הדולר מנסה להתאושש: חתם בעלייה של 0.8% ל-3.607 ש'

שערו היציג של היורו נחלש 0.07% לרמה של 5.2976 שקלים. פינוטק: הציפיות בשווקים הינן לקיצוץ נוסף של 0.5% בריבית הפד ב-18 במרץ אשר עשויות להחליש את הדולר אף לרמה של 3.5 שקלים
שי טופז |

המטבע הישראלי חתם את יום המסחר השני בשוק המט"ח במגמה של מעורבת אל מול המטבעות העיקריים, זאת בניגוד למגמה ההתחזקות אשר אופפת אותו מתחילת השנה.

בהסתכלות כוללת על התנהגות המטבע האמריקני מתחילת השנה ניתן לראות כי הוא מפגין חולשה אל מול השקל הישראלי ומול המטבעות המובילים בעולם כמעט מדי יום ביומו כאשר מתחילת השנה בלבד רשם ירידה של 6.97% אל מול השקל.

מסע היחלשותו של הדולר אל מול השקל נמשך יותר משנתיים כאשר רמת השיא בשנתיים וחצי האחרונות נרשמה ברמה של 4.7414 שקלים ב-22 לנובמבר 2005. מאז אותה רמה הצליח הדולר לאבד כ-25% מערכו לרמות שפל שלא נרשמו מאז מרץ 1998.

הטלטלה בשווקים הפיננסים הביאה לאחרונה את נגיד ה'פד', בן ברננקי, להוריד את הריבית בארה"ב בשיעור מצטבר של 1.25% לרמה של 3% בלבד, עובדה אשר הביאה את פער הריביות בין השקל לדולר לרמה של 1.25% לטובת השקל ולהתחזקות הירידות של הדולר מולו.

שערו היציג של הדולר נקבע בעלייה של 0.811% לרמה של 3.607 שקלים, שערו היציג של היורו נחלש 0.07% לרמה של 5.2976 שקלים.

פינוטק: הציפיות הינן לקיצוץ נוסף של 0.5% בריבית הפד ב-18 במרץ

המטבע הישראלי לא מפסיק למשוך קניות של משקיעים מקומיים וזרים גם יחד. השקל נסחר בשיא של 10 שנים כנגד הדולר ביום שני, זאת על רקע ההורדה בריבית הפדרל רזרב אשר היתה בשבוע שעבר. תוצאה שהביאה לפער ריביות חיובי של 1.25% בין ישראל(4.25%) לארה"ב (3.5%) ובהחלט תומכת במטבע המקומי.

בנוסף, נראה כי ציפיות השוק לקיצוץ נוסף של 0.5% בריבית הפד כבר ב-18 לחודש מרץ השנה אשר תגדיל את פער הריביות לרמה של 1.75%, תחזק את השקל בטווח הקצר עד לרמה הפסיכולוגית של 3.5 שקלים כנגד הדולר.

נזכיר, כי השקל הישראלי הראה את הביצועים הכי טובים אל מול הדולר מבין השווקים המתפתחים והוסיף 7% מתחילת שנת 2008, זאת ביחד עם ההתחזקות של 10% בשנה שעבר. כל זאת בעקבות הצמיחה הכלכלית במשק המקומי כנגד ההאטה כלכלית בארה"ב.

יחד עם זאת, נראה כי חולשתו של הדולר איננה לרוחם של הסתדרות התעשיינים אשר מאיימים לערוך שביתה במשק בקריאה כי נגיד הבנק, פרופ' סטנלי פישר, צריך להתמקד לא רק ביעדי האינפלציה אלא בנתוני התמ"ג והתעסוקה אשר עשויים להיפגע אם המדיניות המוניטרית הנוכחית תימשך.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.