מי לוחץ על ת"א-75 ומתי יחזור הכסף למניות?

רונן אביגדור, מנכ"ל קרנות הנאמנות של מנורה מבטחים, בסקירת שוק
רונן אביגדור |

זה עוד לא נגמר, ולפנינו עוד דרך ארוכה בדרך להתאוששות ועד אז – תימשך התנודתיות הגבוהה, עם נטייה לירידות שערים במניות.

שוק האג"ח הממשלתי בארה"ב "יקר" במידה רבה של צדק, בעוד שוק המניות "זול" וימשיך להיות כזה גם בחודשים הקרובים. במכפיל 14 על ה- S&P500 בהשוואה למכפיל 28 באג"ח ממשלתי ל-10 שנים – יתחילו משקיעים "לחזור למניות" . זה קרה בעבר וזה יקרה גם הפעם. אבל זה לא יקרה "מחר" . כרגע, נמשכת ה- Run to safety למרות הרגיעה בשוק הכספים.

המרווחים בשוק האג"ח הקונצרני בארה"ב מתקרבים לשיא ומשקפים את המשך החששות מהפחתות דירוגים, מחיקות והרעה בתוצאות הכספיות של החברות. זה רע גם למניות .

מניות בישראל: כלכלית – אנחנו ברמות קנייה, אולם השפעות מחו"ל תמשכנה להעיק. פדיונות בקרנות "לוחצות" את המניות. בנטרול הקרנות הכספיות, רמת הפדיונות הגבוהה מאלצת מנהלי קרנות למכור באגרסיביות מניות. לחץ המכירות של הקרנות מורגש במיוחד במניות היתר ובמניות ת"א 75 וזה לא ישתנה בקרוב.

רכישות בעלי עניין: אנו מעודדים מגל רכישות של בעלי עניין בחברות רבות. אבל זה לא מספיק כדי לשנות את הסנטימנט בבורסה. דולר נמוך מדיי. גם אם מתעלמים מאינטרסים פוליטיים סביב הלחצים על בנק ישראל להפחית את הריבית ולהתערב במסחר במט"ח,רווחיות הייצוא הישראלי נפגעת, כמו גם התוצאות הכספיות של חברות ישראליות רבות שהחשיפה שלהן לשווקי חו"ל גבוהה מהעבר.

אג"חים בישראל: "השוליים הצרים" של האג"חים בישראל מצמצמים את פוטנציאל רווחי ההון. ברמת הציפיות האינפלציוניות הנוכחיות, מתקיים שוויון בין השקלים לצמודים (הממשלתיים).

ההזדמנויות באפיק הקונצרני, במיוחד ב"לא מדורגים", הן המייצרות את העדיפות לצמודים. לאור מצבה המשופר של הכלכלה אצלנו (בניגוד לארה"ב), יש לנצל את העלייה במרווחים ובפרמייות הסיכון ולהגדיל את רכיב האג"ח הקונצרני בכלל וה"לא מדורגים" בפרט.

זוכרים את קיץ 2007 ? בדיעבד, כולם אמרו שתשואות לפדיון של 5.5% בשקלים הארוכים ושל 3% בצמודים הארוכים, שיקפו מחירי "בועה" ולראייה התיקון החד של חודשי הקיץ.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.