הדולר והיין מתחזקים תחת לחץ של קניות
שרי האוצר בגוש האירו חוזים כי "אם כלכלת ארה"ב נכנסה להאטה הרי שנרגיש זאת גם בגוש האירו" , זאת למרות שעוד נאמר כי: "עדיין אינינו מבחינים בעוצמתו של האפקט באיזורינו". כך הצהרות אלה מחזקות את ההערכות כי הצמיחה באירופה תיהיה נמוכה מהצפיות והאירו נחלש. המטבע האירופי צונח לשפל של כחודש אל מול הדולר וכעת נסחר ברמות של 1.4435, הדולר נסחר סביב הרמות של 106.05 אל מול היין, שפל של כשנתיים וחצי, כמו כן הסטרלינג נסחר סביב הרמות של 1.9430 אל מול הדולר רמת שפל של 9 חודשים.
עפ"י החוזים העתידיים בארה"ב ישנו סיכוי סביר לחיתוך אגרסיבי של 0.75% בריבית לרמה של 3.5%, "זוהי אינה צפויה ליהיות הורדת הריבית האחרונה, התחזית היא כי הריבית בארה"ב תרד עד לרמה של 2.5% ואפילו נמוך מכך בשנת 2008",כך נמסר מחדר העיסקאות של פינוטק.
בימים אלה המשקיעים "בורחים" מסיכונים וגל המימושים בבורסות העולם נמשך בעוצמה עם ירידות של יותר מ 4.0% בארה"ב ויותר מ 6.0% באירופה. הירידות החדות מחזירות את המשקיעים לבקש ולהחזיק בנכסים הנחשבים כבטוחים כדוגמת הדולר האמריקאי והיין היפני.
המטבע היפני אינו עצור לרגע כשירידות חדות בארה"ב ובאירופה מביאות למימושים ע"י סוחרי carry trade רבים המבקשים להקטין סיכונים וחוזרים להחזיק ביין למרות הריבית הנמוכה. הביקוש ליין צובר תאוצה והוא נסחר ברמות שיא שלא נראו מאז מאי 05' כשפרץ אמש את הרמה של 106.00 לכיוון מטה אל מול הדולר. כעת ממשיך היין להתחזק בעיקר אל מול ההאירו הסטרלינג והאוזי האוסטרלי.
היום יעקבו המשקיעים מקרוב אחר נאומו של פוקוי נגיד הבנק המרכזי היפני BOJ, כמו כן את מרכז הבמה תתפוס החלטת הריבית בקנדה בשעה 16:00(שעון ישראל), הצפי הוא לירידה של 0.25% בריבית לרמה של 4.00% הורדה זו למרות שמגולמת בשוק יש בה בכדי להחליש את הדולר הקנדי לרמות נמוכות יותר. כעת נסחר הדולר סביב הרמות של 1.0330 אל מול הדולר הקנדי.
דולר/שקל: השקל נחלש אל מול הדולר כתוצאה מירידות חדות באחד העם והתחזקותו של הדולר בגיזרה הגלובלית. מאז נסחר בשיא של 9.5 שנים סביב 3.70 חוזר הצמד דולר/שקל בתוך שבוע בלבד להיסחר באיזור של 3.80 ופניו צפונה לרמת ההתנגדות הבאה של 3.8460. משקיעים ברחבי העולם מושכים כספים משווקים בעלי סיכון גבוה וכן שווקים מתעוררים כדוגמת ישראל לטובת נכסים בטוחים יותר, המימושים מביאים לזליגת מט"ח בחזרה לחו"ל והאפקט המיידי הוא היחלשותו של המטבע הישראלי. כעת נסחר הדולר סביב הרמות של 3.8020 אל מול השקל.
זהב: אתמול היה סגור החוזה העתידי על הזהב למסחר בעקבות חג בארה"ב. עם זאת כשיחזור להיסחר צפוי הזהב ליהיות תחת לחץ של מכירות עקב התחזקותו של הדולר. כידוע משמש הזהב כנכס אלטרנטיבי למטבע האמריקאי וכשזה מתחזק הנטייה היא לירידות מחירים של המתכת היקרה. כעת נסחר חוזה עתידי על הזהב סביב הרמות של 883.00 רמת תמיכה משמעותית מגיעה סביב 860.00 ועשויה להופיע עוד החודש.
נפט: לחץ של מכירות מביא את מחירי הנפט לרדת אתמול יותר מ 2.2%. האטה כלכלית בארה"ב עשויה להקטין את קצב הביקוש באופן משמעותי, כידוע ארה"ב הינה צרכנית האנרגיה הגדולה בעולם ולכן האפקט על מחירו של הנפט הוא כה רב והתוצאה הינה ירידות מחירים. כעת נסחר חוזה עתידי על הנפט סביב הרמות של 87.90 כשרמת תמיכה של 86.00 עשויה להגיע בשבוע הקרוב.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"
בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש,
באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"
ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.
המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.
לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.
שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.
- אושר: בנקים יציעו פקדונות ללא חשבון עו"ש
- איגוד הבנקים במכתב חריף: "המס מעמיד את ישראל בשורה אחת עם הונגריה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.
