מגמה מעורבת במדדי ארה"ב ואסיה
בכינוס שרי אוצר ונגידי בנקים של מדינות G7, אמר שר האוצר האמריקאי הנרי פאולסון כי הכלכלה הגלובלית ניצבת מול סיכונים מהותיים ומתמשכים מהמפולת בשווקים הפיננסיים. בפגישה דנו באפשרויות הפעולה לעידוד הכלכלות כגון הרחבת הוצאות הממשלה על מנת לייצר ביקושים, אך ללא הסכמה.
מדינות G7 קוראות לסין להבטיח את עליית ערך היואן מול שאר המטבעות על מנת להקטין את עודף היצוא שלה מול שאר המדינות. לסין, המעצמה השניה בגודלה יש את המחויבות והאפשרות להקטין את הלחץ בשווקים הפיננסים על ידי ניוד נכבד יותר של המטבע, כך טענו בוועידה.
שיעור הזמנת המכונות ביפן לחודש דצמבר ירד ביותר מ- 3%, לאחר ירידה בשיעור דומה בחודש נובמבר. המדד מוסיף לנתונים של כיוון של האטה בכלכלת ביפן.
החוזים העתידיים על ריבית היוריבור מעידים על ציפיות המשקיעים באירופה ל- 2 הפחתות ריבית על סוף השנה הנסמכות גם על נתונים מאקרו כלכליים המעידים על האטה. עם זאת, נגיד הבנק האירופאי, טרישה, מצהיר שוב ושוב על אי כוונתו להפחית את הריבית בשל לחצים אינפלציוניים.
להלן תשואות המדדים המובילים נכון לשעה 09:00 בבוקר: (בבורסות הפתוחות אחוז השינוי נכון לשעה זו ובבורסות הסגורות אחוז השינוי מתייחס ליום המסחר האחרון)
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
