שוב פאניקה במסחר במזרח אסיה: המדד בשנחאי צלל 7.2%
ירידות שערים חדות נרשמו הבוקר בפתיחת שבוע המסחר בשוקי אסיה ברקע לחששות כי שתי הכלכלות הגדולות בעולם, ארה"ב ויפן, הינן בדרכן למיתון. סקטור הפיננסים הוביל את ירידות השערים לאחר שבגולדמן זאקס אמרו כי יפן כבר נמצאת כנראה במיתון.
מדד MSCI לאסיה פסיפיק איבד 3.2% לרמה של 141.34 נקודות במסחר בטוקיו וחותך בכך ראלי של 10% בשלושה ימי מסחר, מדד זה איבד מתחילת השנה 10% מערכו ורושם היום תנודתיות רבה ביותר.
מדד שנחאי נפל 7.2%, הניקיי היפני מאבד 3.97%, האנג סנג בהונג קונג צונח 4.25%, מדד הקוספי הדרום קוריאני משיל 3.85% ובומביי נסוגה 3.16%.
"כלכלת ארה"ב או שבדרכה למיתון או שהינה כעת כבר במיתון", אמר הנס ג'ואטי, מנהל השקעות ב-LGT Bank. "האי ודאות בשווקים הינה גבוהה ויש לנו אסטרטגיה למכור עם עוצמת הירידות", הוסיף ג'ואטי.
מניית Mitsubishi UFJ, הבנק הראשון בגודלו ביפן, מאבדת 5.3%. מניית Sumitomo Mitsui Financial Group, השניה בגודלה, משילה 5.3%.
"כלכלת יפן נכנסה קרוב לוודאי למיתון ניתן לראות זאת בירידה החדה בביקושים הפנימיים במדינה", אמר טטסופומי יאמאקאווה, הכלכלן הראשי בגולדמן זאקס על יפן, בדיווח היום.
מניית Kookmin Bank, הבנק הגדול בדרום קוריאה, ירדה 4.3%. מניית HSBC Holdings, הבנק הראשון בגודלו באירופה על פי שווי שוק, השילה 3.8% במסחר בהונג קונג.
"הציפיות משוק המניות עדיין מוטל בספק כל עוד ישנם עוד גורמים אשר עלולים להעיב", אמר מסאטושי סאטו, אסטרטג ב-Mizuho Investors שבטוקיו. "הבנקים עלולים להראות הפסדים נוספים וכמו כן לא רואים את הסוף למצב המעורער בשווקים", הוסיף סאטו.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
