אסיה חתמה בירידות שערים חדות: שנחאי צנחה 5.1%

המשקיעים חוששים מפני מיתון בארה"ב שיתפשט לשאר שוקי העולם. אנליסטים: "תכנית בוש לא עומדת בציפיות המשקיעים". שנחאי הניקיי איבד 3.86% והונג קונג איבדה 5.5%
שי טופז |

המדדים המובילים באסיה פתחו את יום המסחר הראשון של השבוע במזרח בירידות שערים חדות ובכך חתמו בירידה לרמות שפל של חמשת החודשים האחרונים. זאת, ברקע לחששות המשיקיעים כי ארה"ב, הכלכלה הגדולה בעולם, תיכנס למיתון ותגרום להאטה בצמיחה הכלכלית באזור.

במקביל, ממתינים המשקיעים להחלטת הריבית ביפן, כאשר ההערכות הן כי הבנק המרכזי יותיר את הריבית ברמה של 0.5%, אך ידגיש את החששות מפני מיתון בשל ההאטה הכלכלית בארה"ב על רקע משבר האשראי.

מדד MSCI לאסיה פסיפיק רשם ירידה של 3.2% לרמה של 142.11 הנקודות. שנחאי צנחה 5.14%, הניקיי היפני ירד 3.86%, ההנג-סנג בהונג קונג השיל 5.5% ומדד הקוספי נסוג 2.95%.

"זה אפקט מדבק. המשקיעים ייסתכלו על פורטפוליו ההשקעות שלהם ועשויים להקטין את החשיפה לשוקים", כך אמר פנקג' קומר, מנהל השקעות ב-Kurnia Insurans Bhd.

"התגובה משוק המניות האמריקני הראתה כי תוכניתו הכלכלית של בוש לא עומדת בציפיות המשקיעים", אמר טושיאיקו מאטסונו, אנליסט שוקים פיננסיים ב-SMBC Friend Securities שבטוקיו.

מניית Commonwealth Bank, הבנק השני בגודלו באוסטרליה, איבדה 4.6%. כמו כן, מניית National Australia, הבנק הראשון בגודלו, נסוגה 2.9%. במורגן סטנלי העלו את תחזיות ההפסד של ענקיות הפיננסים באזור ב-26% לשנת 2008.

מניית Bank of China, אשר הינה בעלת האחזקות הגדולה ביותר בקרב הבנקים באסיה בהקשר למשבר המשכנתאות, צנחה 4.7%. הבנק עלול למחוק 17.5 מיליארד יואן (2.4 מיליארד דולר) ברבעון הרביעי של 2007 וערך זהה בשנה הנוכחית, ציין דוריס חן, אנליסט בשנחאי בסקירתו הבוקר. נציין, כי מניית הבנק רשמה ירידה של 30% מאז ה-30 באוקטובר.

מניית Hyundai Heavy, חברת המספנות הגדולה בעולם, השילה 5.8% בסיאול. מניית Komatsu, החברה השניה בגודלה בעולם לשינוע ציוד כבד, נסוגה 2.2%, החברה מסתמכת על השוק האמריקני כצרכן העיקרי שלה.

מניית Toyota, נסוגה 3.3%. מניית Honda Motor, אשר 54% ממכירותיה מתבצעות בצפון אמריקה, משילה 4%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.