שוב פאניקה במסחר במזרח אסיה: המדד בשנחאי צלל 7.2%
ירידות שערים חדות נרשמו הבוקר בפתיחת שבוע המסחר בשוקי אסיה ברקע לחששות כי שתי הכלכלות הגדולות בעולם, ארה"ב ויפן, הינן בדרכן למיתון. סקטור הפיננסים הוביל את ירידות השערים לאחר שבגולדמן זאקס אמרו כי יפן כבר נמצאת כנראה במיתון.
מדד MSCI לאסיה פסיפיק איבד 3.2% לרמה של 141.34 נקודות במסחר בטוקיו וחותך בכך ראלי של 10% בשלושה ימי מסחר, מדד זה איבד מתחילת השנה 10% מערכו ורושם היום תנודתיות רבה ביותר.
מדד שנחאי נפל 7.2%, הניקיי היפני מאבד 3.97%, האנג סנג בהונג קונג צונח 4.25%, מדד הקוספי הדרום קוריאני משיל 3.85% ובומביי נסוגה 3.16%.
"כלכלת ארה"ב או שבדרכה למיתון או שהינה כעת כבר במיתון", אמר הנס ג'ואטי, מנהל השקעות ב-LGT Bank. "האי ודאות בשווקים הינה גבוהה ויש לנו אסטרטגיה למכור עם עוצמת הירידות", הוסיף ג'ואטי.
מניית Mitsubishi UFJ, הבנק הראשון בגודלו ביפן, מאבדת 5.3%. מניית Sumitomo Mitsui Financial Group, השניה בגודלה, משילה 5.3%.
"כלכלת יפן נכנסה קרוב לוודאי למיתון ניתן לראות זאת בירידה החדה בביקושים הפנימיים במדינה", אמר טטסופומי יאמאקאווה, הכלכלן הראשי בגולדמן זאקס על יפן, בדיווח היום.
מניית Kookmin Bank, הבנק הגדול בדרום קוריאה, ירדה 4.3%. מניית HSBC Holdings, הבנק הראשון בגודלו באירופה על פי שווי שוק, השילה 3.8% במסחר בהונג קונג.
"הציפיות משוק המניות עדיין מוטל בספק כל עוד ישנם עוד גורמים אשר עלולים להעיב", אמר מסאטושי סאטו, אסטרטג ב-Mizuho Investors שבטוקיו. "הבנקים עלולים להראות הפסדים נוספים וכמו כן לא רואים את הסוף למצב המעורער בשווקים", הוסיף סאטו.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
