הבורסה הפלסטינית: כמה עשה מדד "אל קודס"?

פחות משעה מת"א יש בורסה נוספת, כמעט קשה להאמין. ועוד של הפלסטינים
ישראל הס |

"מדד 'אל-קודס' רשם היום עליה של 1.92% וחתם את המסחר ברמה של 606.92 נקודות, כאשר מחזור המסחר עמד על 2.2 מיליון דינרים ירדניים". אין כאן טעות, מדובר על הבורסה של ה'שכנה'. מעבר לגדה צומחת ומתפתחת לה הבורסה השניה בגבולות ארצנו והיא הבורסה הפלסטינאית.

ב-7 לנובמבר 1996 חתמו מספר אנשי עסקים פלסטינאים על מסמך עם הרשויות הפלסטינאיות בדבר פתיחת בורסה בגבולות הרשות הפלסטינאית. ב-18 לפברואר 1997 נפתח באופן הרשמי המסחר בבורסת ה-PSE (Palestine securities exchange) ונציין כי היה זה המסחר האלקטרוני הראשון שנרשם בבורסה ערבית בכלל.

הבורסה הפלסטינאית ממוקמת בעיר שכם ואם שאלתם את עצמכם למה דווקא שם? תגלו שאין כאן מקריות. שכם ידועה כעיר הסוחרים וכל ערבי, בין אם ישראלי ובין אם פלסטינאי יאמר לכם כי הסוחרים המפולפלים והחכמים ביותר יושבים בעיר שכם.

נכון לשנת 2007, מניותיהן של 36 חברות רשומות למסחר בבורסה הפלסטינאית והן בעלות שווי שוק כולל של כ-4.5 מיליארד דולר. את המסחר מרכזים 9 חברות ברוקראג' היושבות בערים הפלסטינאיות הגדולות ומשמשות כחברי הבורסה הרשמיים. ערכי השוק של החברות הנסחרות בבורסה נקבעים לרב בדינרים ירדנים אך לפעמים גם בדולרים אמריקאים.

מפתיע אולי ככל שזה נשמע אבל בבורסה הפלסטינאית בת ה-11 נסחרת חברה אחת מחו"ל. עם זאת, לאחר שמגלים את שמה של החברה, נראה כי לא מפתיע למצוא אותה נסחרת בקרב המניות הפלסטינאיות. שמה הרשמי הוא 'החברה הפלסטינאית לפיתוח והשקעות'.

פרט למניות, לא קיימים בבורסה הפלסטינית מכשירים פיננסיים נוספים, אבל מבחינת כמות המדדים, נגלה עושר רב. 5 מדדים סקטוריאלים נסחרים בבורסה הפלסיטנית אך מעל כולם נמצא המדד המרכזי והוא מדד 'אל קודס'. מדד זה הוא המפורסם והוותיק ביותר מבין מדדי הבורסה הפלסטינאית והוא קיים מאז ה-8 ליולי 1997.

נראה כי מדד 'אל קודס' הנסחר ב-PSE לא נופל מבחינת התשואה ממדדי השווקים המתפתחים הידועים יותר (מתוך הנתונים אותם מפרסמת ה-PSE). מדד 'אל קודס' רשם בשנת 2003 עליה של 19%, ב-2004 עליה של 54% וב-2005 תשואה של 306% זאת בעוד היקף המסחר בשנה זו עמד על יותר מ-2 מיליארד דולר. אבל אם נביט לרגע בעין אובייקטיבית נראה כי למרות המספרים המלהיבים, אותם מציינת הבורסה הפלסטינאית ביחצ"נות יתרה, נמצא מחזור מסחר כולל של כ-5.5 מיליון דולר ליום בלבד. רק לשם השוואה, כל אחת מ-20 המניות הסחירות בתל אביב מרכזת מחזור גדול מזה.

שעות המסחר של הבורסה הפלסטינאית קצרות יותר מהבורסה שלנו. שלב הפתיחה המוקדם מתחיל ב-9:45 עד-10:00, לאחר מכן מתנהל המסחר עד השעה 12:00 בצהריים. בשעה זו מתחיל שלב הטרום סגירה שנמשך עד השעה 13:00. בבורסה מתקיים המסחר מיום א' ועד יום ה' וזאת פרט לחגים.

לגבי אפשרויות המסחר בבורסה הפלסטינאית, כך נמסר לנו: "ניתן לסחור בבורסה דרך כל אחד מ-9 חברי הבורסה שלהם הפזורים ברחבי הרשות. אבל אם אתה לא נמצא בתחומי הרשות ניתן לגשת לסניף בנק של HSBC בכל העולם ולבצע את המסחר דרך הבנק".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

מייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיותמייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיות

מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל

מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו

רן קידר |
נושאים בכתבה ריאנאייר

למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו". 

ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים. 

עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל. 

במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת. 

אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".