שיא של 7 שנים בהשקעה בהיי-טק בישראל: עלייה של 93% בהשקעה בחברות ההיי-טק מגובות הסיכון

מדובר על חברות ההיי-טק מגובות הסיכון. סכום ההשקעה עומד על 427 מיליון שקל
ישראל הס |

פירמת רואי החשבון קסלמן וקסלמן PricewaterhouseCoopers מדווחת במסגרת דו"ח ה- Money Tree™, כי חברות היי-טק המגובות הון סיכון, גייסו בישראל במהלך הרבעון הראשון של 2008 כ-427 מיליון דולר, הסכום הגבוה ביותר שהושקע ברבעון מאז הרבעון הראשון של שנת 2001. במונחים כספיים, זוהי עלייה של כ-93% לעומת הרבעון הקודם, בו גויסו כ-221 מיליון דולר, ועלייה של כ-39% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, בו גויסו כ-307 מיליון דולר.

עוד עולה מן הנתונים, כי 92 חברות היי-טק ישראליות גייסו הון ברבעון הראשון של שנת 2008, לעומת 69 חברות שגייסו הון ברבעון הקודם ו- 81 חברות שגייסו הון ברבעון המקביל אשתקד. ממוצע ההשקעה בחברה עמד על 4.6 מיליון דולר ברבעון הנוכחי, לעומת 3.2 מיליון דולר ברבעון הקודם ו- 3.8 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

נתוני הדו"ח מצביעים על גידול ניכר בהשקעות בחברות הנמצאות בשלבי הביניים ובחברות הנמצאות בשלבים מתקדמים בהתפתחותן. 74 חברות הנמצאות בשלבים אלו גייסו סכום של כ-382 מיליון דולר, הסכום הגבוה ביותר שגויס ברבעון מאז שנת 2000. סכום זה מהווה כ-90% מסך ההשקעות ברבעון הנוכחי. עבור רובן המכריע של הקרנות אשר השקיעו בחברות אלו, זוהי השקעת המשך בחברה בה השקיעה הקרן בעבר (Follow-on Investment).

לדברי יוסי פילוס, שותף ומנהל תחום הייעוץ וההיי-טק בקסלמן וקסלמן PwC, "כאשר מביאים בחשבון את הגידול במגזר התוכנה ואת רמת המחירים בהן נסגרו עסקאות במגזר זה ברבעון הראשון של השנה, ובמקביל מסתכלים על הגידול במגזר התקשורת והאינטרנט, שאף הם נשענים על תשתית חזקה של תוכנה, ניתן לומר שתחום התוכנה על נגזרותיו הופך להיות הקטר שמושך את ההיי-טק הישראלי קדימה."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.