הגורו מארק תומפסון ל-Bizportal: "הפחד כאן וצריך לנצל את זה"
מארק תומפסון, האיש שנבחר על ידי 'פרובס' כמשקיע קרנות הון סיכון הטוב בארה"ב, הגיע לארץ לכנס בשם "הצלחה שנבנית לנצח", שיתקיים ב-26.11.07 בשיתוף עם בכירי המשק. לפני שיחזור למולדתו וישאיר אותנו עם אבק הכוכבים, ביקשנו ממר תומפסון שיחלוק את חוכמת ההשקעות שלו עם המשקיע הישראלי, תומפסון נענה בשמחה.
*האם מהלך העליות של 5 השנים האחרונות בשוק האמריקאי צפוי להימשך?
"השוק הוא מחזורי ויכולנו לראות אותו מתנהג בגלים. ההשפעות הנוכחיות מגיעות מכיוון הגרעון העמוק במדינה, משבר האשראי ומחירי הדירות הגבוהים. למרות זאת משקיעים זרים דיברו איתי לאחרונה על קניית נדל"ן בארה"ב וזאת מכיוון שהם יכול ליהנות משני יתרונות, דולר חלש ומחירי נדל"ן נמוכים. השאלה של המשקיעים הזרים היתה, האם השפעת משבר האשראי לא היתה מוגזמת?".
תומפסון מוסיף לכך את הפרשנות שלו, "השווקים תמיד נעים בין תאווה לפחד והאנשים תמיד רוצים יותר כשהשוק בעליות. זאת על פי הימרה השחוקה של קנה בזול ומכור ביוקר, אבל בפועל אינם נוהגים כך. הם מחכים לראות את השוק עולה ואז נכנסים כדי להצטרף לעליות. לרב האנשים אין באמת את האומץ לקנות בזול. לפי התיאוריה שלי ישנה מטוטלת של פחד ותאבת בצע, כרגע אנחנו נמצאים בתחילת צד הפחד של השוק וכמשקיע הייתי מחפש לרכוש נכסים, שמתוך פחד, מתומחרים בחסר. אם היית יושב איתי לפני שנה הייתי אומר לך ברח ואל תתקרב. אפקט הפחד מתחיל ולכן השווקים מתחילים להיות מעניינים בצורה סלקטיבית. למרות זאת לשווקים יש עוד לאן לרדת, כי הם עלו כל כך הרבה בשנים האחרונות". אני 'שורי' סלקטיבי כרגע.
"משבר הסאב פריים נגרם כתוצאה מחמדנות הבנקים"
תומפסון חווה את דעתו על משבר הסאב פריים, "המשבר מוגזם, הסיבה למחיקות הענקיות של הבנקים הן בריחה מאחריות. הבנקים מכרו משכנתאות בצורה מוגזמת וחילקו הנחות משמעותיות על הריבית לאנשים שלא יכלו לעמוד בהחזרים. 'זה כמו לגנוב מהעניים', הבנקים היו פשוט תאבי בצע. הרשויות היו צריכות למנוע את היווצרות משבר הסאב-פריים. כשהרשויות התעוררו, כבר נוצר פחד מוגזם ולא היה שוק למוצרי ההשקעה מגובי המשכנתאות ולכן הבנקים מחקו אותם מהמאזן. זאת למרות שזה לא נכון והמחיקות התרחשו מתוך פחד מוגזם. במשבר יש רמז מאוד משמעותי למשקיע. אחזקות הבנקים הם מגוונות גורם זה, מוריד את הסיכון ולמרות זאת הבנקים מחקו כספים בלי הבחנה. מכך נוכל לראות כי ה"פחד" כבר כאן ולכן ניתן למצוא הזדמנויות מעניינות כרגע בשוק.
על הביקורת שהוטחה על ברננקי "האיש נועל נעליים גדולות הוא מנהל את המשבר בצורה טובה ולא מתרגש. הבנקאים שמבקרים את ברננקי נמצאים במצב נח, אף אחד לא היה מצדיק את מכירת המשכנתאות חסרת האחריות שלהם". *אז הם היו נאיבים? "או תאבי בצע. המשבר נגרם גם מתחרות פראית על העמלות אבל זה טבע האדם, אי אפשר להתחרות רק על מחיר, תמיד יהיה מישהו יותר משוגע ממך זה האינסטינקט ההישרדותי מצד אחד אבל זו תאבת בצע מצד שני. המחיר הוא משחק מסוכן אתה לא יכול להתמיד בו".
* מה אנחנו עושים עם המטבע? "לגבי הדולר אני לא יודע האם זו המציאות או יהירות, אבל הדולר, כמו הזהב משמש עוגן למספר מדינות. הרבה מדינות נשענות על השטר הירוק וזאת למרות שכעת ישנן אלטרנטיבות, היורו ועוד מטבעות רבים אחרים. אני חושב שהמטבע האמריקאי ירד יותר מידי, אבל המציאות מפתיעה. הדבר שמנחה השקעה במטבע הוא הגירעון של המדינה ואני לא רואה אותנו יוצאים מהמשבר הזה בתקופה הקרובה. אנחנו הרי לא נשנה את תרבות הצריכה של הממשלה ושל הצרכן האמריקאי. אולי נגיע לאיזושהי יציבות. אני לא הייתי קונה כרגע את הדולר".
* האם השוק הסיני נמצא בבועה? "לגבי סין צריך להגיע משהו, סקנדל או איזה משהו שיעצור את הכלכלה, זה תמיד קורה. נבנה שם מעמד בינוני ואני חושב שהאולימפיאדה היא מאוד סמלית מכיוון שסין היא הכח העולמי היום ואני רואה את המאה ה-21 כמאה הסינית, בטח לא המאה האמריקאית. ישנן מאות ערים בסין בנות 2 מיליון תושבים ומעלה. סין היא צרכנית משאבים ענקית. קצב הבניה בסין הוא עצום ולכן ישנה צריכה ענקית של סחורות".
"בדרך זו או אחרת הסחורות ימשיכו את העליות"
* מה לגבי הסחורות? "אני קונה מניות נפט כבר הרבה זמן. ישנו מחסור במלאי הנפט , 100 דולר הוא לא הסוף וזאת מכיוון שהעולם מכור לנפט. האנרגיה הירוקה תהווה בסוף תחליף לנפט, אבל מי שישקיע באנרגיה אלטרנטיבית יש לו תקופת המתנה מאוד ממושכת. אנחנו נצטרך להתגבר על הבעיות הפוליטיות בנוגע לאנרגיה הירוקה. הסחורות רק ייהנו מפיתוח אנרגיה האלטרנטיבית כי משתמשים בהם כדי להפיק אנרגיה זו. לכן אנחנו יכולים לראות שהסחורות צפויות ליהנות גם מפיתוח האנרגיה הירוקה וגם מהמשך הפיתוח במזרח הרחוק. בדרך זו או אחרת הסחורות ימשיכו את העליות".
לסיכום
*איפה אתה שם את הכסף בימים אלו? אני שם את הכסף שלי על אנרגיה ירוקה, אנרגיה סולרית, רוח, באמריקה המנטליות הופכת להיות הרבה יותר ירוקה. שינויים בצריכת האנרגיה לא יגיעו כי הם הדבר הנכון לעשות אלא מכיוון שיגיעו ממקום של כאב. מה שיעשה את השינוי בצריכת האנרגיה הוא מחיר גבוה שהצרכן ישלם בעבור צריכת הנפט.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"
שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו, "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"
יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.
בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.
בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".
בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".
