הדולר ממשיך להחלש אל מול האירו והיין על רקע נתוני תעסוקה מתונים
אמש התאפיין המסחר בדולר בירידות אל מול האירו והיין, הנתונים מסקטור העבודה הפרטי אשר פורסמו ביום חמישי בארה"ב היו מתונים יחסית ולכן הפתעה לרעה היום במשרות החדשות ללא המגזר החקלאי עשויות למשוך את הדולר למהלך של ירידות נוספות כנגד המטבע האירופאי והיפני. כעת נסחר הדולר סביב הרמות של 1.4750 אל מול האירו וסביב הרמות של 109.25 אל מול היין.
ביום רביעי, השטר הירוק רשם את הנפילה היומית הגדולה ביותר מאז חודש מאי 2006 כנגד העיקריים. הדעה הרווחת בקרב האנליסטים, כי עוד מוגדם מדי לראות בהתאוששות של השטר הירוק, נראה כי בטווח המידי המגמה של הצמד אירו/דולר עדיין דובית. הנתונים החלשים מהמשק האמריקאי לא מותירים ברירה לפדרל רזרב לקצץ בעוד כרבע אחוז את הריבית במשק כבר החודש, נכון להיום ישנם הערכות 1 ל3 להורדה אף חדה יותר של 0.5%.
המטבע היפני צובר רווחים ונסחר בשיא של 5 שבועות אל מול האירו והדולר, הערכות המשקיעים כי ההאטה הכלכלית בארה"ב עשויה להשליך על הזירה הגלובלית כולה. לכן, סוחרי הcarry traders אשר היו לווים את היין בכדי לקנות מטבעות עם ריבית גבוה יותר מוציאים את עצמם החוצה מפוזיציות קניה של אירו או דולר כנגד היין, זאת בשל הסיכון הרב והאי וודאות הגלומה במטבעות הנ"ל. כמו כן, יש לקחת בחשבון את המסחר הדל ביין עקב החגים מתחילת 2008 ביפן, כניסת המשקיעים היפנים עשויה לגרום לתפנית בהתנהגות היין לאחרונה. כעת נסחר היין סביב הרמות של 109.30 אל מול הדולר וסביב הרמות 161.15 אל מול האירו.
היום את מירב תשומת לב המשקיעים ימשכו נתוני המשכנתאות המאושרות בבריטניה בשעה 9:30 (GMT) ובארה"ב המשרות החדשות ללא המגזר החקלאי אשר יתפרסמו בשעה 13:30 (GMT).
דולר/שקל: המטבע הישראלי ממשיך להפגין שריר כנגד הדולר, שנחלש בעולם, ונסחר בשיא של 5 שבועות, כאשר השקל רושם עליה של כ0.6%. המשקיעים הזרים כמו המשקיעים המקומיים ממשיכים למכור את הדולר על פני השקל. טווח המסחר עשוי להתנהל סביב הרמות של 3.82 – 3.87 כאשר פריצה מהותית של רמת התמיכה עשויה למשוך את הצמד עד לרמות של 3.785 כבר בטווח הקצר. נזכיר, כי פער הריביות בין ישראל לארה"ב עדיין שלילי ועומד על רבע אחוז לובת הדולר. יחד עם זאת, הערכות לעליות ריבית הבנק המרכזי הישראלי בשל הלחצים האנפציונים במשק המקומי הולכות וגוברת ביחד עם ציפיות השוק להורדת ריבית הפד החודש. מימוש התחזיות יביא ליתרון משמעותי של השטר הישראלי ולתוך במידה ניכרת. כעת נסחר השקל סביב הרמות של 3.8220 אל מול הדולר.
זהב: החוזה העתידי על הזהב עלה אמש ורשם שיא חדש, כאשר נסחר סביב הרמות של 872.90 דולר לאונקיה. המתכת הזהובה מקבלת תמיכה מחששות המשקיעם בנוגעה ללחצים האינפלציונים במשק האמריקאי והעליות במחיר הנפט אשר נסחר בשיא חדש של 100.1 דולר לחבית. כמו כן, המתיחות הגאופוליטית בפקיסטן מהווה גורם משמעותי לעליית הסחורות בכלל והזהב בפרט. רמת ההתנגדות המשמעותית עדיין עומדת על 880.00 דולר לאונקיה. כעת נסחר החוזה העתידי על הזהב סביב הרמות של 868.50 דולר לאוניה.
נפט: החוזה העתידי על הנפט סיים את יום המסחר אמש בירידות קלות, אך לא לפני שהחוזה נסחר סביב הרמות של 100.01 דולר לחבית, שיא של כל הזמנים בשל הירידה במלאי הנפט השבועים בארה"ב מזה שבוע שביעי ברציפות. הזהב השחור נסחר בשיא של 100 דולר ביום רביעי האחרון בשל האלימות במדינות אופ"ק כגון ניגריה ואלג'יריה. רמת ההתנגדות המשמעותית של 105.00 דולר לחבית עדיין נותרת בעיניה. כעת נסחר החוזה העתידי על הנפט סביב הרמות של 99.20 דולר לחבית.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
