השר אטיאס במרדף אחר כשלים צרכניים בסלולר: גזרות חדשות בדרך לחברות
שר התקשורת אריאל אטיאס הורה למשרדו לערוך שימוע לחברות הסלולריות במגמה לתקן את רישיונותיהן בנושאים הצרכניים הבאים: הפסקת שירות לבקשת מנוי; "חסימת" ציוד קצה שנגנב/ אבד (מכשיר סלולר)
והפסקת שירות למנוי רדום.
השר אטיאס: "הטיפול בהסדרת הכשלים הצרכניים עומד בראש סדר העדיפויות של משרד התקשורת. התקנות תעודדנה את התחרות בענף הסלולר בכך שיקלו על ההתנתקות מהחברות. כמו כן, הן תשפרנה את מצב הצרכן במצב של גניבה"
כחלק ממדיניותו הפרו-צרכנית של משרד התקשורת, להקל על ציבור הצרכנים, להסיר את חסמי המעבר בין החברות ולהגביר את השקיפות בענף, הורה שר התקשורת אריאל אטיאס, למשרד לפרסם שימוע לחברות הסלולריות בנושאים הבאים:
הפסקת שירות לבקשת מנוי:
כיום, לצורך הגשת בקשה להפסקת שירות מחברה סלולרית, לרוב, נדרשים הלקוחות להתייצב פיזית במרכזי שירות ולמלא טפסים ייעודים לשם כך.
משרד התקשורת מבקש לאפשר למנוי לבקש הפסקת שירות מחברה סלולרית בכתב, לרבות באמצעות פקסימיליה או כתובת דואר אלקטרוני, אשר יפורסמו על-ידי החברה באתר האינטרנט שלה ובחשבונות הטלפון הנשלחים ללקוח.
התיקון החדש הנו נדבך נוסף להוראה צרכנית דומה שהמשרד פרסם בנוגע לספקי הגישה לאינטרנט ולמפעילים הבינלאומיים. על החברה להפסיק את השירות לבקשת המנוי, לא יאוחר משני ימי עבודה , מרגע הבקשה.
חסימת ציוד קצה סלולר שנגנב/ אבד:
כדי לצמצם למינימום את תופעת גניבת מכשירי הסלולר, מבקש משרד התקשורת לחסום את האפשרות להשתמש במכשיר הגנוב עצמו, על-ידי חסימתו. כיום, מתבצעת חסימה רק לכרטיס ה- sim. דהיינו, באמצעות החלפת כרטיס ה- sim, ניתן לעשות שימוש במכשיר הגנוב!
עפ"י הנתונים שנתקבלו מהמפעילים עולה כי בשנת 2006 דווח לחברות הסלולר על כ- 600,000 מכשירים שנגנבו או אבדו; כמו כן, עולה כי קיימת לחברות הסלולר יכולת טכנולוגית לחסום את מכשיר הסלולר כך שלא יהיה ניתן לקבל באמצעותו שירות.
לאור המצב הקיים לפיו, יכול אדם שגנב מכשיר סלולרי להשתמש במכשיר הגנוב על-ידי הכנסת SIM אחר או "צריבת" מספר המנוי במכשיר, מבקש המשרד להורות לחברות הסלולר, לחסום, על פי בקשת המנוי, את המכשיר הסלולרי, הרשום אצל החברות על שם המנוי, כך שלא ניתן יהיה לקבל באמצעותו שירותי סלולר.
בכך יוכל מנוי המעוניין בכך לדרוש מחברת הסלולר, לחסום את מכשיר הסלולר הרשום על שמו, ללא תשלום, במידה וניגנב או אבד. כמו כן, נקבע כי החברה לא תהיה רשאית לספק שירותי סלולר למכשיר שנחסם על ידו או על ידי חברה סלולרית אחרת.
הפסקת שירות למנוי רדום:
בהמשך לשימוע שערך משרד התקשורת בחודש אוגוסט 2006 בעניין "ניתוק מנוי רדום" בחברות הסלולר, ולבקשה להשלמת נתונים בעניין מנוי Prepaid, מיום 28 נובמבר 2006, ולאחר שבחן התייחסויות אשר התקבלו במשרד התקשורת ממפעילי הסלולר (החברות הסלולריות), גופים צרכניים ואנשים פרטיים, ולאחר ש"ניידות המספרים" החלה לפעול, שוקל המשרד להוסיף לרישיון החברות סעיף חדש, אשר עניינו "הפסקת שירות למנוי רדום".
מטרת השימוע הינה לקבוע כי חברה סלולרית תהיה רשאית לנתק "מנוי רדום" כלומר, מנוי שלא קיבל שירות טלפוניה או שירות ערך מוסף במשך שנה אחת לפחות, אינו משלם לחברה הסלולרית תשלום קבוע כלשהו ואינו קשור עם חברה סלולרית בתוכנית הכוללת תקופת התחייבות.
על פי התיקון המוצע, חברה סלולרית תהיה רשאית לנתק "מנוי רדום" רק לאחר שהודיעה לו על כך בהודעה מוקדמת:
א. לעניין מנוי אשר שמו וכתובתו ידועים לחברה, בכל הדרכים הבאות באמצעות מכתב רשום; באמצעות שתי הודעות מסרון (SMS) אשר יישלחו למנוי הרדום בהפרש של לפחות שבועיים בין הודעה להודעה.
ב. לעניין מנוי אשר שמו וכתובתו אינם ידועים לחברה - באמצעות ארבע הודעות מסרון (SMS) אשר יישלחו בהפרש של לפחות שבוע בין הודעה להודעה.
כמו כן, נקבע כי לאחר ביצוע הניתוק, על החברה לשמור את מספר הטלפון לשימוש המנוי הרדום, במשך שישה חודשים לאחר הניתוק.
לעניין מנוי רדום Prepaid, אשר נותרה לזכותו יתרת תשלום, נקבע כי החברה תשיב לו את היתרה כאמור, במידה והבקשה התקבלה אצל החברה הסלולרית לא יאוחר משנה מיום הפסקת השירות.

סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר
השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד
סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר
ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.
הצצה לנכסים של ויטקוף
לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.
המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.
World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ
ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.
לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.

מנכ"ל האוצר: "לתקציב הביטחון חייבת להיות תקרה - אחרת אין יעילות"
בנאומו בכנס החשב הכללי, התייחס אילן רום להכפלת תקציב הביטחון מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, וקרא לבחון מחדש את סדרי העדיפויות הלאומיים. לדבריו, ההוצאה הביטחונית חייבת להיות מוגבלת כדי לאפשר השקעה בתחומי החינוך, התשתיות והטכנולוגיה. רום הדגיש כי הכלכלה תמשיך
לתמוך במערכת הביטחון עד להשגת הכרעה, אך דרש ליישם במקביל צעדים של התייעלות ובקרה
מנכ"ל משרד האוצר, אילן רום, התריע על הגידול החריג בתקציב הביטחון בשנתיים האחרונות בנאום שנשאט במסגרת כנס החשב הכללי. "מאז פרוץ חרבות ברזל בשנים 2025-2023 תקציב הביטחון הכפיל את עצמו תוך שנתיים", הוא אמר. "זהו הון תועפות שאזרחי ישראל זקוקים לו לשירותים, לתשתית ולצמיחה. ילדינו ונכדינו מצפים כי נשאיר להם מדינה בטוחה אך גם משגשגת".
רום הדגיש כי עם תחילת ההתייצבות הביטחונית, יש מקום לחשיבה מחודשת על אופן הקצאת המשאבים. "כאשר מפת האיומים סביבנו התעדכנה, ודאי שגם תפיסת הביטחון צריכה להתעדכן", הוא אמר, והוסיף כי "למדיניות המרחיבה בה נקטנו יש מחיר, ולהוצאה הזו יש עלות אלטרנטיבית לא פשוטה".
לדבריו, הכלכלה סיפקה בשנתיים האחרונות גיבוי מלא למערכת הביטחון ותמשיך לעשות זאת "ככל שיידרש עד לניצחון ולהכרעה, ועד לחזרת החטופים כולם". עם זאת, הוא קרא לשקול מחדש את ניהול הסיכונים הכלכליים ולפנות משאבים לתחומים אזרחיים. "האם אין מקום להביט אל הצרכים החשובים הנוספים של אזרחי ישראל - בשיפור תחום החינוך, בביסוס יכולות הבינה המלאכותית? הרי אלו ערובה לא רק לרווחה כלכלית אלא גם לביטחון איתן בדור הקרוב ובאלו שאחריו", הסביר רום בנאומו.
הוא אף השווה את ניהול תקציב המדינה לניהול משק בית, והבהיר כי יש צורך בתקרה ברורה להוצאות הביטחון. "להוצאה הביטחונית צריך שתהיה תקרה, ולפעמים עושה רושם כי התקרה גבוהה כל כך עד שאינה נראית. וכשאין תקרה, אין יעילות ואין התייעלות".
- ועדת המינויים בלמה את מינוי פרוזנפר לראשות אגף התקציבים
- המשק היה חלש הרבה לפני שנשמעה אזעקה: ניתוח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הוא אף מתח ביקורת על ניהול ההוצאות בשנתיים האחרונות: לדבריו, "חיפשתי וחקרתי, אך במשך השנתיים האחרונות לא מצאתי צעד של התייעלות כלכלית בתחום ההוצאות הביטחוניות". כדוגמה לכך, הוא ציין את ניהול ימי המילואים: "ניהול כלכלת ימי המילואים נעשה בלי מעצורים, בלי בקרה ולעיתים קרובות מדי אף חורג מכללי המינהל התקין".