בנק הפועלים משלים את רכישת השליטה בבנק בקזחסטאן

עלות ההשקעה ב- Demir Kazakhstan Bank מסתכמת בכ- 70 מיליון דולר. דני דנקנר, אמר בתגובה, כי הרכישה היא חלק במימוש האסטרטגיה של הבנק כבנק גלובלי הפועל ברחבי העולם, כולל בשווקים מתעורר
אריאל אטיאס |

בנק הפועלים עומד להשלים את רכישת השליטה ב- Demir Kazakhstan Bank (DKB). זהו הבנק' הראשון בקזחסטאן, ובמרכז אסיה כולה, שהשליטה בו נרכשת על-ידי בנק ישראלי. רכישת השליטה ב-DKB, אשר נעשתה באמצעות BankPozitif הטורקי, בו רכש בנק הפועלים 57.55 אחוז לפני שנה, מהווה צעד נוסף בהתפתחות הבנק הטורקי וביישום האסטרטגיה הבינלאומית של בנק הפועלים.

יו"ר דירקטוריון בנק הפועלים, דני דנקנר, אמר: "רכישת השליטה בבנק DKB בקזחסטאן היא שלב נוסף במימוש האסטרטגיה הרב-שנתית של בנק הפועלים, השואפת להגדיל את נתח הפעילות הבינלאומית של הבנק בכלל הפעילות הבנקאית, במסגרת התבססותו של בנק הפועלים כבנק גלובלי, הפועל ברחבי העולם, כולל בשווקים מתעוררים. דוגמה לכך היא הצלחתו העסקית של בנק פוזיטיף בטורקיה, שרכשנו לפני כשנה. קזחסטאן, היא אחת המדינות הגדולות והחשובות ביותר באיזור המתעורר של מרכז אסיה. השקעתנו בבנק DKB נגזרת מתפיסת הצרכים וההזדמנויות של בנק הפועלים, וגם מתוך ראייה כוללת של הצרכים האסטרטגיים והכלכליים של מדינת ישראל".

Demir Kazakhstan Bank הוא הבנק ה-21 בגודלו בקזחסטאן, מבין 33 הבנקים הפועלים במדינה, מבחינת סך נכסיו, שהסתכמו בסוף הרבעון השלישי של 2007 ב-120 מיליון דולר, ובמונחי ההון העצמי, שהסתכם בסוף הרבעון השלישי של 2007 ב-25 מיליון דולר. במהלך שנת 2006 גדלו נכסי הבנק בשיעור של כ-95% (במונחים דולריים). בשלושת הרבעונים של שנת 2007 נרשם גידול נוסף בנכסים, בשיעור של כ-13.5%.

הרווח הנקי של הבנק בתקופה ינואר – ספטמבר 2007 הגיע ל-2.3 מיליון דולר, המשקף שיעור תשואה שנתי של 12.3% על ההון העצמי. הרווח הנקי השנתי הצפוי ב-2007 מהווה גידול של למעלה מ-100% בהשוואה לשנת 2006, וגידול של 245% בהשוואה לרווח שנרשם בשנת 2005.

עלות ההשקעה ב- DKB מסתכמת בכ- 70 מיליון דולר, מהם ישולמו 56 מיליון דולר למוכרים ו- 14 מיליון דולר נוספים ישמשו להגדלת ההון העצמי של הבנק ל- 40 מיליון דולר מיד לאחר השלמת הרכישה.

צבי זיו, מנכ"ל בנק הפועלים, אמר: "רכישת השליטה בבנק DKB היא אבן דרך, המסמנת את חדירתו של בנק הפועלים לשווקים המבטיחים של מדינות ברית המועצות לשעבר בכלל, ומרכז אסיה בפרט. הידע, הניסיון והמקצועיות של בנק הפועלים וסגל עובדיו ומנהליו מבטיחים לנו יתרון יחסי בקזחסטאן, שקצב צמיחתה בעשור האחרון הוא בין הגבוהים בעולם. אנו נפתח בקזחסטאן פעילויות בכל תחומי הבנקאות העסקית והקמעונאית, ונסייע לחברות ולאנשי עסקים מקזחסטאן ומישראל ליצור קשרים כלכליים שיהיו לטובת שתי המדינות".

קזחסטאן היא המדינה השנייה בגודל שיטחה, לאחר רוסיה, בין המדינות שנוצרו לאחר התפרקותה של ברית המועצות. שיטחה, 2.7 מיליון קילומטרים רבועים, דבר המציב אותה במקום התשיעי בעולם. אוכלוסייתה מונה כ-15 מיליון נפש.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

רשות המסים
צילום: רשות המסים
פרשנות

גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?

רשות המסים השיקה מחדש את נוהל הגילוי מרצון במטרה להחזיר מיליארדים לקופת המדינה ולאפשר לנישומים להסדיר חובות עבר בלי הליך פלילי; טיעונים בעד ונגד, והאם ביטול האנונימיות הוא שגרם לתכנית הנוכחית להיות פחות אטרקטיבית?


צלי אהרון |

גילוי מרצון חזר, והפעם עם פנים חדשות. רשות המסים הכריזה אמש על השקת הנוהל מחדש, שמאפשר לנישומים לדווח על הכנסות או נכסים שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב ולקבל חסינות מהליך פלילי. להרחבה ראו כאן - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי. הרעיון הוא די פשוט: מי שיבוא מרצונו ויסדיר את חובו, לא יועמד לדין. אבל השאלה המתבקשת היא האם מדובר בהזדמנות אמיתית או בתוכנית שתרתיע יותר מאשר היא תעודד, בעיקר כי מדובר בבקשה שמית ולא אנונימית כפי שהיה בעבר.  

תחשבו על התרחיש הבא - מגיע נישום וחושף את הרווחים שלון בחו"ל מקריפטו. אומר לו פקיד השומה, תשלם X, לנישום אין אפשרות לערער או לחזור בו מהחשיפה. הוא יכול לנסות לשכנע את פקיד השומה שהמס גבוה מדי, אבל אין לו אפשרות לסגת, כי אפשר להשתמש במידע שנחשף, ואז גם החבות הפלילית קיימת. כלומר, זו דרך חד כיוונית, אי אפשר להתחרט, והנישומים "בידיים" של פקידי השומה.  קחו גם בחשבון שאם מדובר בקריפטו צריך להביא אסמכתאות כדי לנתח את הרווחים על פני השנים - לרבים אין את המידע הזה ולא תמיד ניתן להשיגו, וגם  שבינתיים אין הקלות של הצמדה וריבית. אז המוטיבציה לגלות על הון בחו"ל וגם בארץ (לרבות מכר דירה) לא מאוד גדולה, אבל יש גם יתרונות ללקוחות ובעיקר הידיעה שלא מחפשים ולא רודפים אחריהם. הם יכולים לישון טוב בלילה.   


המדינה צריכה כסף - אולי יהיו הקלות בגילוי מרצון בהמשך

המדינה נמצאת בתקופה של הוצאות כבדות: מלחמה ארוכה, התחייבויות תקציביות ותשלומים הולכים ותופחים. גילוי מרצון נותן לממשלה דרך מהירה להכניס מיליארדים לקופת המדינה מבלי להטיל מיסים חדשים על כלל הציבור (כפי שעשתה עם המס על הרווחים הכלואים). מצד שני, גם לנישומים יש כאן רווח ברור: מי שמחזיק הכנסות לא מדווחות יכול להסדיר את מעמדו, לשלם את חוב המס ולדעת שהוא 'נקי' משפטית ולישון טוב בלילה. העובדה שבקשה שלא תאושר לא תשמש נגד הפונה בהליך אזרחי או פלילי מחזקת את הביטחון. כלומר, המידע שנמסר לא יכול לשמש לרעתו, אלא אם הגיע לרשות בדרכים אחרות, או וכאן כאמור הבעיה - אם הנישום לא הסכים לשומה, ואז הכל נפתח מחדש. רשות המסים לא חשבה כנראה על הנקודה הזו עד הסוף, ויש סיכוי שתוך כדי תנועה היא תפתור אותה לטובת הנישומים. זה כנראה גם תלוי בהיענות, אם ההיענות תהיה מאכזבת, ינסו לתת עוד צ'ופרים ללקוחות. . 

בפועל, חשוב לזכור שהודעת הרשות עוד מציינת כי היא "תוכל לעשות שימוש בכל מידע הקשור לבקשה לגילוי מרצון שהגיע אליה בדרך אחרת, או במקרים שבהם לא שולם המס או שהבקשה לא נעשתה בתום לב, או הוסתר חלק מהמידע הרלוונטי". .

הטענות נגד ההליך ברמת המאקרו הן שלא ניתן לתת פרסם למעלימי רווחים והכנסות. העלמתם מס, זו עבירה פלילית, למה צריך ללכת לקראתכם? מבחינת הנישומים, סיכוי טוב שהם לא ירוצו להצהיר. הנוהל החדש פחות אטרקטיבי מהקודמים. הסיבה העיקרית היא ביטול האפשרות להליך אנונימי: בעבר נישומים יכלו לבדוק את מצבם בלי לחשוף זהות, ורק אחר כך להחליט אם להתקדם. כעת הכול גלוי מההתחלה - מה שעלול להרתיע רבים. מעבר לכך, הנוהל הנוכחי לא מבטל באופן אוטומטי קנסות, הצמדות וריביות. כך נוצר מצב שבו חוב ישן יכול לתפוח פי כמה. לדוגמה, נישום שלא דיווח על הכנסה של 100 אלף שקל ב־2015 היה משלם אז כ-35 אלף שקל מס. היום, במסגרת הנוהל, הוא עלול למצוא את עצמו מחויב ביותר מ-70 אלף שקל - אחרי ריבית, הצמדה וקנס גרעון. ומכאן עולה השאלה: העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהם בגילוי מרצון? צריך לסייג ולהגיד שבעבר במסגרת גילוי מרצון לא היה צורך לשלם מס גירעון ונראה שבסופו של דבר כך יהיה גם הפעם, אבל זה לא סגור.