שוב פאניקה במסחר במזרח אסיה: המדד בשנחאי צלל 7.2%

מדד ה-MSCI מתקרב לסגור את החודש הגרוע ביותר מאז ספטמבר 2001, וזה כולל עליה של 10% בשלושת הימים האחרונים. הניקיי צנח עוד 4% ברקע לחששות כי יפן תגרר למיתון יחד עם ארה"ב
שי טופז |

ירידות שערים חדות נרשמו הבוקר בפתיחת שבוע המסחר בשוקי אסיה ברקע לחששות כי שתי הכלכלות הגדולות בעולם, ארה"ב ויפן, הינן בדרכן למיתון. סקטור הפיננסים הוביל את ירידות השערים לאחר שבגולדמן זאקס אמרו כי יפן כבר נמצאת כנראה במיתון.

מדד MSCI לאסיה פסיפיק איבד 3.2% לרמה של 141.34 נקודות במסחר בטוקיו וחותך בכך ראלי של 10% בשלושה ימי מסחר, מדד זה איבד מתחילת השנה 10% מערכו ורושם היום תנודתיות רבה ביותר.

מדד שנחאי נפל 7.2%, הניקיי היפני מאבד 3.97%, האנג סנג בהונג קונג צונח 4.25%, מדד הקוספי הדרום קוריאני משיל 3.85% ובומביי נסוגה 3.16%.

"כלכלת ארה"ב או שבדרכה למיתון או שהינה כעת כבר במיתון", אמר הנס ג'ואטי, מנהל השקעות ב-LGT Bank. "האי ודאות בשווקים הינה גבוהה ויש לנו אסטרטגיה למכור עם עוצמת הירידות", הוסיף ג'ואטי.

מניית Mitsubishi UFJ, הבנק הראשון בגודלו ביפן, מאבדת 5.3%. מניית Sumitomo Mitsui Financial Group, השניה בגודלה, משילה 5.3%.

"כלכלת יפן נכנסה קרוב לוודאי למיתון ניתן לראות זאת בירידה החדה בביקושים הפנימיים במדינה", אמר טטסופומי יאמאקאווה, הכלכלן הראשי בגולדמן זאקס על יפן, בדיווח היום.

מניית Kookmin Bank, הבנק הגדול בדרום קוריאה, ירדה 4.3%. מניית HSBC Holdings, הבנק הראשון בגודלו באירופה על פי שווי שוק, השילה 3.8% במסחר בהונג קונג.

"הציפיות משוק המניות עדיין מוטל בספק כל עוד ישנם עוד גורמים אשר עלולים להעיב", אמר מסאטושי סאטו, אסטרטג ב-Mizuho Investors שבטוקיו. "הבנקים עלולים להראות הפסדים נוספים וכמו כן לא רואים את הסוף למצב המעורער בשווקים", הוסיף סאטו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.