הגורו מארק תומפסון ל-Bizportal: "הפחד כאן וצריך לנצל את זה"

המשקיע האגדי שנחשב למנהל קרנות ההון סיכון המוצלח ביותר בארה"ב בביקור בישראל - עונה על השאלות הכי קשות: האם השוק לקראת סיום מהלך העליות? האם לקנות דולר? האם הסחורות ימשיכו לטפס? וכמובן - איפה הוא עצמו משקיע את כספו? "לפני שנה אמרתי לאנשים תברחו, היום זה שונה"
ישראל הס |

מארק תומפסון, האיש שנבחר על ידי 'פרובס' כמשקיע קרנות הון סיכון הטוב בארה"ב, הגיע לארץ לכנס בשם "הצלחה שנבנית לנצח", שיתקיים ב-26.11.07 בשיתוף עם בכירי המשק. לפני שיחזור למולדתו וישאיר אותנו עם אבק הכוכבים, ביקשנו ממר תומפסון שיחלוק את חוכמת ההשקעות שלו עם המשקיע הישראלי, תומפסון נענה בשמחה.

*האם מהלך העליות של 5 השנים האחרונות בשוק האמריקאי צפוי להימשך?

"השוק הוא מחזורי ויכולנו לראות אותו מתנהג בגלים. ההשפעות הנוכחיות מגיעות מכיוון הגרעון העמוק במדינה, משבר האשראי ומחירי הדירות הגבוהים. למרות זאת משקיעים זרים דיברו איתי לאחרונה על קניית נדל"ן בארה"ב וזאת מכיוון שהם יכול ליהנות משני יתרונות, דולר חלש ומחירי נדל"ן נמוכים. השאלה של המשקיעים הזרים היתה, האם השפעת משבר האשראי לא היתה מוגזמת?".

תומפסון מוסיף לכך את הפרשנות שלו, "השווקים תמיד נעים בין תאווה לפחד והאנשים תמיד רוצים יותר כשהשוק בעליות. זאת על פי הימרה השחוקה של קנה בזול ומכור ביוקר, אבל בפועל אינם נוהגים כך. הם מחכים לראות את השוק עולה ואז נכנסים כדי להצטרף לעליות. לרב האנשים אין באמת את האומץ לקנות בזול. לפי התיאוריה שלי ישנה מטוטלת של פחד ותאבת בצע, כרגע אנחנו נמצאים בתחילת צד הפחד של השוק וכמשקיע הייתי מחפש לרכוש נכסים, שמתוך פחד, מתומחרים בחסר. אם היית יושב איתי לפני שנה הייתי אומר לך ברח ואל תתקרב. אפקט הפחד מתחיל ולכן השווקים מתחילים להיות מעניינים בצורה סלקטיבית. למרות זאת לשווקים יש עוד לאן לרדת, כי הם עלו כל כך הרבה בשנים האחרונות". אני 'שורי' סלקטיבי כרגע.

"משבר הסאב פריים נגרם כתוצאה מחמדנות הבנקים"

תומפסון חווה את דעתו על משבר הסאב פריים, "המשבר מוגזם, הסיבה למחיקות הענקיות של הבנקים הן בריחה מאחריות. הבנקים מכרו משכנתאות בצורה מוגזמת וחילקו הנחות משמעותיות על הריבית לאנשים שלא יכלו לעמוד בהחזרים. 'זה כמו לגנוב מהעניים', הבנקים היו פשוט תאבי בצע. הרשויות היו צריכות למנוע את היווצרות משבר הסאב-פריים. כשהרשויות התעוררו, כבר נוצר פחד מוגזם ולא היה שוק למוצרי ההשקעה מגובי המשכנתאות ולכן הבנקים מחקו אותם מהמאזן. זאת למרות שזה לא נכון והמחיקות התרחשו מתוך פחד מוגזם. במשבר יש רמז מאוד משמעותי למשקיע. אחזקות הבנקים הם מגוונות גורם זה, מוריד את הסיכון ולמרות זאת הבנקים מחקו כספים בלי הבחנה. מכך נוכל לראות כי ה"פחד" כבר כאן ולכן ניתן למצוא הזדמנויות מעניינות כרגע בשוק.

על הביקורת שהוטחה על ברננקי "האיש נועל נעליים גדולות הוא מנהל את המשבר בצורה טובה ולא מתרגש. הבנקאים שמבקרים את ברננקי נמצאים במצב נח, אף אחד לא היה מצדיק את מכירת המשכנתאות חסרת האחריות שלהם". *אז הם היו נאיבים? "או תאבי בצע. המשבר נגרם גם מתחרות פראית על העמלות אבל זה טבע האדם, אי אפשר להתחרות רק על מחיר, תמיד יהיה מישהו יותר משוגע ממך זה האינסטינקט ההישרדותי מצד אחד אבל זו תאבת בצע מצד שני. המחיר הוא משחק מסוכן אתה לא יכול להתמיד בו".

* מה אנחנו עושים עם המטבע? "לגבי הדולר אני לא יודע האם זו המציאות או יהירות, אבל הדולר, כמו הזהב משמש עוגן למספר מדינות. הרבה מדינות נשענות על השטר הירוק וזאת למרות שכעת ישנן אלטרנטיבות, היורו ועוד מטבעות רבים אחרים. אני חושב שהמטבע האמריקאי ירד יותר מידי, אבל המציאות מפתיעה. הדבר שמנחה השקעה במטבע הוא הגירעון של המדינה ואני לא רואה אותנו יוצאים מהמשבר הזה בתקופה הקרובה. אנחנו הרי לא נשנה את תרבות הצריכה של הממשלה ושל הצרכן האמריקאי. אולי נגיע לאיזושהי יציבות. אני לא הייתי קונה כרגע את הדולר".

* האם השוק הסיני נמצא בבועה? "לגבי סין צריך להגיע משהו, סקנדל או איזה משהו שיעצור את הכלכלה, זה תמיד קורה. נבנה שם מעמד בינוני ואני חושב שהאולימפיאדה היא מאוד סמלית מכיוון שסין היא הכח העולמי היום ואני רואה את המאה ה-21 כמאה הסינית, בטח לא המאה האמריקאית. ישנן מאות ערים בסין בנות 2 מיליון תושבים ומעלה. סין היא צרכנית משאבים ענקית. קצב הבניה בסין הוא עצום ולכן ישנה צריכה ענקית של סחורות".

"בדרך זו או אחרת הסחורות ימשיכו את העליות"

* מה לגבי הסחורות? "אני קונה מניות נפט כבר הרבה זמן. ישנו מחסור במלאי הנפט , 100 דולר הוא לא הסוף וזאת מכיוון שהעולם מכור לנפט. האנרגיה הירוקה תהווה בסוף תחליף לנפט, אבל מי שישקיע באנרגיה אלטרנטיבית יש לו תקופת המתנה מאוד ממושכת. אנחנו נצטרך להתגבר על הבעיות הפוליטיות בנוגע לאנרגיה הירוקה. הסחורות רק ייהנו מפיתוח אנרגיה האלטרנטיבית כי משתמשים בהם כדי להפיק אנרגיה זו. לכן אנחנו יכולים לראות שהסחורות צפויות ליהנות גם מפיתוח האנרגיה הירוקה וגם מהמשך הפיתוח במזרח הרחוק. בדרך זו או אחרת הסחורות ימשיכו את העליות".

לסיכום

*איפה אתה שם את הכסף בימים אלו? אני שם את הכסף שלי על אנרגיה ירוקה, אנרגיה סולרית, רוח, באמריקה המנטליות הופכת להיות הרבה יותר ירוקה. שינויים בצריכת האנרגיה לא יגיעו כי הם הדבר הנכון לעשות אלא מכיוון שיגיעו ממקום של כאב. מה שיעשה את השינוי בצריכת האנרגיה הוא מחיר גבוה שהצרכן ישלם בעבור צריכת הנפט.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.