אילן ארצי מזהיר: "ברננקי יתחיל להעלות את הריבית כבר בטווח של חצי שנה מהיום"

בשיחה עם Bizportal מגיב משנה למנכ"ל הדס ארזים, למהלך של ברננקי, מספק תחזיות, מציין מניות וגם אומר: "לא צפויה קריסה בסקטור הסחורות"
ישראל הס |

הנגיד האמריקאי הוריד אתמול את הריבית במשק האמריקני ב-0.25% לרמה של 2% וברננקי רמז כי זו הודעת הריבית האחרונה וזאת מכיוון שה'פד' עשה מספיק. שוחחנו עם אילן ארצי, משנה למנכ"ל בית ההשקעות הדס ארזים, על מנת לנסות להבין מהן ההשלכות של ההחלטת הריבית הנוכחית כמו גם איפה יוכל המשקיע ללמצוא חוף מבטחים בתקופה הקרובה.

מהן ההשלכות של החלטת הריבית אותה קיבל אתמול הנגיד האמריקני?

"כרגע אנחנו לא צפויים לראות הורדות ריבית נוספות. ברננקי יעצור ויחכה לראות את ההשפעה של הורדת הריבית הן על מחירי הנדל"ן והן על מיחזורי המשכנתאות אותם צפויים לבצע הצרכנים האמריקנים. ניתן לומר כי ההפחתה האחרונה נועדה לפתור 2 בעיות. האחת, קריסת המחירים בענף הנדל"ן, והשנייה לנסות לדרבן את הצריכה הפרטית".

"הצריכה הפרטית היא מנוע הצמיחה של הכלכלה האמריקנית והצרכן האמריקני מבצע רכישות בתשלומים והורדת ריבית תתמוך בתשלומים נמוכים אותם יצטרך לשלם. האינפלציה במשק ממשיכה לעלות אך מצד שני נראה כי הנגיד משאיר לעת עתה את בעיית האינפלציה בצד ומתמקד בהאטת המשק האמריקני".

מה הולכת להיות המדיניות העתידית של ברננקי?

"למרות שבשלב הראשוני ברננקי ימתין לראות את השפעת החלטתו, ברור כי הריבית לא תישאר על כנה לאורך זמן. ניתן לומר כי הריבית הסבירה במשק האמריקני צריכה לעמוד על 4%".

"אני חושב כי הנגיד יתחיל לשקול העלאות ריבית בטווח של חצי שנה מהיום. גם הדולר הנמוך עוזר מאוד למשק ובייחוד לענף הייצוא האמריקני. עם זאת אנחנו עדיין צפויים לראות מחיקות נוספות שיגיעו מכיוון החברות הפיננסיות. המשבר הפיננסי כמו גם המשבר בשוק האשראי עדיין לא מאחורינו".

מהו הסקטור החזק ביותר אותו אתה מזהה בתקופה הקרובה?

"בתקופה הקרובה אנחנו צפויים לראות עליית ערך בחברות האמריקאיות מוטות הייצוא כגון חברות החקלאות וחברות הקמעונאות מוטות הייצוא. ניתן להסתכל על חברות כמו ג'ון דיר, נייק, מקדונלדס וקוקה קולה אחריהן יהיה מעניין לעקוב בתקופה הקרובה".

"למשקיע הסבלני בעל הלב החזק הייתי ממליץ להסתכל על הסקטור הבנקאי, אבל השקעה בכך כיום מצריכה אורך נשימה. אנחנו עדיין לא נכנסים לסקטור הבנקאי, אבל אין ספק כי הוא מתחיל להיות מעניין. הזדמנויות נוספות ניתן למצוא גם בקרב חברות המשכנתאות, אבל כדי למצוא שם מציאות נצטרך לחפש השקעות טובות בדקדקנות רבה".

האם אחרי העליות האחרונות שראינו בסקטור הסחורות, אנחנו צפויים לראות קריסת מחירים קרובה בתחום זה?

"אני לא חושב שזה יקרה כל כך מהר מכיוון שהביקושים לסחורות הם אמיתיים ואני לא מעריך כי צפויה קריסה. עם זאת ניתן לראות כי מחירי הנפט גבוהים מאוד כרגע והייתי מתייחס לסחורה זו בזהירות רבה".

מהו אפיק ההשקעה שיניב את התשואה המירבית בתקופה הקרובה?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.