אלביט מערכות עוקפת את תחזיות הרווח ברבעון הרביעי: מציגה גידול של 33% ל-31 מיליון דולר

החברה מחקה 10 מיליון דולר בגין השקעותיה ב-ARS. צבר ההזמנות של אלביט עמד על 4.62 מיליארד דולר בסוף 2007
עדי בן ישראל |

חברת אלביט מערכות הרוויחה ברבעון הרביעי של 2007 31.9 מיליון דולר, שהם 75 סנט למניה - גידול של 33% לעומת הרווח ברבעון המקביל ב-2006. החברה דיווחה גם על צמיחה של 26% בהכנסות לרמה של 591 מיליון דולר.

אלביט עקפה את תחזיות האנליסטים בשורת הרווח אולם פספסה בשורת ההכנסות, שכן האנליסטים ציפו לרווח נקי של 71 סנט ברבעון על הכנסות של 604 מיליון דולר.

סימני משבר הסאב-פריים ניכרים גם בתוצאותיה של אלביט מערכות. החברה מחקה ברבעון החולף 10 מיליון דולר בגין השקעותיה במכשירים פיננסיים המכונים ARS. המדובר בניירות ערך עם דירוג גבוה (AAA ו-AA) אשר רשמו מספר ירידות בשל הפסקת הסחירות של ניירות ערך אלו.

עוד עולה מדוחות החברה, כי הרווח הגולמי זינק לרמה של 152 מיליון דולר לעומת 100 מיליון דולר ברבעון המקביל. יוסי אקרמן, מנכ"ל החברה, אמר בהתייחסו לדוחות, כי "שנת 2007 הייתה שנה חזקה בה המשכנו את תהליך הצמיחה ורשמנו שיא ברווח הנקי וברווח למניה, כמו גם בצבר ההזמנות ובתזרים המזומנים מפעילות. ראינו הצלחה בהמשך מגמת ההתרחבות של החברה, בכל העולם בכלל ובאירופה בפרט. יש לנו כעת נוכחות בשווקים החשובים והמגוונים ברחבי העולם, עם יכולת להציע פתרונות מובילים לדרישות ולצרכים המשתנים של השווקים בהם אנו פועלים".

אקרמן הוסיף, כי "הסינרגיה בין כל החברות, אותן רכשנו לאחרונה, כבר החלה לשאת פירות, כולל תחילת שילובן המוצלח של תדיראן קשר ופראנטי לתוך משפחת אלביט מערכות. ההזדמנויות העסקיות הנפתחות בפנינו הולכות וגדלות, בזכות יכולתנו להציע מערכות ופתרונות משולבים ומקיפים יותר. הרחבת סל המוצרים שלנו ויכולתנו להציע מערכות ופתרונות הכוללים מגוון טכנולוגיות מאפשרים לנו למנף זאת לטובת הלקוחות שלנו ולהתחרות על פרויקטים בעלי היקף גדול יותר. בזכות כוח האדם המסור והמקצועי ברחבי העולם, אנו מאמינים כי עדיין קיים מקום לשיפור הסינרגיה בין תחומי הפעילות השונים, ולהגדלת עסקי החברה. אני משוכנע שגם בשנים הבאות נעמוד בהצלחה ביעדים שלקחנו על עצמנו".

צבר ההזמנות של החברה נכון לסוף 2007 עמד על 4.62 מיליארד דולר, עלייה של 22% לעומת סוף 2006. 70% מההזמנות בצבר הינן ממקורות מחוץ לישראל, וכמו כן 70% מצבר ההזמנות מיועד לשנים 2008-2009. החברה הודיעה גם על חלוקת דיבידנד של 18 סנט למניה. הדיבידנד ישולם ב-14 באפריל כאשר יום האקס נקבע על ה-1 באפריל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטןעמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטן

הרפורמה בביטוח הבריאות מציגה: עלייה בפרמיות וחוסר בהירות לציבור

דוח הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון חושף כי הציבור משלם יותר ובמהלך 2024 דמי הביטוח ברוטו עלו מהשנה הקודמת בכ-9% ל-17.9 מיליארד שקל וכי ההוצאות עולות בעקביות בעשור האחרון, כשב-2014 הסכום היה פחות מחצי, ועמד על כ-8.2 מיליארד שקלים בלבד; עמלות סוכני הביטוח עלו ב-8%

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח בריאות

אחת הרפורמות המרכזיות שנכנסו במהלך 2024, במסגרת חוק התוכנית הכלכלית 2023-2024 נגעה לשינוי מבני בביטוחי הבריאות. הכוונה המקורית הייתה להפחית את עלויות הביטוח לציבור לצמצם כפילויות כיסוי בין הביטוחים הפרטיים לתוכניות השב"ן של קופות החולים. בפועל, התוצאה הייתה הפוכה: במקום ירידה ניכרת בהוצאות משקי הבית, חלק מהציבור נתקל בעלייה בעלויות ובחוסר בהירות לגבי היקף הכיסוי. לצד זאת, ההכנסות בענף המשיכו לגדול ופרמיות הבריאות מהוות כיום 1% מהתמ"ג והפך לגורם מרכזי במערכת הכלכלית והחברתית בישראל.

מבחינת הנתונים עצמם, ב-2024 הסתכמו דמי הביטוח הברוטו ב-17.9 מיליארד שקל, עלייה של כ-9% לעומת השנה הקודמת. עיקר הפעילות מתרכז בביטוחי פרט (57%) לעומת ביטוחים קבוצתיים (43%). בתוך כך, תחום הוצאות רפואיות הגיע להיקף של 6.5 מיליארד שקל, עלייה של 131% לעומת 2014, והביטוח הסיעודי נותר תחום מרכזי עם היקף של 6.6 מיליארד שקל, רובו (69%) בפוליסות קבוצתיות.


הציבור משלם יותר 

אז שוב, למרות שציפיית הרגולוטור היא למהלך שייצר שקיפות והוגנות עבור המבוטחים מחד, וירידה בהוצאות משקי הבית מאידך, הנתונים מראים בבירור, שלפחות ברמת ההקלה על משקי הבית, ההיפך הוא שקרה והציבור משלם יותר

מבוטחים רבים דיווחו על עלייה בפרמיות, על בלבול בנוגע להיקף הכיסוי ועל פערים בין מה שחשבו שמכוסה לבין המציאות. חלק מהפוליסות הוזלו במישור אחד אך התייקרו באחר, וכך נוצר מצב שבו במקום חסכון נטו, ההוצאה הכוללת של משקי הבית לא ירדה ואף עלתה. במשך שנים רבים שילמנו על פוליסות "שקל ראשון", שבפועל העניקו שירותים שכבר היו כלולים בתוכניות השב"ן של קופות החולים. הכוונה הייתה להעביר את הציבור לפוליסות מסוג "משלים שב"ן", שייכנסו לפעולה רק כאשר שירות אינו מכוסה על ידי הקופה. כפי שנכתב בהודעת משרד האוצר בעת החלת השינוי: "המהלך נועד ליצור שקיפות, להוזיל את העלויות ולמנוע מצב שבו הצרכן משלם פעמיים על אותו שירות רפואי".

ועם זאת, נתוני הפיקוח על הביטוח מראים כי אף על פי שהענף רשם גידול חד בהכנסות, החברות הציגו הפסד חיתומי של כ-132 מיליון שקל ב-2024, שאמנם נבלם מעט יחסית לשנים קודמות, אך עדיין היה שלילי. הרווחיות של חברות הביטוח נבעה מתשואות ההשקעה בשוק ההון והסתכמה בכ-1.26 מיליארד שקל. זאת אומרת, הכסף שהשארתם בידי חברות הביטוח עשה רווחים בשוק ההון, אבל לא ניתן לומר שהיעילות השתפרה או ירד המחיר לצרכן. הציבור שילם יותר, החברות לא הצליחו לייצר רווחיות מפעילות הליבה, והיעדים המקוריים של הרפורמה לא התממשו.