מי לוחץ על ת"א-75 ומתי יחזור הכסף למניות?

רונן אביגדור, מנכ"ל קרנות הנאמנות של מנורה מבטחים, בסקירת שוק
רונן אביגדור |

זה עוד לא נגמר, ולפנינו עוד דרך ארוכה בדרך להתאוששות ועד אז – תימשך התנודתיות הגבוהה, עם נטייה לירידות שערים במניות.

שוק האג"ח הממשלתי בארה"ב "יקר" במידה רבה של צדק, בעוד שוק המניות "זול" וימשיך להיות כזה גם בחודשים הקרובים. במכפיל 14 על ה- S&P500 בהשוואה למכפיל 28 באג"ח ממשלתי ל-10 שנים – יתחילו משקיעים "לחזור למניות" . זה קרה בעבר וזה יקרה גם הפעם. אבל זה לא יקרה "מחר" . כרגע, נמשכת ה- Run to safety למרות הרגיעה בשוק הכספים.

המרווחים בשוק האג"ח הקונצרני בארה"ב מתקרבים לשיא ומשקפים את המשך החששות מהפחתות דירוגים, מחיקות והרעה בתוצאות הכספיות של החברות. זה רע גם למניות .

מניות בישראל: כלכלית – אנחנו ברמות קנייה, אולם השפעות מחו"ל תמשכנה להעיק. פדיונות בקרנות "לוחצות" את המניות. בנטרול הקרנות הכספיות, רמת הפדיונות הגבוהה מאלצת מנהלי קרנות למכור באגרסיביות מניות. לחץ המכירות של הקרנות מורגש במיוחד במניות היתר ובמניות ת"א 75 וזה לא ישתנה בקרוב.

רכישות בעלי עניין: אנו מעודדים מגל רכישות של בעלי עניין בחברות רבות. אבל זה לא מספיק כדי לשנות את הסנטימנט בבורסה. דולר נמוך מדיי. גם אם מתעלמים מאינטרסים פוליטיים סביב הלחצים על בנק ישראל להפחית את הריבית ולהתערב במסחר במט"ח,רווחיות הייצוא הישראלי נפגעת, כמו גם התוצאות הכספיות של חברות ישראליות רבות שהחשיפה שלהן לשווקי חו"ל גבוהה מהעבר.

אג"חים בישראל: "השוליים הצרים" של האג"חים בישראל מצמצמים את פוטנציאל רווחי ההון. ברמת הציפיות האינפלציוניות הנוכחיות, מתקיים שוויון בין השקלים לצמודים (הממשלתיים).

ההזדמנויות באפיק הקונצרני, במיוחד ב"לא מדורגים", הן המייצרות את העדיפות לצמודים. לאור מצבה המשופר של הכלכלה אצלנו (בניגוד לארה"ב), יש לנצל את העלייה במרווחים ובפרמייות הסיכון ולהגדיל את רכיב האג"ח הקונצרני בכלל וה"לא מדורגים" בפרט.

זוכרים את קיץ 2007 ? בדיעבד, כולם אמרו שתשואות לפדיון של 5.5% בשקלים הארוכים ושל 3% בצמודים הארוכים, שיקפו מחירי "בועה" ולראייה התיקון החד של חודשי הקיץ.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.