ניתוח טכני: מדד המעו"ף – ללא כיוון ברור

אייל גורביץ' פותח את השבוע עם מספר עובדות לגבי השוק והנחת עבודה אחת
אייל גורביץ |

כמה עובדות לגבי מדד המעו"ף שאי אפשר לחלוק עליהן: הראשונה גורסת שהמגמה המשנית אינה עוד מגמת עלייה. במשך שמונה שבועות רצופים נותר מדד המעו"ף מתחת לרמת 1,248 ללא יכולת לחצותה מעלה. השנייה לגבי התנהלות המניות המרכיבות את המדד. רובן, מזמן כבר אינן במגמת עלייה. למעשה, הרבה לפני שמדד המעו"ף רשם את שיאו האחרון, נטו מרבית מניות המעו"ף לסמן רמת שיא שלא נשברה כלפי מעלה. שתי עובדות אלו בלתי ניתנות לערעור ומובילות למסקנה שמצבו של שוק המניות המקומי רחוק מלהיות משביע רצון. די אם נבחן אותו לעומת מדד תל אביבי 75, נגלה שבמשך השנים האחרונות נטו שני המדדים הללו להיות צמודים האחר לרעהו. בחודשים האחרונים נפתח פער משמעותי כאשר מדד תל אביבי 75 קבע את שיאו האחרון ביולי השנה ואילו השיא האחרון נמוך מקודמו. דינאמיקה כזאת לא הייתה במשך השנים האחרונות דבר המדליק נורת אזהרה. גם התנהלות השוק האמריקאי אינה מבטאת עוצמה. כתבתי זאת במהלך השבועות האחרונים וגם הדינאמיקה של השבוע האחרון לא ממש היטיבה איתו. האינדיקטורים 1. כפי שכתבתי בפתיח, במשך תקופה ארוכה היו מדד תל אביב 25 ומדד תל אביב 75 מסונכרנים לחלוטין. בחודשים האחרונים החלה היפרדות משמעותית כאשר אפשר לומר מאז יוני השנה מדד תל אביבי 75 אינו נמצא יותר במגמת עלייה. אפשר לראות זאת בבירור על ידי השוואת גרפים פשוטה. העובדה הזאת מעלה תהיות לגבי המשך הדרך, ומעצימה אותם כאשר מוסיפים מדדים אחרים להשוואה. איני אומר שבהכרח צפויה ירידה משמעותית ובקרוב, אך הסימנים הללו אינם מעודדים כלל ועיקר. 2. מבט על הגרף השבועי המצורף יגלה שבמהלך החודשיים האחרונים משייט מדד המעו"ף במה שקרוי "דשדוש מתכנס". המונח הזה נכון יותר כאש/ר הוא מוגדר כ"משולש סימטרי" – תבנית המייצגת חילוקי דעות מהותיים לגבי המשך הדרך. הקו העליון הנותן ביטוי לדעתם של המוכרים, משופע כלפי מטה ומעיד על החלטה לממש במחירים הולכים ויורדים כביטוי לאי אמון ברמתו של השוק. הקו התחתון המייצג את דעתם של הקונים, מעיד את ההיפך הגמור. המעניין הוא שההיסטוריה לימודה אותנו, שמצבים מסוג זה מסתיים תוך מהלך חד. רמות תמיכה והתנגדות על רקע ההתנהלות של השוק יש לשים לב לשתי נקודות קיצון שיאפיינו את תהליך הדשדוש עליו הצבעתי בסעיף הקודם. ראשית, רמת 1,248 הנקודות המשמשת כרמת התנגדות. שבירתה של רמה זו תוציא. מבחינת המדד, מהלך עליות נוסף לדרך שמשמעותו כיבוש שיאים חדשים. מאידך, רמת 1,173 הנקודות משמשת כרמת תמיכה. שבירתה מטה תסתום את הגולל על מגמת העלייה ותוציא לדרך תיקון משמעותי. סיכום הנחת העבודה שעברה שינוי בשבועות האחרונים גורסת שמצבו של השוק הופך להיות מורכב יותר ויותר. העובדה שמרבית המניות אינן עוד במגמת עלייה, המדדים שאינם מסונכרנים יותר כפי שהיו בשנים האחרונות ומצבו של שוק המניות האמריקאי, מדליקים נורת אזהרה ומעלים את רמת אי הוודאות הקיימת. * הכותב משמש כמנהל המקצועי של "המרכז להשכלה פיננסית" מקבוצת מטריקס ומלמד ניתוח טכני * אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד. * הערה : כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיסכון
צילום: רוי שיינמן

פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה

מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים? 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנקים פקדונות

הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.

וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.

הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה).  מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.  

על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה  היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת  - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה. 


הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:




טעינה
צילום: ChargePoint

מתחנות דלק לתחנות טעינה: עדכון היסטורי בתמ"א

הוועדה הארצית לתכנון אישרה הרחבת זכויות הבנייה בתחנות דלק לטובת עמדות טעינה מהירה ואזורי המתנה, כחלק מהיעד הלאומי למעבר מלא לתחבורה חשמלית עד 2050

מנדי הניג |

מינהל התכנון אישר תיקון משמעותי לתוכנית המתאר הארצית לתחנות תדלוק (תמ"א 18), שיתאים את המרחב הציבורי לעידן הרכב החשמלי. השינוי יאפשר הרחבה והתקנה של עמדות טעינה מתקדמות, עם שילוב תשתיות בסטנדרט טכנולוגי עדכני ותכנון משולב בסביבה העירונית.

המהלך הוא חלק ממדיניות לאומית להאצת המעבר המלא לתחבורה חשמלית עד שנת 2050. במסגרת השינוי יתווספו זכויות בנייה לטובת הקמת חדרי חשמל וטרנספורמציה בהיקף של עד 100 מ"ר, שיתמכו בטעינה מהירה של יותר מ־5 רכבים בו-זמנית. בנוסף, יינתנו זכויות נוספות של עד 20 מ"ר ליצירת אזורי המתנה ושירות לנוסעים בזמן ההטענה.

בדיון השתתפו נציגי מינהל התכנון, משרד התחבורה, משרד האנרגיה ומשרד הגנת הסביבה, לצד חברות דלק ויזמים בתחום הרכב החשמלי. במסגרת המפגש נערך שולחן עגול שעסק בהיבטים הכלכליים, התפעוליים והסביבתיים של המהלך, תוך בחינת צורכי השוק בפועל.

משרד האנרגיה הציג נתונים עדכניים הממחישים את קצב האימוץ המהיר: כיום נעים בכבישי ישראל כ-170,000 רכבים חשמליים מלאים מתוך כ-3.7 מיליון כלי רכב פרטיים. כדי לממש את היעד השאפתני - מעבר מלא לתחבורה חשמלית תוך 25 שנה - נדרשות תשתיות טעינה פרוסות, חכמות וזמינות בכל עיר ויישוב. 

לדברי מינהל התכנון, "אנו רואים חשיבות עליונה בהסרת חסמים והכשרת הקרקע למעבר לתחבורה חשמלית. המהלך הזה אינו רק טכני - הוא חלק מתפיסה כוללת של עיצוב רחובות עירוניים מותאמים לעידן האנרגיה החדשה".