חצי שנה למשבר בשווקים - לקחים ומסקנות

רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה בבנק מזרחי-טפחות, מסכם ומסתכל קדימה
רונן מנחם |

בחלוף חצי שנה – כיצד השפיע המשבר הפיננסי על מדדי ניירות הערך?

ניתן להצביע על אוקטובר 2007 כעל החודש בו החלה המפולת בשוקי המשכנתאות, הדיור והאשראי בארה"ב וברחבי העולם לתת את אותותיה בעוצמה החזקה ביותר על השווקים השונים בעולם – ניירות הערך, שערי החליפין, ה-commodities ועוד.

לאחרונה מורגשת רגיעת מה בחלק מהשווקים ולכן מצאנו לנכון לבחון כיצד הושפעו השווקים השונים עד כה. בחרנו להתמקד במדדי המניות ואיגרות החוב ולהשוות את ההתפתחויות במחצית השנה האחרונה (נובמבר – אפריל) למחצית השנה שקדמה לה. לצורך כך נעזרנו בנתוני Merrill Lynch ומצאנו מספר ממצאים מעניינים.

מדדי המניות בארה"ב והמשקים המתעוררים הציגו, בסיכום שתי המחציות, את התוצאות הטובות יותר, בעוד גוש האירו ויפאן אכזבו. בראייה מגזרית, התנהגות המדדים הצדיקה במידה חלקית בלבד את שמם כהגנתיים או מחזוריים. השוואה לפי גודל-סגנון המדדים עשויה ללמד על כך שעליות השערים במחצית הראשונה היו מוצדקות כלכלית במידה רבה יותר מאשר הירידות שבאו אחר כך.

מדדי איגרות החוב הראו יפה בהתנהגותם את הנטייה להצטייד בנכסים בטוחים יותר בתקופת הירידות החדות במדדי המניות ואת יכולת חלק מהן לשמש הגנה מול הקפיצה האינפלציונית שהצטרפה לקלחת.

התנהגות שערי החליפין מספקת עדות נוספת לרתיעה מנטילת סיכון, אך מתברר כי היחלשות הדולר לא הוחרפה בתקופת הירידות.

מניות:

מדד המניות S&P500 נותר כמעט ללא שינוי בסיכום שתי המחציות. תחילה נרשמה עלייה ואח"כ ירידה בת 10% בערך. אם נוצר רושם כי מדדי המניות בארצות הברית קרסו בשיעורים יוצאי דופן, ניתן לומר כי לא כך הדבר. במפתיע, דברים דומים אמורים גם לגבי ה Nasdaq, שבסיכום שתי המחציות אף עלה קלות. רבות מדובר על יכולתם של המשקים המתעוררים להיבדל לטובה כשהכלכלה הגלובאלית נחלשת. לפי מדדי המניות, אכן כך.

לדוגמא, מדד MSCI Emerging Markets סיים את שתי המחציות עם עלייה בת כ 27%. במחצית השנה האחרונה הוא איבד פחות מ 1/3 מהעלייה שקדמה לה. תוצאה דומה השיג מדד MSCI AC Asia Pac ללא יפאן. מול אלה, מתברר כי דווקא בגוש האירו הורגשה חולשה. מדד DJ Euro Stoxx 50 סיים את שתי המחציות עם ירידה בת כ 4%. יפאן, המתמודדת עם שלל נתונים כלכליים חלשים, ירדה בשתי המחציות, אך במחצית השנייה התגברה הירידה מאוד.

מדד ה-Financials ב-S&P 500 ירד, לא במפתיע, בכ-24% בסיכום שתי המחציות, תוך התמקדות הירידה במחצית השנייה (כ 20%). מדד ה Energy עלה, בסיכום שתי המחציות, בכ 35%, אך מעניין לציין כי רוב העלייה הושג במחצית הראשונה (כ 28%), בעוד המחצית השנייה הייתה תנודתית מאוד. נראה כי מדד זה נע בין הפיחות בשער החליפין של הדולר של ארה"ב, המצריך שדרוג של ציטוטי הנוזל, לבין ההאטה המסתמנת בכלכלה הגלובאלית, העלולה להקטין את הצריכה.

מול אלה, מדד ה Staples (מוצרי תצרוכת בסיסיים) לא הצדיק את שמו הטוב כחלופה הגנתית לתקופות של ירידות שערים: הוא עלה בכ 9.5% בסיכום שתי המחציות, אך כל העלייה נרשמה במחצית הראשונה. מדד ה Technology סיים את שתי המחציות עם עלייה בת כ 8%, אך "לא אכזב" כאשר ירד ב 17.5% במחצית השנייה.

מדד ה Growth ב S&P500 השיג עלייה בת כ 4.5% בשתי התקופות. במחצית השנייה הוא גילח 65% "בלבד" מהעלייה שקדמה לה. מולו, מדד Russell 2000 צנח בכ 9.5% ומדד ה Value של הS&P600 איבד כ 11.5%. מתברר, כי במחצית הראשונה, עת נרשמו עליות שערים, חברות ערך, או חברות קטנות, השתתפו בהן, אך במידה פחותה, בדרך כלל, בהשוואה לחברות הצמיחה, או החברות הגדולות.

הדבר עשוי להצביע על צידוק כלכלי רחב יחסית לעליות אלו. מצב זה סייע לספוג חלק מירידות השערים שבאו אחר כך. במחצית השנייה, חברות הצמיחה, או החברות הגדולות, נטו לרשום ירידות נמוכות יותר. ייתכן כי התנהגות זו מלמדת על עליות שערים "כלכליות" יותר במחצית הראשונה, מול ירידות "רגשיות" יותר במחצית השנייה.

אג"ח:

מדדי ה-Treasuries בארה"ב רשמו, בסיכום שתי המחציות, עליות בנות 11.5% (10 שנים לפדיון) וכ-8% (שנתיים לפדיון). כמו כן נרשמה עלייה בת כ 12% במדדי ה TIPS (אג"ח בעלות הצמדה למדד המחירים לצרכן). מולן נרשמו עליות נמוכות יותר במדדי אג"ח של חברות, שעלו בכ 3.5%, אג"ח של משקים מתעוררים, שעלו בכ 6% ואג"ח ללא דרגת השקעה, שעלו ב 0.5% בלבד. בהשוואה בין שתי המחציות, מתברר כי בקבוצה הראשונה עלו המדדים בשתי המחציות, אך במחצית השנייה התגברה העלייה, רובה בסדרות הארוכות. גם בקבוצה השנייה נרשמו עליות בשתי המחציות, אך במחצית השנייה היא נחלשה. אג"ח לא בדרגת השקעה אף עברו לירידות קלות.

נתונים אלו מראים, כי כפי שניתן היה להעריך, כי הירידות במדדי המניות, שאפשר כי נתפסו בהולות ומהירות מדי, הוליכו את הציבור לכיוון נכסים בטוחים יותר, כגון אג"ח של ממשלת ארה"ב. מאחר ולקלחת הצטרפה קפיצה של ממש במדדי המחירים לצרכן ברחבי העולם, עלה מאוד קרנן של אג"ח בעלות הצמדה למדדים אלה והן הציגו ביצועי יתר קלים בהשוואה לאיגרות החוב הרגילות.

הרתיעה מנטילת סיכון הורגשה במלוא חריפותה באג"ח ללא דרגת השקעה. מולן, אג"ח פרטיות אחרות זכו לגישה סלקטיבית יותר ולראייה – האג"ח של המשקים המתעוררים איבדו רק מחצית מהעלייה הקודמת, בשל תוצאות טובות יחסית שהציגו החברות שם בתקופת ההאטה הגלובאלית.

מטבעות:

מדדי ה-Yen והפרנק של שווייץ רשמו עליות בנות 8.5% ו 4%, בהתאמה, בסיכום שתי המחציות. עליות אלו, רובן ככולן, הושגו במחצית השנייה, לאחר פרוץ האירועים. התנהגות זו מהווה דוגמא טובה לרתיעה מנטילת סיכון בתקופה זו, אחת הפעולות המגלמות בתוכן מידת סיכון גבוהה הנה carry trade – נטילת אשראי במטבע בעל ריבית נמוכה ושימוש בו כדי להצטייד במטבעות בעלי ריביות גבוהות. הדולר של אוסטרליה וניו זילנד ומטבעות במזרח אירופה משמשים נציגים טובים לקבוצה השנייה. בשל העלייה ברתיעה מנטילת סיכון, פרעו הלווים את האשראי שניטל ביין ופרנק שוויצרי, מטבעות בעלי ריביות נמוכות, כך שערכם עלה.

הדולר של ארה"ב והליש"ט נחלשו שניהם בכ 10.5% בסיכום שתי המחציות. עם זאת, ניתן להצביע על שוני בהתנהגותם. המטבע האמריקאי נחלש בשתי המחציות, אך במחצית השנייה הוא נחלש בשיעור נמוך יותר (כ 4%) מאשר במחצית השנייה (כ 7%). רבות דובר על היחלשות הדולר בהקשר של הירידות התלולות במדדי ניירות הערך, הורדות הריבית בארה"ב והתפנית הכלכלית השלילית, אך מתברר כי קצב הפיחות דווקא נחלש – אות לבאות? מנגד, הליש"ט נחלשה ב 1% בלבד במחצית הראשונה ואח"כ קרסה בכ 9.5%. נראה כי המומנטום הוא לרעת הליש"ט, אך פחות מכך במקרה של הדולר האמריקאי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

מירי רגב
צילום: יחצ

יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"

שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו,  "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"

עוזי גרסטמן |

יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.


בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.


בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".

בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".