מניות היתר: אחת שטיפסה ב-30% בתוך חודש ימים

נתלי גוטליב, אנליסטית מניות היתר בבית ההשקעות IBI, חוזרת מסיור בחברת המלט
נתלי גוטליב |

אחת לכמה זמן יוצא לנו, האנליסטים ומנהלי ההשקעות, להיות מוזמנים לסיורים בחברות ציבוריות. מעבר ליציאה מהשגרה, יש לזה חשיבות עצומה, כי הרי אין כמו מראה עיניים. ובשבילי, הכי יפה לראות תעשייה אמיתית במלוא תפארתה. קווי יצור, מכונות שפועלות במלוא המרץ. 100% תעשייה. אמיתי משלנו.

השבוע יצא לי להיות מוזמנת לסיור שכזה בחברת המלט. חברה שעונה על ההגדרה של תעשייה ישראלית מצוינת, ובל נשכח כי מדובר בחברה בינלאומית לכל דבר.

חברת המלט מספרת סיפור שהחל בשנות ה- 50' ותוך 50 שנים עשתה החברה קפיצת מדרגה לחברה גלובלית ש- 95% ממכירותיה הולך ליצוא – המלט הקימה פעילויות בחו"ל, רכשה חברה ביפן, משתפרת באופן עקבי באיכות מוצריה, ולא מוכנה לומר לא לאף לקוח. למי שלא מכיר, המלט עוסקת בייצור מחברים, שסתומים ופילטרים לתעשייה התהליכית (כל תעשייה שכוללת הליך זרימה של חומר – דלקים, מזון, תרופות וכו'), ותעשיית המוליכים למחצה. מדובר במערכות חכמות שמשמשות למדידה, פיקוח והעברת מידע לגבי זרימה, לחץ וטמפרטורה במערכות מכשור ובקרה.

השווקים

מכירותיה של המלט מתחלקות בערך חצי חצי בין שני מגזרי פעילות – התעשייה התהליכית ותעשיית המוליכים למחצה. בתחום התעשייה התהליכית, סוגי הלקוחות שאליהן המלט פונה מגוון מאוד וכולל את תעשיות הפטרוכימיה, מזון, אנרגיה, בתי זיקוק ובעתיד אף אנרגיה סולארית. מדובר בתעשיות שנהנות בתקופות של פריחה כלכלית מהשקעות עתק בתשתיות ותמיד בצורך מתמיד בתחזוקה.

תחום המוליכים למחצה בהמלט דורשת התמקצעות. המלט מייצרת מוצרים אולטרא נקיים לתעשייה המוליכים למחצה בעיקר (אך גם לתעשיית התרופות, גרעין והביוטכנולוגיה), שבה חשוב לנטרל כל גרגר אבק ממערכות הובלת הגזים. תעשיית המוליכים למחצה (סמיקונדקטורס) מאופיינת בגלי השקעות בקווי יצור ומפעלים, הנגזרים מגלי הצמיחה בשווקים העולמיים.

תפקידו של האנליסט כולל הנחת הנחות ובדיקות כאלו ואחרות לגבי קצבי הצמיחה בתעשיות שאליהן המלט פונה וספציפית לגבי כמות ההשקעות המתוכננות בתעשיות אלו. הנחות אלו צריכות לקחת בחשבון בין היתר אפשרות להאטה בארה"ב ובעולם כולו, שצפויות להשפיע על השקעות הון בקווי יצור בתעשיות השונות, ומחזוריות בענף המוליכים למחצה, שכרגע מראה סימני התאוששות מפתיעים למדי, אחרי תקופת דשדוש במהלך 07'.

אבל זה לא הסיפור המעניין. ואני בוודאי לא מתכוונת להלאות אתכם באיך בוחנים או מהם שיעורי הצמיחה בכל תחום פעילות. העניין בהמלט לדעתי מגיע מכיוון אחר לגמרי. זוכרים שכתבתי בהתחלה שמדובר בחברה מצוינת? אז הנה לכם כמה דוגמאות, ככה על קצת המזלג:

חשיבה מחוץ לקופסה – ללקוח דרוש מוצר מסוים, עם הגדרות ויכולות מיוחדות, שטרם יוצר באף חברה (ולאו דווקא בהמלט). בהמלט לא מוותרים (על אף כי יכול להיות שעלות הפריט הבודד היא כמה עשרות דולרים בודדים) – ומפתחים את המוצר המתאים ושוקדים למציאת הפתרון המתאים. תחשבו מה זה עושה ללקוח. רמת מחויבות שכזו מצד הספק (המלט) יוצרת הכרה אצל הלקוח ובונה מערכת הזמנות לשנים קדימה.

אמרתי מערכת הזמנות? להמלט מערכות מידע מתקדמות מסוגן, ואצל חלק מלקוחות החברה קיים חיבור תקשורת ישירות בין הלקוח עצמו עד להמלט. בתכלס זה אומר, שכאשר נגמר ללקוח מחבר מסוג F3K59G (סתם זרקתי תווים לשם הדגמה), מערכת המידע קולטת שהמוצר נגמר במלאי הלקוח, מעבירה הזמנה לפריט הזה ישירות למשרדי המלט. זה מגיע למחסנים ומשם דרך מערכות לוגיסטיקה – חיוב ושילוח ללקוח. במקרה הצורך, ההזמנה עוברת לפס הייצור, לייצור הפריט. חברים – זה הליך טכנולוגי און ליין אמיתי.

אמרתי טכנולוגיה מתקדמת? שליש מהמכירות של המלט ב- 07' היו של מוצרים חדשים. מדובר בכ- 1700 פריטים חדשים. החברה מעסיקה עשרות מהנדסים במחלקת המו"פ ששוקדים על ה"דבר הבא".

אמרתי "הדבר הבא"? המלט מקדמת בימים אלו תוכניות השקעה מתקדמות, שכוללת הרחבה נוספת ליכולות היצור והלוגיסטיקה של החברה. לא מדובר בשכפול קווי יצור – בכל פעם שהמלט מקימה קו יצור, יש התקדמות טכנולוגית ושילוב יכולות מתקדמות, שמביאות בין היתר לשיפור נוסף בשורת הרווח.

מעטות החברות הפועלות בתחום שמחויבות לשירות ברמה שכזו ללקוח. כל אלו, הופכים את המלט לדעתי לאחת מהחברות המעניינות והמצוינות בתעשייה הישראלית וכזו שתהיה מוכנה לקראת המשך הגידול בביקושים למוצריה בשנים הבאות.

** אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד **

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)
מסים

"אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"

הגירעון ב-2025 יהיה נמוך ממה שמעריכים, גביית מסים גדולה בדצמבר בעיקר בזכות חוק הרווחים הכלואים - חברות יחלקו דיבידנדים ענקיים; מנהל רשות המסים מעריך גבייה שנתית של 100 מיליארד שקל מעל היעד בתחילת השנה - האם גביית המסים הזו מעידה על שיפור במשק, ועל המלחמה בהון השחור

רן קידר |

מסים הם החלק הכי מרכזי בהכנסות המדינה. זה רוב רובו של המקור התקציבי. מסים אמורים לבטא את מצב הכלכלה. כשהכלכלה חזקה, הרווחים של הפירמות בעלייה, השכר עולה והמסים עולים, וההיפך. בשנה האחרונה יש עלייה חריגה מאוד במסים. אבל אל תטעו, למרות שהיא חשובה, והיא עוזרת לנתונים להיראות טובים מאוד, היא לא בהכרח מבטאת את מצב הכלכלה, היא מזכירה "הכנסות חד פעמיות" בדוחות של חברות - האם להתייחס להכנסות האלו או לא?

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים מדבר על גבייה שעולה על 100 מיליארד שקל מהיעד המקורי. ב-11 חודשים נקבו 466 מיליארד שקל, וכנראה שבדצמבר תהיה גביית שיא שתביא את הגבייה הכוללת למעל 530 מיליארד שקל מיליארד שקל. הגבייה הזו, וכן הגבייה בסוף שנת 2024 מיוחסת לשני מהלכים של רשות המסים. 

הראשון הוא מיסוי רווחים כלואים. זה עובד כך. רואה החשבון מתקשר לבעלים של חברה קטנה ואומר לו - "תראה, יש חוק חדש, לא כל כך ברור היישום שלו, אבל המשמעות שלו שצריך לשלם מס על רווחים היסטוריים".

אתה רציני?

"כן צריך לשלם מס-קנס של 2% או לחלק אותם. אפשר לחלק בהדרגה 5% בשנה ומשנה הבאה 6% מהיקף הרווחים. המדינה לא רוצה שיחזיקו רווחים אלא שיחלקו כדי לקבל את המס על הדיבידנד". 

כמה מס?

"זה 30%, ויש גם מס יסף של 3% ועל רווחים מסוימים עוד 2%".

המון. אין משהו לעשות?

 "חילקנו בסוף 2024 כדי להימנע מעליית מס יסף, זוכר. פעלנו נכון, אבל עדיין יש רווחים לצרכי מס לפי המבחן של החוק שמחויבים במס. אני לא חושב שכדאי לשלם קנס של 2%, צריך לחלק דיבידנד של 5% מהרווחים".


שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-100 מיליארד שקל מעל היעד״

בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס

ליאור דנקנר |

ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.

אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-100.5 מיליארד שקל מעבר ליעד.

הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה. 

הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%


נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות

לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.