כיל חוזרת לעצמה? מזנקת 5.8%: פוטאש פרסמה דו"חות חזקים

הענקית הקנדית הותירה הרחק מאחור את תחזית הרווח למניה. ביל דויל, נשיא החברה: "האתגר הוא להאכיל מאות מיליונים בסין ובהודו ואנחנו מוכנים לכך. גלעד שריג: "הפאניקה של השבועיים האחרונים התבררה כלא מוצדקת"
יוסי פינק |

מניית כיל רושמת כעת עליות של קרוב ל-6%, זאת על רקע פרסום הדו"חות הכספיים של ענקית האשלג הקנדית, חברת פוטאש (סימול: POT). פוטאש מדווחת הבוקר על הכפלת הרווח לרמה של 376.8 מיליון דולר או 1.16 דולר למניה. תחזיות האנליסטים עמדו על רווח למניה של 98 סנט בלבד. הרווח ברבעון המקביל אשתקד עמד על 186 מיליון דולר או 58 סנט למניה.

מכירות החברה טיפסו לרמה של 1.43 מיליארד דולר מרמה של 1.02 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד. מהחברה נמסר, "הביקוש לזרעים ומוצרי חקלאות צפוי להמשיך ולהיות חזק".

ביל דויל, נשיא ויו"ר פוטאש: "התוצאות החזקות שלנו בשנה האחרונה מצביעות על הפוטנציאל ההולך וגדל של החברה. בכל אחת מארבע השנים האחרונות הגענו לשיאים חדשים ועדיין אנחנו סבורים שהעתיד נראה טוב ושנמשיך להראות ערך למשקיעים וללקוחות".

עוד אומר דויל: "אחד האתגרים הגדולים ביותר בימים אלו, זה איך להאכיל מאות מילניום של אנשים בסין, הודו ושאר המדינות המתפתחות, שם הולך וגובר הצורך באוכל טוב יותר ובשר רב יותר. פוטאש, ע"י המדיניות ארוכת הטווח שלה, הכינה עצמה למצב זה ואנחנו מוכנים להמשך ההתמודדות עם האתגר".

גלעד שריג, האנליסט של בנק הפועלים, אומר היום בתגובה לפרסום הדו"חות של פוטאש, כי "נראה שמדובר בתור הזהב של פוטאש, החברה הכתבה את תחזיות הרווח בשיעור של כמעט 20% ודיווחה על רווח גולמי של של 38% מהפעילות הכללית. מדובר בתוצאות חזקות ביותר, לא במקרה דיווחה אמש החברה על תוכנית רכישה מחדש של מניות, כנראה שההנהלה יודעת בדיוק מה היא עושה"

עוד אומר שריג, "כל הפאניקה שראינו בשבוע האחרון סביב המלאים של חברת פוטאש בחודש דצמבר (פאניקה שהובילה לירידות שערים חדות במניות הסקטור) התבררה כלא מוצדקת. מלאי האשלג עומד כעת ברמה של 26% נמוך יותר מהממוצע של 5 השנים האחרונות ומלאי הפוספט נמצא כעת נמוך ב-21% מהממוצע ה-5 שנתי".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו

משבר הגדלות הרמטכ"ל: הפשרה נדחתה, החקיקה בסכנה

הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות של כספים לאנשי הקבע ללא הצדקה - מה זה בכלל, והאם הן יחולקו לפורשים מהצבא?

ענת גלעד |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

לאחר פגישה לילית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ בועז ביסמוט וח"כ עמית הלוי מהליכוד, שינה נתניהו את עמדתו. במקום תמיכה בהכשרה מלאה של הגדלות הרמטכ"ל כפי שדרש אגף כוח האדם בצה"ל, הוא תמך בפשרה זמנית: הכשרת התוספות לשנתיים בלבד תוך החרגת פנסיות הגישור שמוענקות לפורשי קבע מגיל 42 עד 67. אגף כוח האדם דחה את ההצעה, מה שהוביל לביטול דיון שתוכנן בוועדה. המועד האחרון שקבע בג"ץ להסדרה הוא סוף החודש הנוכחי, והיעדר הסכמה עלול להקפיא את התוספות לפורשים חדשים, כ-1,200 איש בשנה.

המשבר מתרחש על רקע מחסור משמעותי בכוח אדם קבע בצה"ל לאחר יותר משנתיים של לחימה. שיעור השימור בקרב קצינים בכירים ירד ב-15% ועומד כיום על 70%. צה"ל רואה בהגדלות כלי מרכזי לשימור כוח אדם, בעוד משרד האוצר מזהיר מנטל תקציבי של 1.7 מיליארד שקל בשנה, מתוכם 700 מיליון שקל לפנסיות גישור.

הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות שכר ופנסיה שמאשר הרמטכ"ל לפורשי קבע מעבר למסגרת החוקית. הנוהל נקבע ב-1987 כחריגים ייחודיים לפורשים שנפגעו ממעברים תפקודיים, אך בפועל הוענקו ל-98% מהפורשים ללא הבחנה. התוספת הממוצעת היא 9% משכר הפרישה, מקסימום 19%. היא כוללת צבירה כפולה של ותק, 4% לשנה במקום 2%,  כולל על שלוש שנות חובה, מה שמגדיל את הפנסיה המצטברת ב-12% נוספים. מבקר המדינה התריע על התופעה ב-2016 בשל חוסר פיקוח וחריגה מסמכות. העתירות הוגשו ב-2019 על ידי עמותות צדק פיננסי ורווח נקי.

בג"ץ קיבל את העתירות פה אחד וקבע שהנוהל חורג מסעיף 18(ב) לחוק שירות הקבע. בית המשפט השהה את היישום עד סוף החודש הנוכחי כדי לאפשר חקיקה. אין השבה כספית ל-15,000 פורשים קיימים שקיבלו את התוספת. הנוהל נוהל על ידי 12 רמטכ"לים רצופים, והיקף התשלומים הרטרואקטיביים מגיע ל-20 מיליארד שקל מאז 2010 ול-25 מיליארד שקל מאז 2015. ללא חקיקה, כ-500 פורשים בכירים בשנה יאבדו זכאות ששווה בממוצע 25,000 שקל בחודש.

הפשרה שהוצעה לאחרונה כללה הכשרה זמנית לשנתיים עם עבודת מטה להערכת עלויות והחרגת פנסיות הגישור, שמהוות 40% מהתוספת הכוללת ומגיעות ל-8,000 שקל בחודש בממוצע. אגף כוח האדם התעקש על הסדרה מקיפה מחשש לפגיעה בשימור. ביטול הדיון נבע גם מעומס הוועדה על חוק הפטור מגיוס חרדים, החיוני לאישור תקציב 2026. ח"כ הלוי איים בפיליבסטר שיאיים על התקציב, הכולל 110 מיליארד שקל למערכת הביטחון – עלייה של 12% לעומת השנה הקודמת. הדיון הבא נקבע לשבוע הבא, אך ללא הסכמת אגף כוח האדם סיכויי החקיקה נמוכים מ-30%.