HP: התקן להעברה מהירה של תכנים מהמחשב לטלוויזיה
בתערוכת CES שנערכה בשבוע האחרון בלאס ווגאס הציגה HP שורה של חידושים - ובראשם התקני MediaSmart חדשים, אשר מאפשרים להעביר במהירות סרטים באבחנה גבוהה (HD), שירים ותמונות מהמחשב הביתי למכשיר הטלוויזיה. על פי HP, מצוידות כיום כל טלוויזיות LCD מתוצרתה בהתקנים אלה, וניתן להוסיף אותם גם למכשירי HDTV קיימים מתוצרת החברה. בעזרת ההתקנים אפשר לחבר בין מספר מחשבים למספר מכשירי טלוויזיה, כדי שכל בני המשפחה, בכל חדר, יוכלו ליהנות מכל התכנים. לא ברור עדיין מתי, אם בכלל, יגיעו התקנים אלה לארץ.
עוד הציגה HP בתערוכת CES סדרה חדשה של מחשבים נישאים - Pavilion tx2000 - אשר מיועדים ליישומים של בידור ומולטימדיה (מחשבים אלה אמורים להגיע גם לארץ בחודשים הקרובים); ואת מחשבי Pavilion Slimline s3300, אשר מצוידים בכונן משולב שתומך הן בתקליטורי Blue-ray והן בתקליטורי HD-DVD, במקלט טלוויזיה ובכרטיס גרפי בעל חיבורי HDMI להעברה של תכני HD (לא ידוע עדיין מתי ואם יגיעו מחשבים אלה לארץ).
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
