סטנלי פישר מחפש בנק אינטרנטי: שוק ההון כרגיל מקדים
בנק ישראל אומנם מחפש בנק אינטרנט שייכנס לתחום בנקאות משקי הבית ויעשה סוג של שינוי במערכת הבנקאית המאוד ריכוזית בארץ אבל בעוד זה מנסה, היעילות של שוק ההון עושה את שלה ומביאה לכאן מדנמרק את SAXO BANK, בנק אינטרנטי הפועל בתחום המסחר בשוק ההון.
ברור שכניסה של בנק קמעונאי לארץ היא כמעט בגדר משימה בלתי אפשרית, שהרי בכדי לתפוס נתח שוק מינימילי יאלץ הבנק הזר לבצע השקעה אדירה בהקמת סניפים רבים וזה עוד לפני הכנסה של שקל אחד לקופה. אי לכך, בנק אינטרנטי זה אכן הפתרון המושלם וכבר יש גופים שהולכים בכיוון הזה.
העניין בתחום ההשקעות, הוא שפשוט אין מקום לכל העניין הזה של "ללכת לבנק". הכל נעשה דרך האינטרנט וכל מה שרוצה המשקיע זה פלטפורמת השקעה נוחה ומהירה, עמלות נמוכות וכמובן גם מספר טלפון למקרה של תקלות.
ביום ראשון הקרוב יפתח כנס בן יומיים של סאקסו בנק בשיתוף עם Bizportal. בכנס יישאו דברים בכירים בבנק (בינהם גם סטין יקובסון, האסטרטג הראשי של הבנק) כמו גם מרצים נוספים.
בנקים זרים פועלים בארץ כבר שנים אבל הם פונים בעיקר לשכבה העשירה, אם אין לכם סכום נכבד להפקיד (במאות אלפי דולרים ויותר), כנראה שלא תוכלו לסחור דרך אחד מבנקי ההשקעות הזרים שפעילים בארץ. SAXO BANK מכוון לכלל סוגי המשקיעים, כשהסכום המינימלי הוא באמת מינימלי (10,000 דולר). הבנק הדני התחיל את דרכו לפני כ-15 שנה (1992) ומהרגע הראשון כיוון לחברה גלובלית. כיום מספקת התוכנה של סאקו מענה למסחר ב-22 מדינות וכמובן ששלל מכשירים פיננסים.
לקראת הכנס, נסענו לקופנהגן שבדנמרק, בכדי לראות במה בדיוק מדובר. בתוך אזור ההי-טק של הבירה הדנית מצאנו קומפלקס בניינים בהם שוכן הבנק האינטרנטי (איך לא, ברחוב טובורג). בקומה השלישית פגשנו את דנה לוין, אחראית הדסק הישראלי בבנק.
אחרי הקטע הנחמד של לפגוש ישראלי שעובד בחו"ל, עשינו סיבוב במשרדים וראינו קיבוץ גלויות שאפילו בסיס האומות המאוחדות בניו-יורק היה מחוויר לעומתו. עשרות דסקים מפוזרים ב-open space ענק, מאחורי כל אחד מהם יושבים נציגים ממדינות שונות, דוברי שפת אם של המדינה אשר את לקוחותיה הם משרתים.
שאלנו את דנה לוין מה המשמעות של "בנק" ומה היתרון שבדבר? שהרי פלטפורמות מסחר מחו"ל קיימות כבר שנים בארץ? לוין: "בכדי לקבל חותמת של בנק אירופי, החברה צריכה לעמוד ברף גבוה מאוד של קריטריונים ולהיות חלק ממערכת רגלוטורית קשוחה ביותר, הן ברמת ניהול סיכונים, הן ברמת השקיפות, כאשר הפיקוח מצד הרשיות הוא אדוק ביותר". עוד שאלנו את לוין, לגבי פרופיל הלקוח של סאקסו. לוין: "עיקר הלקוחות הישראלים של סאקסו בנק הם סוחרים מקצועיים המחפשים התייעלות בהשקעות, מחפשים את תוכנת המסחר הטובה ביותר ומחפשים כמובן לשלם את העמלות הנמוכות ביותר. הסוחר הישראלי ידוע ככזה הפועל במהירות ולכן הוא צריך את הפלטפורמה הנוחה ביותר - שם אנחנו נמצאים עבורו".
באופן כללי יש לבנק 87 שותפוית מסביב לעולם ובינהן גם בישראל, כאשר לאחרונה נבחרה הפלטפורמה של סאקסו ע"י ענקית הבנקאות האמריקנית, חברת סיטי בנק, בכדי לשפר את פתרונות המסחר ללקוחות סיטי. העניין הוא שכעת הכניסה של סאקסו בנק לישראל נראת שונה, הבנק רואה את ישראל כיעד אסטרטגי ומכוון אל הקהל הרחב.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
