מניות מעו"ף או יתר? דווקא עכשיו - המיתוס נשבר
בתחילת השנה בוצע עדכון המדדים האחרון בבורסה בת"א. העדכון העלה סימני שאלה רבים בנוגע להרכב המדדים החדש. לאחר מס' דחיות, קיבלה הבורסה החלטה ליישם את התקנה כי השתייכות מניה למדדים המובילים מותנית בשיעור החזקות ציבור מינימאלי של 25% ולא רק בשווי השוק שלה.
כך נוצר מצב שבו חברות גדולות מאוד נאלצו לבצע מהלכים רבים, ע"מ להישאר במדדים היוקרתיים – המעו"ף ות"א 75. חלק מבעלי העניין נאלצו למכור שיעור מסוים מהחזקותיהם, ע"מ להגדיל את שיעור החזקת הציבור.
באותה תקופה מדובר היה במהלך לא פשוט. לאחר מהלך ירידות, שהחל בעקבות משבר האשראי, מחירי המניות היו נמוכים מאוד. חברות אחרות השתמשו בדרכים יותר מתוחכמות והבטיחו את הישארותן במדדים באמצעות הנפקת זכויות. היה נדמה כי החברות נאבקו בכל הכוח בכדי לא לעבור אל רשימת מניות היתר, שמתאפיינות בסחירות דלה.
כמעט שלושה חודשים אחרי, מסתבר שהמאבק על המקום במעו"ף ובת"א 100 לא בהכרח השתלם.
אחד המעברים הבולטים ליתר היה של מניית מגדל ביטוח. מגדל עברה ממדד המעו"ף היוקרתי היישר אל מדד יתר 120. מתחילת השנה (מועד עדכון המדד) המניה רשמה ירידה של כ-18%, בעוד יתר מניות הביטוח רשמו ירידות של בין 26% ל-35%. הראל היא מניית ביטוח נוספת שנאלצה לעזוב את מדד המעו"ף היוקרתי. הראל אומנם לא עברה אל מדד היתר, אלא אל ת"א 75, אבל גם היא ביחס לחברות הביטוח האחרות (חוץ ממגדל כמובן) רשמה את הירידה הנמוכה ביותר – 26%.
דוגמא נוספת היא אלקטרה נדל"ן שעברה ליתר ורשמה ירידה של 18% "בלבד", בעוד דלק נדל"ן רשמה ירידה של 48% (יחד עם זאת, היו גורמים נוספים שהעיבו על מניית דלק נדל"ן).
אחת הדוגמאות שמדגישה ביתר שאת את התופעה המפתיעה היא פער התשואות בין מבני תעשייה לכלכלית. חברת מבני תעשייה, ש"הושלכה" אל היתר, ירדה בכ-13%, בעוד שחברת האם, "שזכתה" להישאר בת"א 75, ירדה פי 3 -39%.
מסתבר, אם כן, שבתקופה של עצבנות בשווקים להיות מנייה נזילה לא תמיד משתלם. מרבית הכסף של המשקיעים נמצא במניות הכבדות והנזילות ומשם הוא גם ממהר לצאת בתקופות של אי ודאות. הודות לנזילות, הוא מצליח לעשות זאת בקלות יחסית.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)"אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"
הגירעון ב-2025 יהיה נמוך ממה שמעריכים, גביית מסים גדולה בדצמבר בעיקר בזכות חוק הרווחים הכלואים - חברות יחלקו דיבידנדים ענקיים; מנהל רשות המסים מעריך גבייה שנתית של 100 מיליארד שקל מעל היעד בתחילת השנה - האם גביית המסים הזו מעידה על שיפור במשק, ועל המלחמה בהון השחור
מסים הם החלק הכי מרכזי בהכנסות המדינה. זה רוב רובו של המקור התקציבי. מסים אמורים לבטא את מצב הכלכלה. כשהכלכלה חזקה, הרווחים של הפירמות בעלייה, השכר עולה והמסים עולים, וההיפך. בשנה האחרונה יש עלייה חריגה מאוד במסים. אבל אל תטעו, למרות שהיא חשובה, והיא עוזרת לנתונים להיראות טובים מאוד, היא לא בהכרח מבטאת את מצב הכלכלה, היא מזכירה "הכנסות חד פעמיות" בדוחות של חברות - האם להתייחס להכנסות האלו או לא?
שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים מדבר על גבייה שעולה על 100 מיליארד שקל מהיעד המקורי. ב-11 חודשים נקבו 466 מיליארד שקל, וכנראה שבדצמבר תהיה גביית שיא שתביא את הגבייה הכוללת למעל 530 מיליארד שקל מיליארד שקל. הגבייה הזו, וכן הגבייה בסוף שנת 2024 מיוחסת לשני מהלכים של רשות המסים.
הראשון הוא מיסוי רווחים כלואים. זה עובד כך. רואה החשבון מתקשר לבעלים של חברה קטנה ואומר לו - "תראה, יש חוק חדש, לא כל כך ברור היישום שלו, אבל המשמעות שלו שצריך לשלם מס על רווחים היסטוריים".
אתה רציני?
"כן צריך לשלם מס-קנס של 2% או לחלק אותם. אפשר לחלק בהדרגה 5% בשנה ומשנה הבאה 6% מהיקף הרווחים. המדינה לא רוצה שיחזיקו רווחים אלא שיחלקו כדי לקבל את המס על הדיבידנד".
- מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
- הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מס?
"זה 30%, ויש גם מס יסף של 3% ועל רווחים מסוימים עוד 2%".
המון. אין משהו לעשות?
"חילקנו בסוף 2024 כדי להימנע מעליית מס יסף, זוכר. פעלנו נכון, אבל עדיין יש רווחים לצרכי מס לפי המבחן של החוק שמחויבים במס. אני לא חושב שכדאי לשלם קנס של 2%, צריך לחלק דיבידנד של 5% מהרווחים".
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-100 מיליארד שקל מעל היעד״
בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס
ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.
אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-100.5 מיליארד שקל מעבר ליעד.
הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה.
הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
- מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
- הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות
לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.
