוגמא ההרעה בחברת תדירגן שפרסמה היום את דוחותיה ובה ניתן לראות ירידה בהכנסות במונחי מט"ח !!!.
2. עליית מחירי חומרי הגלם והאנרגיה, מעלה משמעותית את עלויות הייצור, וכתוצאה מכך את עלות המוצר הסופי לייצרן, דבר שאינו טריוויאלי בתקופת מיתון. לדוגמא חברת אל על, שעליית מחיר הדלק הסילוני, תפגע קשות בתוצאותיה.
3. התחזקות השקל מול מטבעות העולם – השקל התחזק כ-13% מול הדולר, 8% מול היורו ו-15% מול הפאונד מתחילת השנה. מדובר במכה קשה ביותר שיורדת ישר לשורה התחתונה, ומקשה מאוד על המשך קיומן של כל חברות התעשייה בישראל. לדוגמא חברת גדות מיכליות שפירסמה דוחות כספיים לאחרונה, אלביט מערכות וכל חברה יצרנית אחרת שמייצרת בישראל ומוכרת בחו"ל.
4. עלייה בהוצאות המימון – האינפלציה שחוזרת, לא רק מקשה על הצרכן הסופי, אלה גם מכבידה על החברות אשר חובן בדר"כ צמוד למדד, סביבה אינפלציונית כפי שמסתמנת כרגע, תעלה את סעיף המימון ותפגע בתוצאותיהן – לדוגמא – תפתחו כל חברה שתחת הקטגוריה נדל"ן ותמצאו את הפגיעה.
5. גידול באבטלה במשק – בחודשים הקרובים כתוצאה מההרעה במשק, ניתן לצפות לגלי פיטורי עובדים מאותם חברות שנקלעו לקשיים כתוצאה מהסיבות שמניתי בסעיפים הקודמים. מפוטרים אלו ימצאו בעיקר במגזרים שתורמים תרומה נכבדת לצריכה הפרטית – ההיטק והתעשייה המסורתית. גלי פיטורים אלו יביאו לירידה בצריכה הפרטית וכתוצאה מכך לפגיעה בחברות המבוססות צריכה פרטית מקומית.
6. האטה בהכנסות המדינה ממיסים – כתוצאה מהאטה שאנו חווים מסתמנת כבר עכשיו תחילת מגמה של ירידה בהכנסות ממיסים, עקב כך יהיה קשה מאוד לאוצר להמשיך את הרפורמות המבורכות מתקופת נתניהו, וכן להשיק פרויקטים של השקעה בתשתית. דבר זה יגרור האטה בפעילות חברות התשתית.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)
