הצמיחה בארה"ב עדיין חיובית, בינתיים

הדולר התאושש מעט עם פירסום נתוני הצמיחה לרבעון הרביעי של 2007 אשר עמדו בשורה אחת עם ההערכות הכלכלנים. על אף שהצמיחה צנחה מקצב שנתי של 4.9% ברבעון השלישי לקצב של 0.6% ברבעון הרביעי, שאבו המשקיעים עידוד מכך שהנתון עמד בציפיות. עידוד נוסף קיבלו המשקיעים מסימנים לירידת קצב האינפלציה, אולם אין להתעלם מסימני ההאטה החריפה. תביעות מחוסרי עבודה עלו לרמתם הגבוהה ביותר מזה שנתיים.

הצפי להמשך השחיקה בהוצאה לצריכה עצמית על רקע גידול בשיעור המובטלים והידרדרות שוק הדיור, מחזקים את ההערכות כי הצמיחה ברבעון הראשון בכלכלת ארה"ב עלולה להגיע לרמת ה-0%. ללא העלייה בפעילות היצוא ברבעון הרביעי על רקע חולשת הדולר, הצמיחה של כלכלת ארה"ב הייתה עומדת על רמה שלילית של 0.4%- בקצב שנתי. הדולר נסחר סביב הרמות של 1.577 כנגד האירו, 99.8 אל מול הין ו-2.007 כנגד הליש"ט.

החשיפה הנרחבת של הכלכלה היפנית לכלכלת ארה"ב מעלה את החששות מפני האטה חריפה עד מיתון בכלכלה השנייה בגולה בעולם. אמש ציינה בכירה בבנק המרכזי היפני, מייקו סודה, כי מדיניות הבנק צריכה לשאוף להמשיך ולהעלות את שיעור הריבית אך לא פסלה על הסף אפשרות לקיצוץ הריבית. חוזקו של הין היפני משפיע על הסנטימנט הכלכלי לשלילה ומקשה את התחרותיות על היצואנים היפניים.

בריטניה תמשוך תשומת לב רבה מקרב המשקיעים עם פירסום מחירי הבתים, אשר צפויים להצביע על המשך ירידה ועשויים לעורר גל מכירות על הליש"ט. לאחר מכן יפורסמו נתונים משמעותיים נוספים בדמות החשבון השותף והתמ"ג אשר עשויים להעניק מעט תמיכה למטבע המלוכני. בארה"ב צפויים להתפרסם נתוני הצריכה הפרטית וביטחון הצרכן, אשר יצביעו על המשך נסיגה בכלכלת ארה"ב ועלולים להכביד על השטר הירוק.

דולר-שקל: המטוטלת סביב רמת ה-3.5 של הדולר כנגד השקל נימשכת. השקל נסחר אתמול בהתחזקות בעיקר על רקע חולשתו של הדולר בזירה הגלובלית וניסחר סביב רמות ה-3.48. לאחר פירסום דוח הצמיחה בארה"ב לרבעון הרביעי של 2007 החזיר השטר הירוק מעט הפסדים ושב להסחר מעל רמות ה-3.5 אל מול השטר הישראלי. מבחינה טכנית, ניתן לראות כי רמת ה-3.48 לא נפרצה ב-3 הימים האחרונים ומשמשת כתמיכה משמעותית. ההתנגדות הקרובה ניצבת ב-3.51 אך התנגדות חזקה יותר מגיעה סביב רמות ה-3.54 שקלים לדולר.

נפט: פיצוץ צינור נפט בעיראק עורר את החששות מפני שיבושים בהספקה ושלח את הזהב השחור ליום שלישי רצוף של עליות. הפיצוץ בצינור הנפט שיתק את האספקה לטרמינל היצוא הראשי בעיראק. עליות חדות בחוזים העתידיים על נפט לחימום סייעו גם הם לראלי במחירי הנפט. כמו כן המשך היחלשותו של הדולר בזירה הגלובלית מהווה גורם משמעותי נוסף בהישארותו של הנפט מעל רמות ה-100 דולר לחבית. התנגדות קרובה ניצבת ב-108.2, כאשר תמיכה מגיעה סביב רמות ה-105 דולר לחבית. חוזה עתידי על הנפט לחודש אפריל ניסחר סביב הרמות של 107.25 דולר לחבית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים

"לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"

שר האוצר מציג את מתווה התקציב - הוא רומז להעלות את המסים על הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור:  "בנק ישראל גרם לעלית רווחי הבנקים מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה. זה לא ייתכן" 

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בצלאל סמוטריץ'

שר האוצר וצוות המשרד, לצד מנהל רשות המסים, הכלכן הראשי ובכירי המשרד מציגים כעת את מתווה התקציב לשנה הבאה. זה עדיין לא המספרים (נעדכן בהמשך), אבל המסר ברור - המילואימניקים במרכז, המסים לציבור צפויים לרדת; הבנקים על הכוונת. "מי שמשרת מקבל הרבה יותר וזה הכי צודק", אומר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, "אנחנו נוריד מסים לאדם העובד. אנחנו נעשה את זה תוך שמירת המסגרות התקציביות, תוך הטלת מס רכוש ומסים נוספים שצריך להעלותם". 

"הורדת מס הכנסה מעודדת צמיחה. יש תוכנית מפורטת של הורדת מסים. 20% מאוכלוסיית ישראל משלמת 80% מנטל המס. אנחנו נוריד את  נטל המסים ונגדיל צמיחה. זה יהיה במיליארדים גדולים זה לא יהיה בשוליים".

סמוטריץ' סימן כאמור את הבנקים ובצדק -  "ההתנהלות של הבנקים היא שערורייה. אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה רק כי הנגיד מחליט להעלות ריבית. לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור".

"במקום שהבנקים יוציאו הרבה כסף על פרסום בכל מקום שיחזירו את הכסף לציבור הלקוחות שלהם. מדברים על גימיקים שהם נותנים לציבור, זה גימיקים. שולי הרווח של הבנקים חסרי פרופורציות. אין שום סיבה למספרים האלו. 

"בקשר ליוקר המחיה, אנחנו באוצר ובממשלה נחושים להוביל רפורמה משמעותית מאוד במשק החלב. אנחנו נשמור על החקלאים. נשמור על החקלאות. נשמור על החקלאות שלנו, נשמור על הנכסים שלנו, אבל נדאג שהמחירים לצרכן ירדו. גם התקציב הביטחוני צריך לעבור חשיבה מחדש וצריך להיות הרבה יותר יעיל. יש הרבה מה לקצץ בתקציב הביטחון".