הדולר מנסה להתאושש: חתם בעלייה של 0.8% ל-3.607 ש'
המטבע הישראלי חתם את יום המסחר השני בשוק המט"ח במגמה של מעורבת אל מול המטבעות העיקריים, זאת בניגוד למגמה ההתחזקות אשר אופפת אותו מתחילת השנה.
בהסתכלות כוללת על התנהגות המטבע האמריקני מתחילת השנה ניתן לראות כי הוא מפגין חולשה אל מול השקל הישראלי ומול המטבעות המובילים בעולם כמעט מדי יום ביומו כאשר מתחילת השנה בלבד רשם ירידה של 6.97% אל מול השקל.
מסע היחלשותו של הדולר אל מול השקל נמשך יותר משנתיים כאשר רמת השיא בשנתיים וחצי האחרונות נרשמה ברמה של 4.7414 שקלים ב-22 לנובמבר 2005. מאז אותה רמה הצליח הדולר לאבד כ-25% מערכו לרמות שפל שלא נרשמו מאז מרץ 1998.
הטלטלה בשווקים הפיננסים הביאה לאחרונה את נגיד ה'פד', בן ברננקי, להוריד את הריבית בארה"ב בשיעור מצטבר של 1.25% לרמה של 3% בלבד, עובדה אשר הביאה את פער הריביות בין השקל לדולר לרמה של 1.25% לטובת השקל ולהתחזקות הירידות של הדולר מולו.
שערו היציג של הדולר נקבע בעלייה של 0.811% לרמה של 3.607 שקלים, שערו היציג של היורו נחלש 0.07% לרמה של 5.2976 שקלים.
פינוטק: הציפיות הינן לקיצוץ נוסף של 0.5% בריבית הפד ב-18 במרץ
המטבע הישראלי לא מפסיק למשוך קניות של משקיעים מקומיים וזרים גם יחד. השקל נסחר בשיא של 10 שנים כנגד הדולר ביום שני, זאת על רקע ההורדה בריבית הפדרל רזרב אשר היתה בשבוע שעבר. תוצאה שהביאה לפער ריביות חיובי של 1.25% בין ישראל(4.25%) לארה"ב (3.5%) ובהחלט תומכת במטבע המקומי.
בנוסף, נראה כי ציפיות השוק לקיצוץ נוסף של 0.5% בריבית הפד כבר ב-18 לחודש מרץ השנה אשר תגדיל את פער הריביות לרמה של 1.75%, תחזק את השקל בטווח הקצר עד לרמה הפסיכולוגית של 3.5 שקלים כנגד הדולר.
נזכיר, כי השקל הישראלי הראה את הביצועים הכי טובים אל מול הדולר מבין השווקים המתפתחים והוסיף 7% מתחילת שנת 2008, זאת ביחד עם ההתחזקות של 10% בשנה שעבר. כל זאת בעקבות הצמיחה הכלכלית במשק המקומי כנגד ההאטה כלכלית בארה"ב.
יחד עם זאת, נראה כי חולשתו של הדולר איננה לרוחם של הסתדרות התעשיינים אשר מאיימים לערוך שביתה במשק בקריאה כי נגיד הבנק, פרופ' סטנלי פישר, צריך להתמקד לא רק ביעדי האינפלציה אלא בנתוני התמ"ג והתעסוקה אשר עשויים להיפגע אם המדיניות המוניטרית הנוכחית תימשך.

בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
חוקרים בבנק ישראל פיתחו שיטה חדשנית למדידת נתונים כלכליים, המבוססת על תשובות ישירות של כ-1,600 מנהלי חברות המשתתפים בסקר המגמות העסקיות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. המחקר, שפורסם על ידי אלכס אילק ויובל מזר מחטיבת המחקר של הבנק המרכזי, מציג ממצאים מפתיעים במיוחד לגבי המצב הכלכלי בתקופת מלחמת "חרבות ברזל".
בניגוד למודלים הסטטיסטיים המסורתיים שהצביעו על פער תוצר שלילי ב-2024, השיטה החדשה מגלה תמונה הפוכה, "בזמן שהשיטות האחרות הניבו פערי תוצר שליליים במהלך מלחמת 2024, בעיקר כתוצאה מהירידה בקצב הצמיחה בפועל", נכתב במחקר, "מדד פער המגבלות מצביע על עודף ביקוש, מה שמוביל לפער תוצר חיובי".
המנהלים יודעים משהו שהמודלים לא תופסים
הבסיס לשיטה החדשה הוא פשוט אבל מהפכני. במקום להסתמך רק על נתונים סטטיסטיים היסטוריים, החוקרים משתמשים בהערכות של מנהלי חברות לגבי המגבלות שהם חווים בזמן אמת. "מנהלי החברות מספקים תשובות ישירות על מגבלות ביקוש והיצע הספציפיות לחברות שהם מנהלים", מסבירים החוקרים. "זה מבטיח שהתובנות שלהם מבוססות על הידע האינטימי שלהם על הפעילות שלהם עצמם, ולא על תפיסות של המצב הכללי במשק".
המחקר מגלה שבתקופת המלחמה, מגבלת כוח האדם זינקה באופן דרמטי: "בסוף 2023 היה זינוק משמעותי במגבלת ההיצע של כוח אדם בעקבות פרוץ המלחמה בישראל. הסכסוך הוביל לגיוס מסיבי של מילואים, צמצום חד ומיידי במספר העובדים הפלסטינים והזרים, ופינוי של אלפים רבים מאזורי הצפון והדרום".
- מדד המחירים יצביע על אינפלציה דביקה; איך זה ישפיע על הריבית?
 - מדד המחירים בספטמבר ירד ב-0.6%; גם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%; מה זה אומר להמשך?
 - המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
 
הממצא המרכזי של המחקר הוא שהשיטה החדשה מסבירה טוב יותר את האינפלציה בישראל בהשוואה לכל השיטות המקובלות האחרות. "מדד פער התוצר החדש שהוצג תורם בין 2.6% ל-38.8% להסבר של האינפלציה - תלוי בסוג האינפלציה הנמדד", קובעים החוקרים. במיוחד בולטת התרומה להסבר מחירי התוצר העסקי, שם השיטה תורמת כמעט 40% לכוח ההסבר.

בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
חוקרים בבנק ישראל פיתחו שיטה חדשנית למדידת נתונים כלכליים, המבוססת על תשובות ישירות של כ-1,600 מנהלי חברות המשתתפים בסקר המגמות העסקיות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. המחקר, שפורסם על ידי אלכס אילק ויובל מזר מחטיבת המחקר של הבנק המרכזי, מציג ממצאים מפתיעים במיוחד לגבי המצב הכלכלי בתקופת מלחמת "חרבות ברזל".
בניגוד למודלים הסטטיסטיים המסורתיים שהצביעו על פער תוצר שלילי ב-2024, השיטה החדשה מגלה תמונה הפוכה, "בזמן שהשיטות האחרות הניבו פערי תוצר שליליים במהלך מלחמת 2024, בעיקר כתוצאה מהירידה בקצב הצמיחה בפועל", נכתב במחקר, "מדד פער המגבלות מצביע על עודף ביקוש, מה שמוביל לפער תוצר חיובי".
המנהלים יודעים משהו שהמודלים לא תופסים
הבסיס לשיטה החדשה הוא פשוט אבל מהפכני. במקום להסתמך רק על נתונים סטטיסטיים היסטוריים, החוקרים משתמשים בהערכות של מנהלי חברות לגבי המגבלות שהם חווים בזמן אמת. "מנהלי החברות מספקים תשובות ישירות על מגבלות ביקוש והיצע הספציפיות לחברות שהם מנהלים", מסבירים החוקרים. "זה מבטיח שהתובנות שלהם מבוססות על הידע האינטימי שלהם על הפעילות שלהם עצמם, ולא על תפיסות של המצב הכללי במשק".
המחקר מגלה שבתקופת המלחמה, מגבלת כוח האדם זינקה באופן דרמטי: "בסוף 2023 היה זינוק משמעותי במגבלת ההיצע של כוח אדם בעקבות פרוץ המלחמה בישראל. הסכסוך הוביל לגיוס מסיבי של מילואים, צמצום חד ומיידי במספר העובדים הפלסטינים והזרים, ופינוי של אלפים רבים מאזורי הצפון והדרום".
- מדד המחירים יצביע על אינפלציה דביקה; איך זה ישפיע על הריבית?
 - מדד המחירים בספטמבר ירד ב-0.6%; גם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%; מה זה אומר להמשך?
 - המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
 
הממצא המרכזי של המחקר הוא שהשיטה החדשה מסבירה טוב יותר את האינפלציה בישראל בהשוואה לכל השיטות המקובלות האחרות. "מדד פער התוצר החדש שהוצג תורם בין 2.6% ל-38.8% להסבר של האינפלציה - תלוי בסוג האינפלציה הנמדד", קובעים החוקרים. במיוחד בולטת התרומה להסבר מחירי התוצר העסקי, שם השיטה תורמת כמעט 40% לכוח ההסבר.
