מי לוחץ על ת"א-75 ומתי יחזור הכסף למניות?
זה עוד לא נגמר, ולפנינו עוד דרך ארוכה בדרך להתאוששות ועד אז – תימשך התנודתיות הגבוהה, עם נטייה לירידות שערים במניות.
שוק האג"ח הממשלתי בארה"ב "יקר" במידה רבה של צדק, בעוד שוק המניות "זול" וימשיך להיות כזה גם בחודשים הקרובים. במכפיל 14 על ה- S&P500 בהשוואה למכפיל 28 באג"ח ממשלתי ל-10 שנים – יתחילו משקיעים "לחזור למניות" . זה קרה בעבר וזה יקרה גם הפעם. אבל זה לא יקרה "מחר" . כרגע, נמשכת ה- Run to safety למרות הרגיעה בשוק הכספים.
המרווחים בשוק האג"ח הקונצרני בארה"ב מתקרבים לשיא ומשקפים את המשך החששות מהפחתות דירוגים, מחיקות והרעה בתוצאות הכספיות של החברות. זה רע גם למניות .
מניות בישראל: כלכלית – אנחנו ברמות קנייה, אולם השפעות מחו"ל תמשכנה להעיק. פדיונות בקרנות "לוחצות" את המניות. בנטרול הקרנות הכספיות, רמת הפדיונות הגבוהה מאלצת מנהלי קרנות למכור באגרסיביות מניות. לחץ המכירות של הקרנות מורגש במיוחד במניות היתר ובמניות ת"א 75 וזה לא ישתנה בקרוב.
רכישות בעלי עניין: אנו מעודדים מגל רכישות של בעלי עניין בחברות רבות. אבל זה לא מספיק כדי לשנות את הסנטימנט בבורסה. דולר נמוך מדיי. גם אם מתעלמים מאינטרסים פוליטיים סביב הלחצים על בנק ישראל להפחית את הריבית ולהתערב במסחר במט"ח,רווחיות הייצוא הישראלי נפגעת, כמו גם התוצאות הכספיות של חברות ישראליות רבות שהחשיפה שלהן לשווקי חו"ל גבוהה מהעבר.
אג"חים בישראל: "השוליים הצרים" של האג"חים בישראל מצמצמים את פוטנציאל רווחי ההון. ברמת הציפיות האינפלציוניות הנוכחיות, מתקיים שוויון בין השקלים לצמודים (הממשלתיים).
ההזדמנויות באפיק הקונצרני, במיוחד ב"לא מדורגים", הן המייצרות את העדיפות לצמודים. לאור מצבה המשופר של הכלכלה אצלנו (בניגוד לארה"ב), יש לנצל את העלייה במרווחים ובפרמייות הסיכון ולהגדיל את רכיב האג"ח הקונצרני בכלל וה"לא מדורגים" בפרט.
זוכרים את קיץ 2007 ? בדיעבד, כולם אמרו שתשואות לפדיון של 5.5% בשקלים הארוכים ושל 3% בצמודים הארוכים, שיקפו מחירי "בועה" ולראייה התיקון החד של חודשי הקיץ.
לוחם מקבל מידע מסוכן AI (דובר צה"ל)צה"ל מקים חטיבת AI - סוכני AI יעזרו ללוחמים במידע וניתוח מהיר ורלבנטי
צה"ל מפרק את לוט"ם ומקים שתי חטיבות טכנולוגיות לקראת עימותים עתידיים. במקום חטיבה אחת יפעלו מעתה שתי זרועות מתמחות - אחת תעסוק ביישומי בינה מלאכותית לשדה הקרב, והשנייה תתמקד בשליטה בתקשורת לוויינית ולוחמה אלקטרונית
צה"ל מודיע על ארגון מחדש של מערך הטכנולוגיה הצבאית: חטיבת לוט"ם תפורק, ובמקומה יוקמו שתי חטיבות נפרדות שיסמנו את כיוון הפעולה של הצבא בעשורים הקרובים. מדובר במהלך אסטרטגי שמתבסס על לקחי מבצע חרבות ברזל, ומטרתו להיערך לאתגרי הלחימה בעידן מבוסס מידע, אלגוריתמים וקישוריות גלובלית.
חטיבת AI: מהפכה דיגיטלית בעבודת המטה והשטח
חטיבת הבינה המלאכותית תאגד את כל כוחות המחשוב, התוכנה והדאטה של צה"ל, כולל יחידות ממר"ם, מצפן ושחר. המשימה המרכזית: לפתח ולהטמיע מודלים מבצעיים מתקדמים, מבוססי AI, שישמשו את כלל הדרגים בלחימה.
בין השימושים המרכזיים של החטיבה: סיכום שיחות ברשתות קשר, תחקור אירועים בזמן אמת, הצגת תמונת קרב עדכנית על גבי מפות דיגיטליות, תיאום תקיפות ומניעת ירי דו-צדדי. כל זאת, תוך שמירה הדוקה על אבטחת מידע וצמצום התלות בשירותי ענן מסחריים, באמצעות שימוש בקוד פתוח ומערכות מבוזרות.
בצה"ל כבר החלו בשדרוג משמעותי של תשתיות העיבוד הגרפי, עם הגדלה ניכרת של כמות המעבדים והרחבת תשתיות החשמל הייעודיות ל-AI. תפקידים חדשים נולדים במסגרת החטיבה, ביניהם: מידענים צבאיים, אנליסטים ומדעני נתונים שילוו את הכוחות בשטח.
- ChatGPT נהפך לבסטי החדש - למה זה גם מרגש וגם מפחיד
- מנכ"ל סיילספורס מתגאה שהחליף 4,000 עובדים ב-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חטיבת הספקטרום: מענה צבאי למרוץ לחלל
החטיבה השנייה תתמקד בתחום הספקטרום והלוויינים, ותאגד את יחידות חושן, מעוף ופריזמה. יעדה המרכזי: מתן פתרונות תקשורת ולוחמה אלקטרונית גם בזירות מרוחקות ומאוימות, תוך היערכות לאתגרי מרחב החלל.
הדס מינקה ברנד"החברה הישראלית צועקת ואסור לנו לפספס את הרגע"
הדס מינקה ברנד, מנכ"לית ג'וינט ישראל, חידדה את הקשר בין חברה ולכלכלה אחרי ה-10/7, וקראה למגזר העסקי להצטרף לנשיאה באתגרים העצומים שעומדים בפיתחה של ישראל
כלכלה תא"ל במיל' הדס מינקה ברנד, מנכ"לית ג'וינט ישראל, עלתה לבמה בוועידה הכלכלית עם מסר אחד מרכזי: הקשר בין כלכלה לחברה הפך בלתי ניתן להפרדה מאז אירועי השבעה באוקטובר, והעשור הקרוב יהיה עידן של אתגרים עצומים לצד הזדמנויות חדשות לבניית מערכת חברתית חזקה וכוללת יותר.
היא פתחה את דבריה בתודה למגזר העסקי, למגזר הציבורי ולכל הארגונים שנרתמו אחרי מתקפת הטרור. "אין ארגון בישראל שלא התייצב בדרך כלשהי, אם דרך מעורבות חברתית, אם דרך המילואימניקים שלכם, אם דרך התמיכה בעובדים שלכם במה שהם עברו. כל מי שיושב כאן לקח חלק אמיתי במאמץ האזרחי שעבר על המדינה".
אבל לצד התודה, היא ביקשה להבהיר כי הימים הקרובים יהיו רק תחילת הדרך. "המסע שלנו רק מתחיל, אני רוצה לקחת אתכם איתי, להבין מה מחכה לנו ומה מאפיין את העשור הקרוב בחברה הישראלית".
מינקה ברנד הזהירה מפני אובדן הזדמנות היסטורית: "אנחנו בנקודת מפנה. עכשיו צריך להבין מה מחכה לנו בעשור הקרוב. החברה הישראלית מתמודדת עם פערים מבניים שהחריפו בשנים האחרונות. אחד המרכזיים שבהם הוא הזדקנות האוכלוסייה. עשרים וחמש שנות חיים נוספו לאנושות. העולם עדיין לא מותאם לזה.
- האיחוד האירופי בין קריסה סופית להתעוררות
- הכלכלה האמריקאית ממשיכה לצמוח לצד ריסון באינפלציה – מה זה אומר על הריבית?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"גם ישראל זקוקה להתאמות מקיפות במערכות השירותים החברתיים, הבריאותיים והתעסוקתיים כדי לתת מענה אמיתי לדור המתבגר. במדינה יש עדיין שירותים רחבים שפועלים במודל ישן שאינו מתאים למציאות החדשה".
