וול סטריט חתמה בעליות חדות: הנאסד"ק ננעל בעלייה של 4.19%
המדדים המובילים בוול סטריט ננעלו בעליות שערים חדות. פרסום דוחותיהן של ענקיות הפיננסים, גולמן זאקס וליהמן ברדרס, עודדו את הסנטימנט הפגוע לאחר שהתברר כי הדוחות הכו את תחזיות האנליסטים.
כמו כן, ועדת השוק הפתוח של הפדרל ריזרב החליטה היום לחתוך את ריבית ה'פד' ב-75 נקודות בסיס לשיעור של 2.25%. עם זאת, ברננקי אכזב היו במעט את המשקיעים שהתרגלו לכך שהוא מממש את הציפיות באופן מלא. לאחר פרסום הורדת הריבית, המדדים נחלשו למספר דקות רק בכדי לזנק באופן חד יותר.
"קונצנזוס הכלכלנים סימן על הורדת ריבית בשיעור של 0.75%", כך ציין קווין גידיס, אנליסט ב-Morgan Keegan .
בחזית מניות הפיננסים, ענקית ההשקעות,
כמו כן,
עוד בענף הפיננסים, העיתון "וול סטריט ג'ורנל" דיווח כי רגולטורים בארה"ב בוחנים מתן הקלות לחברות המשכנתאות פרדי-מק (סימול: FRE) ופאני-מיי (סימול: FNM). לפי הדיווח, הרגולטורים בוחנים הגדלת הסיוע לשוק המשכנתאות.
מדדים מובילים: מדד הנאסד"ק ננעל בעלייה של 4.19% לרמה של 2,268 נקודות. מדד הדאו ג'ונס חתם בעלייה של 3.5% לרמה של 12,391 נקודות.
מאקרו
לפני פתיחת המסחר פורסמו נתוני מדד המחירים ליצרן בחודש פברואר. מדד המחירים ליצרן הציג עלייה של 0.3%, ובתוך כך הכה את ציפיות השוק שחזו עלייה של 0.4%. ליבת המדד ( בניכוי מחירי המזון האנרגיה ) רשמה עלייה של 0.5% ופספסה את ציפיות הכלכלנים, אשר ציפו לעלייה של 0.2%, לאחר עלייה של 0.4% בינואר.
במקביל, פורסמו מספר היתרי הבנייה והתחלות הבתים בחודש פברואר, כאשר התחלות הבנייה הכו את ציפיות האנליסטים עם עלייה של 1.065 אלף יחידות דיור, לעומת 1,012 יחידות בינואר. היתרי הבנייה הסתכמו בעלייה של 0.978 אלף לעומת 1.012 בחודש ינואר.
בשוק הסחורות, הנפט ננעל ב-3.74 דולר לרמה של 109.72 דולר לחבית. הזהב חתם בעלייה של 1.7 דולר למחיר של 1004.3 דולר לאונקיה.
אמריקניות במרכז
ליהמן ברדרס (סימול: LEH) וגולדמן זאקס (סימול: GS) ריכזו עניין על רקע פרסום דוחותיהן. בשוק מצפים לירידה ברווחי החברות בעקבות משבר הסאב-פריים. אתמול הגיב מנכ"ל ליהמן ברדרס לחששות בשוק כי הבנק בדרך לקרוס כמו בר סטרנס, ואמר כי "כבר ב-1998 למדנו שאנחנו צריכים הרבה נזילות כדי להתמודד עם שמועות כשהן צצות".
חברת NYSE Euronext (סימול: NYX), המפעילה בורסות בארה"ב ובאירופה, הודיעה על תכנית לרכישה עצמית של מניותיה (BuyBack) בהיקף של מיליארד דולר וכמו כן הגדלת הדיבידנד שלה ב-20%.
ישראליות במרכז
מניית טבע חו"ל (סימול: TEVA) ריכזה עניין על רקע העלאת דירוג האשראי שלה בידי סוכנות S&P. דירוג האשראי של החברה הועלה ל-'+BBB' מ-'BBB', תוך שסוכנות הדירוג S&P מציינת את איתנותה של טבע.
חברת הסלולר סלקום חו"ל מקבוצת אי. די. בי של נוחי דנקנר פרסמה היום את דוחותיה הרבעוניים, בהם היא ציינה כי ההכנסות עלו ב-10% ל-412 מיליון דולר, כאשר הרווח הנקי זינק ב-32% ל-48 מיליון דולר.
אמדוקס (סימול: DOX) הודיעה כי ספקית התקשורת מאוקראינה, VELTON TELECOM, בחרה בחבילת הפתרונות Compact Convergence של אמדוקס. היקף העסקה לא נמסר.
איסיטל (סימול: ECTX) דיווחה על חוזה ראשון עם חברת Telekom Srpske ממזרח אירופה, אשר בחרה במוצרי ה-FraudView של איסיטל למניעת הונאות וחדירות.
חברת BURTEK , חברת הבת האמריקאית הנמצאת בשליטתה המלאה של חברת רבינטקס תעשיות, דיווחה היום, כי החברה קיבלה חוזה משמעותי מצבא ארצות הברית לאספקת אמבולנסים.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
