מי לוחץ על ת"א-75 ומתי יחזור הכסף למניות?

רונן אביגדור, מנכ"ל קרנות הנאמנות של מנורה מבטחים, בסקירת שוק
רונן אביגדור |

זה עוד לא נגמר, ולפנינו עוד דרך ארוכה בדרך להתאוששות ועד אז – תימשך התנודתיות הגבוהה, עם נטייה לירידות שערים במניות.

שוק האג"ח הממשלתי בארה"ב "יקר" במידה רבה של צדק, בעוד שוק המניות "זול" וימשיך להיות כזה גם בחודשים הקרובים. במכפיל 14 על ה- S&P500 בהשוואה למכפיל 28 באג"ח ממשלתי ל-10 שנים – יתחילו משקיעים "לחזור למניות" . זה קרה בעבר וזה יקרה גם הפעם. אבל זה לא יקרה "מחר" . כרגע, נמשכת ה- Run to safety למרות הרגיעה בשוק הכספים.

המרווחים בשוק האג"ח הקונצרני בארה"ב מתקרבים לשיא ומשקפים את המשך החששות מהפחתות דירוגים, מחיקות והרעה בתוצאות הכספיות של החברות. זה רע גם למניות .

מניות בישראל: כלכלית – אנחנו ברמות קנייה, אולם השפעות מחו"ל תמשכנה להעיק. פדיונות בקרנות "לוחצות" את המניות. בנטרול הקרנות הכספיות, רמת הפדיונות הגבוהה מאלצת מנהלי קרנות למכור באגרסיביות מניות. לחץ המכירות של הקרנות מורגש במיוחד במניות היתר ובמניות ת"א 75 וזה לא ישתנה בקרוב.

רכישות בעלי עניין: אנו מעודדים מגל רכישות של בעלי עניין בחברות רבות. אבל זה לא מספיק כדי לשנות את הסנטימנט בבורסה. דולר נמוך מדיי. גם אם מתעלמים מאינטרסים פוליטיים סביב הלחצים על בנק ישראל להפחית את הריבית ולהתערב במסחר במט"ח,רווחיות הייצוא הישראלי נפגעת, כמו גם התוצאות הכספיות של חברות ישראליות רבות שהחשיפה שלהן לשווקי חו"ל גבוהה מהעבר.

אג"חים בישראל: "השוליים הצרים" של האג"חים בישראל מצמצמים את פוטנציאל רווחי ההון. ברמת הציפיות האינפלציוניות הנוכחיות, מתקיים שוויון בין השקלים לצמודים (הממשלתיים).

ההזדמנויות באפיק הקונצרני, במיוחד ב"לא מדורגים", הן המייצרות את העדיפות לצמודים. לאור מצבה המשופר של הכלכלה אצלנו (בניגוד לארה"ב), יש לנצל את העלייה במרווחים ובפרמייות הסיכון ולהגדיל את רכיב האג"ח הקונצרני בכלל וה"לא מדורגים" בפרט.

זוכרים את קיץ 2007 ? בדיעבד, כולם אמרו שתשואות לפדיון של 5.5% בשקלים הארוכים ושל 3% בצמודים הארוכים, שיקפו מחירי "בועה" ולראייה התיקון החד של חודשי הקיץ.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
קניות
צילום: freepik

הכפלת הפטור ממס על יבוא אישי - שאלות ותשובות

רן קידר |

מה כוללת הרפורמה של בצלאל סמוטריץ' בקשר למע"מ על יבוא אישי?

הכפלת פטור ממע"מ ביבוא אישי מ-75 דולר ל-150 דולר החל מינואר 2026.

למה נועד הפטור?

להוזיל עלויות לצרכן ולהגביר תחרות מול רשתות ומחירים גבוהים בישראל.

מה החשש של הקמעונאים?

תחרות לא הוגנת שתביא לסגירת אלפי חנויות קטנות ועסקים מקומיים.

טענת המתנגדים העיקרית?

אובדן של כ-2 מיליארד שקל הכנסות מע"מ ופגיעה קשה במסחר.

הצרכנים באמת יחסכו?

כן, עד 18% על אופנה, קוסמטיקה ולייף-סטייל, אבל לא משמעותי לטווח ארוך.

מי ירוויח הכי הרבה?

עליאקספרס, אמזון, חברות שילוח והצרכן הפרטי הישראלי.

איך דואר ישראל יתמודד?

כבר עמוס מאוד, יצטרך הרחבה משמעותית של מיון ושליחויות.

מה עם נקודות איסוף?

יקבלו יותר תנועת לקוחות אך רווחיות נמוכה מעמלות.

השפעה על חברות ישראליות?

פגיעה קשה באופנה וקוסמטיקה, חלקן ישקלו מעבר לחו"ל.

כמה המדינה תפסיד?

כ-2 עד 2.25 מיליארד שקל בשנה מהפסד גביית מע"מ.

יש קשר פוליטי?

רבים רואים בזה צעד פופוליסטי לקראת בחירות 2026.

עמדת אתרי הסחר הישראליים?

חוששים מאובדן לקוחות, שוקלים להקים מחסנים בקפריסין או ירדן.

יש חלופות טובות יותר?

פטור מדורג או הטבות לעסקים מקומיים – כרגע לא מתוכנן.

מתי זה נכנס לתוקף?

צפוי להיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2026 לאחר אישור הצו.

מה אומר הדרג המקצועי?

התנגדות חריפה, המליץ לבטל את הפטור ממע"מ לגמרי.

ילכו לבג"ץ?

איגודי סוחרים ותעשיינים מאיימים בעתירה לבג"ץ לעצירת הרפורמה.