המדריך לפוליטיקאי המקוון - ראש הממשלה הבא בפייסבוק
מסקנות וינוגרד השאירו את המערכת הפוליטית אדישה וכרגע נראה כי ההנהגה הנוכחית צלחה את הצגת הדוח. למרות זאת השחקנים הפוליטיים מתחילים להפשיר ומתכווננים לקראת הבחירות.
מהבלוג של ביבי ועד הסרטון של זהבה גלאון
הבחירות הקרובות יהיו הראשונות בהן רשת האינטרנט תשמש כערוץ מדיה שוקק ומשפיע, כפי שראינו שקורה בארה"ב. עד עתה בארץ נראו רק ניצנים ראשונים עם הבלוג של בנימין נתניהו, סרטון הוידאו המקוון הקריקטוריסטי של ח"כ זהבה גלאון, וכמה כרטיסי פייסבוק של ח"כים. להלן מספר דוגמאות לפוליטיקאי המקוון לאיך אפשר לעשות זאת נכון (וגם לא נכון) באינטרנט.
הוידאו ברשת: לפעמים לטובתך - לפעמים נגדך
הוידאו הוא אחד הכלים החזקים בקמפיינים פוליטיים ברשת כשאפילו מלכת אנגליה העלתה לאחרונה את ברכת חג המולד המסורתית ל- YOUTUBE. הוידאו הפוליטי ברשת מאפשר להעביר מסרים מעט יותר משוחררים ופחות מעונבים.
קליפ ה- "Obama girl" שצץ ברשת יצר אהדה רבה למועמד, ותוצאה דומה יצר גם פרודיה על הסופרנוס שעשו זוג הקלינטונים. הוידאו המקוון גם מספק במה חופשית להעברת מסרים ללא הפרעה של מראיין או מפיק שמסמן לקצר את הדברים. לעומת זאת, קהל היעד שמקבל את המסר מתוך בחירה אישית, יכול להיות הרבה פחות סבלני מכל מראיין למסרים צבועים או מסולפים – בהקשר זה כדאי לראות את מספר ופופולאריות הסרטים שצחקו לדמעות שהזילה הילארי קלינטון בשידור חי בפריימריס האמריקאי.
צריך לזכור כי הוידאו המקוון יכול גם לשרת את המתמודדים האחרים. דוגמא לכך ראינו כאשר סרטון בו נראה המועמד הרפובליקאני לסנאט, ג'ורג' אלן, קורא למתנדב במחנה מתחרה במילת הגנאי "מקאקה" (סוג של קוף מצוי). הסרטון פגע אנושות בקמפיין המוצלח של אלן.
העוצמה התקשורתית של מכונת הבלוגים
אם הוידיאו עושה שימוש במשאבים החופשיים של הרשת, הבלוגים מאפשרים במינימום משאבים להעלות לרשת תכנים התומכים במועמד, מטעמו או בעקיפין. בהתמודדות ב- 2006 על מקום בסנאט בין ג'ו ליברמן לנד למונט פרסמה הבלוגרית מישל מלקין קריקטורה עוקצנית של ג'ו ליברמן מתחבק עם ביל קלינטון. הקריקטורה עוררה הדים רבים, וליברמן החליט לנצל זאת ודרש התנצלות והתנערות מהקריקטורה מצד יריבו הפוליטי.
זו רק דוגמא אחת לעוצמה התקשורתית שצוברים הבלוגים. פוליטיקאים השוחים ברשת יכולים לנהל מערך תקשורתי שלם באמצעות בלוגרים מגוייסים מטעם, ולירות מסרים ביריביהם שלא היה ניתן להעביר באמצעי המדיה המסורתיים.
אובאמה אישר אתכם כחברים בפייסבוק?
גם הרשתות החברתיות משנים את הדרך בה מתקשר הפוליטיקאי עם הציבור. ברק אובמה פתח כרטיס בפייסבוק ורשומים בו למעלה מ- 200,000 חברים, להילארי קלינטון – פחות מ- 100,000. שניהם גילו כי הגולשים שמחים ליצור את הקשר הישיר עמם. לאחר שהקשר נוצר בעצם נפתח עבור המועמד ערוץ תקשורת חדש עם הבוחר דרכו ניתן להעביר מסרים, ואף חשוב מכך - לשמוע את דברו.
בישראל עדיין, מלבד בתקופת בחירות, הקשר עם הבוחר הוא דל וההתייחסות היא בעיקר ל"מקורבים". הדבר נראה היטב בבדיקה שערך אתר YNET שהעלתה, כי רוב חברי הכנסת לא הגיבו לדואר אלקטרוני שנשלח אליהם. לא רחוק היום בו יגלו גם הפוליטיקאים הישראלים כי ככל שהגישה אליהם תהיה קצרה יותר, כך הם יוכלו לגייס יותר אהדה ולשמור על אלה שמביעים עניין בצורה טובה יותר.
זמן מסך הוא לא רק טלויזיה
ההזדמנות באינטרנט עבור הפוליטיקאים רק הולכת ומתרחבת, בעיקר עבור אלה הנמצאים בשוליים הפוליטיים ואינם מקבלים "זמן מסך" כמו יריביהם הבכירים יותר. תקשורת דו כיוונית עם הבוחר,נגישות גבוהה לתומכים חדשים, העברת מסרים באופן משוחרר יותר וזמן מסך בלתי מוגבל ימשכו יותר ויותר שחקנים פוליטיים אל הרשת. אולי בבחירות הקרובות נראה עולם פוליטי חדש בקשר עם הציבור.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
