שוב פאניקה במסחר במזרח אסיה: המדד בשנחאי צלל 7.2%
ירידות שערים חדות נרשמו הבוקר בפתיחת שבוע המסחר בשוקי אסיה ברקע לחששות כי שתי הכלכלות הגדולות בעולם, ארה"ב ויפן, הינן בדרכן למיתון. סקטור הפיננסים הוביל את ירידות השערים לאחר שבגולדמן זאקס אמרו כי יפן כבר נמצאת כנראה במיתון.
מדד MSCI לאסיה פסיפיק איבד 3.2% לרמה של 141.34 נקודות במסחר בטוקיו וחותך בכך ראלי של 10% בשלושה ימי מסחר, מדד זה איבד מתחילת השנה 10% מערכו ורושם היום תנודתיות רבה ביותר.
מדד שנחאי נפל 7.2%, הניקיי היפני מאבד 3.97%, האנג סנג בהונג קונג צונח 4.25%, מדד הקוספי הדרום קוריאני משיל 3.85% ובומביי נסוגה 3.16%.
"כלכלת ארה"ב או שבדרכה למיתון או שהינה כעת כבר במיתון", אמר הנס ג'ואטי, מנהל השקעות ב-LGT Bank. "האי ודאות בשווקים הינה גבוהה ויש לנו אסטרטגיה למכור עם עוצמת הירידות", הוסיף ג'ואטי.
מניית Mitsubishi UFJ, הבנק הראשון בגודלו ביפן, מאבדת 5.3%. מניית Sumitomo Mitsui Financial Group, השניה בגודלה, משילה 5.3%.
"כלכלת יפן נכנסה קרוב לוודאי למיתון ניתן לראות זאת בירידה החדה בביקושים הפנימיים במדינה", אמר טטסופומי יאמאקאווה, הכלכלן הראשי בגולדמן זאקס על יפן, בדיווח היום.
מניית Kookmin Bank, הבנק הגדול בדרום קוריאה, ירדה 4.3%. מניית HSBC Holdings, הבנק הראשון בגודלו באירופה על פי שווי שוק, השילה 3.8% במסחר בהונג קונג.
"הציפיות משוק המניות עדיין מוטל בספק כל עוד ישנם עוד גורמים אשר עלולים להעיב", אמר מסאטושי סאטו, אסטרטג ב-Mizuho Investors שבטוקיו. "הבנקים עלולים להראות הפסדים נוספים וכמו כן לא רואים את הסוף למצב המעורער בשווקים", הוסיף סאטו.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
