מנתחים פרסומת בשבוע - "אחת עם ואקום רעיוני"

השבוע במדור "כרטיס ביקור(ת)" - המבקר טוען שהפרסומת החדשה של כלל ביטוח זועקת "סרק-סרק-סרק" ובעיקר סובלת מואקום רעיוני
ארנון ממן |

יש פרסומות שהתחושה היחידה שאני מצליח לקלוט מהן היא אוירת המצוקה החונקת במחלקה הקריאטיבית. הויז'ואלים המסוגננים והמהוקצעים והסאונד הנעים מהווים בפרסומות אלה לא יותר מאשר שכבת מייק-אפ עבה על ואקום רעיוני.

זה בדיוק מה שעבר עלי כשצפיתי בתשדיר הנדון של כלל ביטוח. זוהי פרסומת שכתוב לה על המצח בפונט 36 נקודות: לא היה לנו שום רעיון טרי אז פתחתנו קופסת שימורים.

תקציר הפרסומת: נעליים, תיק, כוס שתיה ומכונית מחליפים צורה, צבע ודגם. כלל ביטוח - לא. המסר המילולי: ביום-יום יש אינספור אפשרויות. אבל כשמדובר בפתרונות פנסיוניים - כלל ביטוח הלקוח: כלל ביטוח. משרד הפרסום: גיתם BBDO

חוש הביקורת של אנשי כלל ביטוח ישן בעמידה

קל לזהות רעיונות מהקופסא. אלה הם רעיונות שבתנאים מסויימים, בעיקר כאשר חוש הביקורת של הלקוח נמצא בתרדמת, יכולים להוות פתרון כמעט לכל בעיה, בשיטת השבלונה. למען התקינות הפוליטית אקרא להם רעיונות אוניברסליים, אבל ביני בין עצמי אני קורא להם רעיונות סרק.

לרעיונות אוניברסליים כאלה יש שני סימני היכר מובהקים: הסימן הראשון - הפרסומת לא מהווה פתרון לשום בעיה, והשני - ניתן להחליף את המוצר בכל מוצר אחר, ועדיין הפרסומת איכשהו תעבור.

ולא רק גיתם - גם לשלמור המבקר לא מוותר

זוכרים את המונה ליזה שהואילה בטובה לחייך רק לנוכח בקבוק נביעות? ולמה דוקא נביעות? למה לא שוקו יטבתה, או אולי קפה עלית, ובעצם גם ג'ינס של קרוקר או אפילו טלפון סלולרי של נוקיה? זה טבעו של רעיון סרק מקופסת השימורים אפשר להעביר אותו ממוצר למוצר ומלקוח ללקוח.

אבל הפרסומאים של כלל ביטוח הרחיקו לכת, והלכו על חינוך פרונטאלי. שימו לב לחוכמת החיים של כלל ביטוח, קהל בורים ורפי חושים שכמותכם: ביום-יום יש אינספור אפשרויות! אתם הבנתם את זה? לא?? אז אנחנו נסביר, וגם נדגים: יש כל מיני סוגי נעליים, יש כל מיני תיקים, יש כל מיני כוסות שתיה ואפילו יש כל מיני מכוניות! המומים אה? חשבתם שיש רק אחד! לא!!! איפה אתם חיים? תקשיבו טוב לכלל ביטוח ותחכימו: יש אינספור, רק שאתם לא ידעתם!!

יש גם דוגמאות מוצלחות בפרסומות לתוכנית פנסיה - מגדל

וכדי שלא תחשבו שיש לי משהו נגד פרסומות לתוכניות פנסיה שמביאות גם פיסת חוכמת חיים, זה המקום לציין שאהבתי, נהניתי וצחקתי מהפרסומת של מגדל עם המומחית לאמנות והדלי השחור במוזיאון. נכון, המסר אוניברסלי - אבל הקריאייטיב הסטירי-קומי-בידורי, עם המשחק המוצלח הגישו לי עשרים שניות של הנאה.

ועוד הערה ליוצרי התשדיר: נראה לכם שהגבר הצעיר, הנמרץ, החייכן והמעודכן שלכם באמת ישן עם גרביים? לא הצלחתם לחבר אותו לנעליים בלי להוריד את הבן אדם ישר מהמיטה?

* ארנון ממן הוא קופירייטר ויועץ תכנים שיווקיים, מנכ"ל משותף של מדיסון אבניו - המכללה ללימוד קופירייטינג ופרסום.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

במסגרת המתווה הוולנטרי של בנק ישראל, מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך כן של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שניה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.