הצמיחה בארה"ב עדיין חיובית, בינתיים

הדולר התאושש מעט עם פירסום נתוני הצמיחה לרבעון הרביעי של 2007 אשר עמדו בשורה אחת עם ההערכות הכלכלנים. על אף שהצמיחה צנחה מקצב שנתי של 4.9% ברבעון השלישי לקצב של 0.6% ברבעון הרביעי, שאבו המשקיעים עידוד מכך שהנתון עמד בציפיות. עידוד נוסף קיבלו המשקיעים מסימנים לירידת קצב האינפלציה, אולם אין להתעלם מסימני ההאטה החריפה. תביעות מחוסרי עבודה עלו לרמתם הגבוהה ביותר מזה שנתיים.

הצפי להמשך השחיקה בהוצאה לצריכה עצמית על רקע גידול בשיעור המובטלים והידרדרות שוק הדיור, מחזקים את ההערכות כי הצמיחה ברבעון הראשון בכלכלת ארה"ב עלולה להגיע לרמת ה-0%. ללא העלייה בפעילות היצוא ברבעון הרביעי על רקע חולשת הדולר, הצמיחה של כלכלת ארה"ב הייתה עומדת על רמה שלילית של 0.4%- בקצב שנתי. הדולר נסחר סביב הרמות של 1.577 כנגד האירו, 99.8 אל מול הין ו-2.007 כנגד הליש"ט.

החשיפה הנרחבת של הכלכלה היפנית לכלכלת ארה"ב מעלה את החששות מפני האטה חריפה עד מיתון בכלכלה השנייה בגולה בעולם. אמש ציינה בכירה בבנק המרכזי היפני, מייקו סודה, כי מדיניות הבנק צריכה לשאוף להמשיך ולהעלות את שיעור הריבית אך לא פסלה על הסף אפשרות לקיצוץ הריבית. חוזקו של הין היפני משפיע על הסנטימנט הכלכלי לשלילה ומקשה את התחרותיות על היצואנים היפניים.

בריטניה תמשוך תשומת לב רבה מקרב המשקיעים עם פירסום מחירי הבתים, אשר צפויים להצביע על המשך ירידה ועשויים לעורר גל מכירות על הליש"ט. לאחר מכן יפורסמו נתונים משמעותיים נוספים בדמות החשבון השותף והתמ"ג אשר עשויים להעניק מעט תמיכה למטבע המלוכני. בארה"ב צפויים להתפרסם נתוני הצריכה הפרטית וביטחון הצרכן, אשר יצביעו על המשך נסיגה בכלכלת ארה"ב ועלולים להכביד על השטר הירוק.

דולר-שקל: המטוטלת סביב רמת ה-3.5 של הדולר כנגד השקל נימשכת. השקל נסחר אתמול בהתחזקות בעיקר על רקע חולשתו של הדולר בזירה הגלובלית וניסחר סביב רמות ה-3.48. לאחר פירסום דוח הצמיחה בארה"ב לרבעון הרביעי של 2007 החזיר השטר הירוק מעט הפסדים ושב להסחר מעל רמות ה-3.5 אל מול השטר הישראלי. מבחינה טכנית, ניתן לראות כי רמת ה-3.48 לא נפרצה ב-3 הימים האחרונים ומשמשת כתמיכה משמעותית. ההתנגדות הקרובה ניצבת ב-3.51 אך התנגדות חזקה יותר מגיעה סביב רמות ה-3.54 שקלים לדולר.

נפט: פיצוץ צינור נפט בעיראק עורר את החששות מפני שיבושים בהספקה ושלח את הזהב השחור ליום שלישי רצוף של עליות. הפיצוץ בצינור הנפט שיתק את האספקה לטרמינל היצוא הראשי בעיראק. עליות חדות בחוזים העתידיים על נפט לחימום סייעו גם הם לראלי במחירי הנפט. כמו כן המשך היחלשותו של הדולר בזירה הגלובלית מהווה גורם משמעותי נוסף בהישארותו של הנפט מעל רמות ה-100 דולר לחבית. התנגדות קרובה ניצבת ב-108.2, כאשר תמיכה מגיעה סביב רמות ה-105 דולר לחבית. חוזה עתידי על הנפט לחודש אפריל ניסחר סביב הרמות של 107.25 דולר לחבית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.