הדולר מנסה להתאושש: חתם בעלייה של 0.8% ל-3.607 ש'
המטבע הישראלי חתם את יום המסחר השני בשוק המט"ח במגמה של מעורבת אל מול המטבעות העיקריים, זאת בניגוד למגמה ההתחזקות אשר אופפת אותו מתחילת השנה.
בהסתכלות כוללת על התנהגות המטבע האמריקני מתחילת השנה ניתן לראות כי הוא מפגין חולשה אל מול השקל הישראלי ומול המטבעות המובילים בעולם כמעט מדי יום ביומו כאשר מתחילת השנה בלבד רשם ירידה של 6.97% אל מול השקל.
מסע היחלשותו של הדולר אל מול השקל נמשך יותר משנתיים כאשר רמת השיא בשנתיים וחצי האחרונות נרשמה ברמה של 4.7414 שקלים ב-22 לנובמבר 2005. מאז אותה רמה הצליח הדולר לאבד כ-25% מערכו לרמות שפל שלא נרשמו מאז מרץ 1998.
הטלטלה בשווקים הפיננסים הביאה לאחרונה את נגיד ה'פד', בן ברננקי, להוריד את הריבית בארה"ב בשיעור מצטבר של 1.25% לרמה של 3% בלבד, עובדה אשר הביאה את פער הריביות בין השקל לדולר לרמה של 1.25% לטובת השקל ולהתחזקות הירידות של הדולר מולו.
שערו היציג של הדולר נקבע בעלייה של 0.811% לרמה של 3.607 שקלים, שערו היציג של היורו נחלש 0.07% לרמה של 5.2976 שקלים.
פינוטק: הציפיות הינן לקיצוץ נוסף של 0.5% בריבית הפד ב-18 במרץ
המטבע הישראלי לא מפסיק למשוך קניות של משקיעים מקומיים וזרים גם יחד. השקל נסחר בשיא של 10 שנים כנגד הדולר ביום שני, זאת על רקע ההורדה בריבית הפדרל רזרב אשר היתה בשבוע שעבר. תוצאה שהביאה לפער ריביות חיובי של 1.25% בין ישראל(4.25%) לארה"ב (3.5%) ובהחלט תומכת במטבע המקומי.
בנוסף, נראה כי ציפיות השוק לקיצוץ נוסף של 0.5% בריבית הפד כבר ב-18 לחודש מרץ השנה אשר תגדיל את פער הריביות לרמה של 1.75%, תחזק את השקל בטווח הקצר עד לרמה הפסיכולוגית של 3.5 שקלים כנגד הדולר.
נזכיר, כי השקל הישראלי הראה את הביצועים הכי טובים אל מול הדולר מבין השווקים המתפתחים והוסיף 7% מתחילת שנת 2008, זאת ביחד עם ההתחזקות של 10% בשנה שעבר. כל זאת בעקבות הצמיחה הכלכלית במשק המקומי כנגד ההאטה כלכלית בארה"ב.
יחד עם זאת, נראה כי חולשתו של הדולר איננה לרוחם של הסתדרות התעשיינים אשר מאיימים לערוך שביתה במשק בקריאה כי נגיד הבנק, פרופ' סטנלי פישר, צריך להתמקד לא רק ביעדי האינפלציה אלא בנתוני התמ"ג והתעסוקה אשר עשויים להיפגע אם המדיניות המוניטרית הנוכחית תימשך.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
