עסקת ענק לקומברס: תספק שירותים ל-MTS הרוסית
קומברס, ספקית של תוכנות ומערכות להפעלת יישומי מולטימדיה על גבי רשתות קוויות ואלחוטיות ושירותי בילינג, הודיעה היום שהמפעילה הסלולארית הגדולה ביותר ברוסיה ובחבר העמים, Mobile TeleSystems (MTS),תשתמש בפתרון הבילינג בזמן אמת של חברת קומברס לשירות בסיס לקוחותיה הרחב.
מיכאל שמולין, סגן נשיא ומנכ"ל MTS רוסיה: "מעבר להערכתנו הגבוהה למוצר הבילינג בזמן אמת של קומברס, החלטנו לבחור דווקא בפתרון זה מתוך מניעים עסקיים טבעיים להשיק מערכת מקיפה שתתן מענה לצרכי הבילינג שלנו, במקביל לחיזוק אסטרטגיות השיווק שלנו. עכשיו משהשלמנו את המעבר החלק למערכת של קומברס, אנו מוכנים לתת מענה לכל הדרישות שיעלו במסגרת צמיחתנו העתידית, במקביל להמשך מתן שירות ברמה הגבוהה ביותר ללקוחותינו"
פתרון הבילינג בזמן אמת של קומברס משמש עבור המפעילות הסלולאריות מנוע שיווק בזמן אמת המציע יכולות פרסונליזציה מתקדמות, שירות מתוכנן המותאם אישית, וקידום שיווקי אוטומטי המאפשר למפעילות להגדיל את ההכנסות, את הרווחיות ולהעלות את נאמנות הלקוח. הפתרון מאפשר למפעילה ליצור ולהשיק במהירות שירותים חדשים לפלחי שוק רחבים או ממוקדים, במקביל לאפשרות להציע למשתמש הקצה הצעות ייחודיות.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
