כלכלני בנק הפועלים: העיצומים בבורסה מבריחים את המשקיעים הזרים
"על רקע הטלטלות בעולם, ישראל ממשיכה להתנהג כ'אי של יציבות'". כך טוענים כלכלני בנק הפועלים בסקירתם השבועית על שוק ההון הישראלי, תוך שהם מדגישים כי למרות המשבר הכלכלי העולמי, בישראל ניכרים סימני האטה בלבד ולא חששות ממיתון. "הנתונים ממשיכים להצביע על עוצמתו של המשק הישראלי, במיוחד על רקע ההאטה בכלכלה הגלובלית. אומנם אם אכן יגלוש העולם למיתון תיפגע גם ישראל, אולם לפי שעה הכלכלה המקומית מפגינה עוצמה ניכרת, בוודאי שבהשוואה לעולם המערבי".
הכלכלנים מזהירים מפני השיא במחיר הנפט עקב העלייה הצפויה בהוצאות חברות רבות וכן בהעמקת ההאטה הכלכלית הגלובלית, אך במקביל הם מציינים לחיוב את התכנית המיוחדת של הפדרל ריזרב, עליה הוכרז השבוע, כמענה למשבר האשראי.
לדברי הכלכלנים, "באמצע השבוע הכריז הפדרל ריזרב על מהלך דרמטי נוסף שנועד להציל את שוקי ההון הפגועים בארה"ב ובעולם. יו"ר ה'פד', בן ברננקי, הודיע כי הבנק המרכזי האמריקני יזרים לבנקים והברוקרים הגדולים בארה"ב סכום עתק של 200 מיליארד דולר, באמצעות רכישת איגרות חוב מגובות משכנתאות בדירוג גבוה. הדבר נועד להרגיע את שוק האשראי, ולבלום את גלישת הכלכלה האמריקנית למיתון. רק הזמן יוכיח האם מהלך זה סייע לבלימת הירידות בשוקי העולם. עם זאת, יש בכך גם צעד דקלרטיבי – הבנק המרכזי האמריקני מראה נחישות להחזרת המשק האמריקני והגלובלי לפסים החיוביים – מהלך מעודד גם בעיניים מקומיות של המשקיעים בתל אביב, שמושפעים מטבע הדברים מהנעשה בעולם".
בבנק הפועלים מתייחסים לעיצומים הננקטים בבורסה, אשר הביאו השבוע לקיצור שעות המסחר בכל יום, ומזהירים כי העיצומים צמצמו את מחזורי המסחר. "לפי שעה לא ברור עד מתי ימשכו העיצומים, אך כבר ניכר כי הם גורמים לירידה בנפח המסחר בשוק", אומרים הכלכלנים. "המחזור היומי הממוצע בשבוע המסחר האחרון היה נמוך בכשליש מהממוצע של השבועות האחרונים. זאת בשל העדר החפיפה עם וול סטריט, וצמצום השעות החופפות לפעילותם של משקיעים זרים בעולם".
עמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטןהרפורמה בביטוח הבריאות מציגה: עלייה בפרמיות וחוסר בהירות לציבור
דוח הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון חושף כי הציבור משלם יותר ובמהלך 2024 דמי הביטוח ברוטו עלו מהשנה הקודמת בכ-9% ל-17.9 מיליארד שקל וכי ההוצאות עולות בעקביות בעשור האחרון, כשב-2014 הסכום היה פחות מחצי, ועמד על כ-8.2 מיליארד שקלים בלבד; עמלות סוכני הביטוח עלו ב-8%
ביטוח בריאות אחת הרפורמות המרכזיות שנכנסו במהלך 2024, במסגרת חוק התוכנית הכלכלית 2023-2024 נגעה לשינוי מבני בביטוחי הבריאות. הכוונה המקורית הייתה להפחית את עלויות הביטוח לציבור לצמצם כפילויות כיסוי בין הביטוחים הפרטיים לתוכניות השב"ן של קופות החולים. בפועל, התוצאה
הייתה הפוכה: במקום ירידה ניכרת בהוצאות משקי הבית, חלק מהציבור נתקל בעלייה בעלויות ובחוסר בהירות לגבי היקף הכיסוי. לצד זאת, ההכנסות בענף המשיכו לגדול ופרמיות הבריאות מהוות כיום 1% מהתמ"ג והפך לגורם מרכזי במערכת הכלכלית והחברתית בישראל.
מבחינת הנתונים עצמם, ב-2024 הסתכמו דמי הביטוח הברוטו ב-17.9 מיליארד שקל, עלייה של כ-9% לעומת השנה הקודמת. עיקר הפעילות מתרכז בביטוחי פרט (57%) לעומת ביטוחים קבוצתיים (43%). בתוך כך, תחום הוצאות רפואיות הגיע להיקף של 6.5 מיליארד שקל, עלייה של 131% לעומת 2014, והביטוח הסיעודי נותר תחום מרכזי עם היקף של 6.6 מיליארד שקל, רובו (69%) בפוליסות קבוצתיות.
הציבור משלם יותר
אז שוב, למרות שציפיית הרגולוטור היא למהלך שייצר שקיפות והוגנות עבור המבוטחים מחד, וירידה בהוצאות משקי הבית מאידך, הנתונים מראים בבירור, שלפחות ברמת ההקלה על משקי הבית, ההיפך הוא שקרה והציבור משלם יותר.
מבוטחים רבים דיווחו על עלייה בפרמיות, על בלבול בנוגע להיקף הכיסוי ועל פערים בין מה שחשבו שמכוסה לבין המציאות. חלק מהפוליסות הוזלו במישור אחד אך התייקרו באחר, וכך נוצר מצב שבו במקום חסכון נטו, ההוצאה הכוללת של משקי הבית לא ירדה ואף עלתה. במשך שנים רבים שילמנו על פוליסות "שקל ראשון", שבפועל העניקו שירותים שכבר היו כלולים בתוכניות השב"ן של קופות החולים. הכוונה הייתה להעביר את הציבור לפוליסות מסוג "משלים שב"ן", שייכנסו לפעולה רק כאשר שירות אינו מכוסה על ידי הקופה. כפי שנכתב בהודעת משרד האוצר בעת החלת השינוי: "המהלך נועד ליצור שקיפות, להוזיל את העלויות ולמנוע מצב שבו הצרכן משלם פעמיים על אותו שירות רפואי".
- יונייטד הלת' חותכת תחזית - המניה מתרסקת ב-19%
- רצח מנכ"ל UnitedHealthcare מציב את תעשיית הביטוח תחת ביקורת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועם זאת, נתוני הפיקוח על הביטוח מראים כי אף על פי שהענף רשם גידול חד בהכנסות, החברות הציגו הפסד חיתומי של כ-132 מיליון שקל ב-2024, שאמנם נבלם מעט יחסית לשנים קודמות, אך עדיין היה שלילי. הרווחיות של חברות הביטוח נבעה מתשואות ההשקעה בשוק ההון והסתכמה בכ-1.26 מיליארד שקל. זאת אומרת, הכסף שהשארתם בידי חברות הביטוח עשה רווחים בשוק ההון, אבל לא ניתן לומר שהיעילות השתפרה או ירד המחיר לצרכן. הציבור שילם יותר, החברות לא הצליחו לייצר רווחיות מפעילות הליבה, והיעדים המקוריים של הרפורמה לא התממשו.
