מלכודת באג"ח הקונצרני - שימו לב
הודעתו של בנק ישראל על תוכנית רכישת המט"ח, הודעה שגרמה לזינוק חד בשער בדולר בתחילת השבוע גרמה לזעזוע קל בשוק האג"ח השקליות לאחר מהלך העליות המרשים שאלו עשו מתחילת השנה.
לא עזרה גם הורדת הריבית החדה יחסית ביום שני בשיעור של 0.5%, שכן נראה לפעילים שבנק ישראל החליט להילחם בכל כוחו ובכל הכלים האפשריים בשקל החזק ובמידה ויצליח בכך הדבר עשוי לגרום לעליה בשער הדולר ועליה בסביבת האינפלציה. כתוצאה מכך רשמו אגרות החוב השקליות ירידות שערים חדות מאד שהגיעו במח"מים הארוכים לכמעט 3% השבוע.
כפועל יוצא מכך עלתה תשואת המק"מ לשנה ל-3.7% (3.43% בסוף השבוע שעבר) ואילו תשואת השחר הארוך ל-11 שנה שבה וחצתה את רף 6 האחוזים וכעת תשואתה 6.2% .
באפיק הצמוד הממשלתי לא היו שינוים דרמטיים בטווח הקצר-בינוני והתשואות נותרו כפי שהיו כ-1.6% בטוחים הקצרים ו-2.3% במח"מ 4 שנים.
מאותן סיבות שבגינן ירדו אגרות החוב השקליות, ירדו גם אגרות החוב הצמודות לטווח ארוך השבוע, אם כי, כמובן, הירידות היו מתונות יותר והגיעו עד לשיעורים של 1%-1.2% כך שתשואות הצמודים הממשלתיים במח"מ 10-12 שנים שאך לפני שבוע היו 3.3% עלו והתיצבו ברמה של 3.4%-3.45% .
סערה באג"ח הקונצרני
אבל הסערה האמיתית היתה בשוק האג"ח הקונצרני, שם נמשכות ירידות השערים כבר מספר שבועות בשל פדיונות כבדים מקרנות הנאמנות המשקיעות בהן.
גל הפדיונות גורם למכירות האגרות ה"חלשות" יותר, שלרוב הינן בלתי מדורגות וכתוצאה מכך, ובהעדר קונים נרשמות ירידות שערים חדות מאד באגרות אלו.
כך השבוע ירדו אגרות החוב הבאות בין 5%-10%: אביב, בסר פרויקטים, דיירקט קפיטל, דנירקו, אראו פיוצ'ר, שיכון דיירים והרשימה עוד ארוכה.
אולם הבעיה הגדולה אפילו יותר באגרות החוב הנ"ל היא מלכודת (אי) הנזילות, שכן אגרות חוב רבות כלל לא נסחרות, או נסחרות בהיקפים נמוכים מאד, כך שמי שמחזיק מיליון או שני מיליון שקלים באגרות אלו, יכול גם לראות את השקעתו מתכווצת משמעותית וגם לא להצליח למכור חלק ניכר ממנה.
קשה להאמין שאך לפני פחות משנה על כל איגרת חוב מהסוג הזה (כמעט) היו קופצים רבים, בשעה שהמחירים אז, היו לעיתים כפולים מהמחירים היום!
האם מדובר בכשל שוק? האם התמחור איננו הגיוני?
אני סבור כבר תקופה ארוכה שישנן לא מעט אגרות חוב מהסוג הנ"ל שמתומחרות בצורה לא הגיונית ומשקפות חששות הרבה מעבר למוצדק.
עם זאת, לטעמי, בשל התנודתיות הגבוהה, השקעה מהסוג הנ"ל איננה מתאימה לכל אחד, אלא אך ורק למשקיעים בעלי אורך נשימה שמסוגלים לעבור גם תקופות קשות בשוק הזה ללא שינוים חריגים בסיבולת הלב-ריאה שלהם.
"אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון"; האם הפיצוי לזדורוב סביר?
רומן זדורוב יקבל 17 מיליון שקל כפיצוי על 15 שנות מאסר והציבור מגיב - יש חילוקי דעות על הסכום, אבל הרוב מסכימים שאין מחיר לחופש וסבורים שהם משלמים על הפשלות של הפרקליטות בעוד שם אף אחד לא משלם את המחיר; וגם - מה הפיצויים שנקבעים בעולם במצבים דומים?
רומן זדורוב התגובות הרבות בטוקבקים וברשת על הפשרה של הפרקליטות עם רומן זדורוב שישב 15 שנים בכלא וזוכה במשפט חוזר הם על כל הספקטרום. הרוב מתייחסים לסכום המרשים שנפסק - 17 מיליון שקל , שזה 1.13 מיליון שקל בשנה ומהרהרים אם "זה היה כדאי". יש גם תגובות של "אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון", אבל הרוב סבורים שאין מחיר לחופש.
תגובות רבות מעלות שאלות קשות שאין עליהם תשובות על מעשי זודורוב והיעלמות המכנסיים והנעליים שלו באותו היום, כמו גם - השיחה שלו עם המדובב. תגובות רבות אחרות מדברות על הפשלות של הפרקליטות בפרשה ועל כך שאנחנו משלמים את המחיר - 17 מיליון שקל אלו כספי ציבור.
בשורה התחתונה, רוב המגיבים חושבים שבהינתן פסק הדין והזיכוי של זדורוב, מגיע לו סכום כזה. ואכן, גבוה ככל שיהיה הסכום, בעצם לקחו לזודורוב חלק ממשמעותי מהחיים.
כמה משלמות מדינות בעולם פיצויים על ישיבה בכלא שהתבררה כטעות?
העולם ראה בשנים האחרונות שורה של פסקי פיצויים חסרי תקדים לנאשמים שזוכו לאחר שהורשעו בטעות. במקרים רבים מדובר לא רק בהחזר על שנות חירות שנגזלו אלא גם במסר חד נגד רשויות החוק והמשפט.
- רומן זדורוב יקבל מהמדינה פיצוי של 17 מיליון שקל
- רומן זדורוב למשטרה: החזירו לי את טבעת הנישואין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בצפון קרוליינה, ארה"ב, שני גברים, הנרי מקולום וליאון בראון, זוכו לאחר 31 שנות מאסר על רצח שלא ביצעו. הם קיבלו פיצוי של כ-75 מיליון דולר, סכום שובר שיאים שנקבע לפי מיליון דולר על כל שנה בכלא, בתוספת פיצוי עונשי. בארה"ב נרשם גם המקרה של ג'ואן ריברה, שישב בכלא שלושה עשורים באילינוי, וזוכה לבסוף תוך קבלת פיצוי של 20 מיליון דולר.
