שוב פאניקה במסחר במזרח אסיה: המדד בשנחאי צלל 7.2%

מדד ה-MSCI מתקרב לסגור את החודש הגרוע ביותר מאז ספטמבר 2001, וזה כולל עליה של 10% בשלושת הימים האחרונים. הניקיי צנח עוד 4% ברקע לחששות כי יפן תגרר למיתון יחד עם ארה"ב
שי טופז |

ירידות שערים חדות נרשמו הבוקר בפתיחת שבוע המסחר בשוקי אסיה ברקע לחששות כי שתי הכלכלות הגדולות בעולם, ארה"ב ויפן, הינן בדרכן למיתון. סקטור הפיננסים הוביל את ירידות השערים לאחר שבגולדמן זאקס אמרו כי יפן כבר נמצאת כנראה במיתון.

מדד MSCI לאסיה פסיפיק איבד 3.2% לרמה של 141.34 נקודות במסחר בטוקיו וחותך בכך ראלי של 10% בשלושה ימי מסחר, מדד זה איבד מתחילת השנה 10% מערכו ורושם היום תנודתיות רבה ביותר.

מדד שנחאי נפל 7.2%, הניקיי היפני מאבד 3.97%, האנג סנג בהונג קונג צונח 4.25%, מדד הקוספי הדרום קוריאני משיל 3.85% ובומביי נסוגה 3.16%.

"כלכלת ארה"ב או שבדרכה למיתון או שהינה כעת כבר במיתון", אמר הנס ג'ואטי, מנהל השקעות ב-LGT Bank. "האי ודאות בשווקים הינה גבוהה ויש לנו אסטרטגיה למכור עם עוצמת הירידות", הוסיף ג'ואטי.

מניית Mitsubishi UFJ, הבנק הראשון בגודלו ביפן, מאבדת 5.3%. מניית Sumitomo Mitsui Financial Group, השניה בגודלה, משילה 5.3%.

"כלכלת יפן נכנסה קרוב לוודאי למיתון ניתן לראות זאת בירידה החדה בביקושים הפנימיים במדינה", אמר טטסופומי יאמאקאווה, הכלכלן הראשי בגולדמן זאקס על יפן, בדיווח היום.

מניית Kookmin Bank, הבנק הגדול בדרום קוריאה, ירדה 4.3%. מניית HSBC Holdings, הבנק הראשון בגודלו באירופה על פי שווי שוק, השילה 3.8% במסחר בהונג קונג.

"הציפיות משוק המניות עדיין מוטל בספק כל עוד ישנם עוד גורמים אשר עלולים להעיב", אמר מסאטושי סאטו, אסטרטג ב-Mizuho Investors שבטוקיו. "הבנקים עלולים להראות הפסדים נוספים וכמו כן לא רואים את הסוף למצב המעורער בשווקים", הוסיף סאטו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: