הקרב על זכויות היוצרים: האדריכלים נגד המדינה
ארגון המהנדסים והאדריכלים העצמאיים יוצא למאבק ציבורי שתכליתו הגנה על זכויות היוצרים ושמירה על הערכים האומנותיים של היוצר.
את החוק יוזמת וועדת הכלכלה של הכנסת בראשותו של ח"כ משה כחלון ומטרתו להפוך את המדינה והרשויות לאחראית הבלעדית על התוכניות של מבני הציבור ובכך לחסוך למדינה כסף ואת המגבלה באישורים לשינויים שנדרשים בשלב זה על ידי האדריכל/מתכנן המקור.
לדברי האדריכלים, נושא זכויות היוצר נידונים בכנסת בעקבות דרישה של גורמים אינטרסנטיים להכניס שינויים בחוק זכויות היוצר. שינויים שיאפשרו למזמין , לנכס לעצמו את היצירה לחולל בה שינויים ללא התחשבות בדעת היוצר. אם החוק יעבור נחשב כמדינה של העולם השלישי ללא תרבות פיסית, וללא כיבוד של מורשתנו הבנויה.
יו"ר ארגון המהנדסים והאדריכלים העצמאיים. האדריכל אורי שטרית אומר, כי יצירת בניין ציבורי או פרטי, ויצירת סביבה פיסית המיועדת לקהילה או לפרט , היא מלאכתו של האדריכל . שילוב הפרקטיקה ופתרון הבעיות הפונקציונאליות יחד עם היטמאתם של ערכים אומנותיים תרבותיים, והשקפת עולם פילוסופית, זו גולת הכותרת ביצירתו של האדריכל.
לגורמים מסחריים אינטרסנטים - אין בעיה לפגוע ביצירה כל שהיא, אם רק יקלו ראש בשמירה על הזכויות המוסריות והקנייניות של האדריכל. שטרית מזהיר, כי ללא שמירה על ליבת החוק המתייחס לערך הארכיטקטוני האיכותי של האדריכל, תחול הידרדרות בשמירה על מבנים בעלי אופי היסטורי, שהם ערך תרבותי בכל עיר נאורה בעולם. הוא מלין במיוחד על הדרישה של המדינה כי היא תהיה הבעלים של זכויות היוצרים של כל מבני הציבור . שטרית אומר , כי דווקא במבני ציבור, הערך המוסף של היוצר הוא נכס עליון שעליו לא יהיה מוכן לוותר שום מתכנן.
יו"ר איגוד האדריכלים העצמאיים היוצא, האדריכלית יעל קינסקי אומרת כי החוק המוצע בכנסת , נוגד את אמנת ברן עליה חתומה מדינת ישראל,ונוגד את ההסכמים של המדינה עם WTO- WORLD TRADE ORGANIZATION)). קינסקי מזכירה את חטאי העבר, ואומרת כי בשנות החמישים המציא משרד השיכון שיטה פסולה איך לפגוע בהתקשרות עם האדריכלים ובזכויות היוצרים. כביכול כדי לחסוך כסף לקופה הציבורית , שילמו לאדריכל על תכנון בנין אחד, ובנו מאות בניינים אותו דבר. התוצאה היא "בניני הרכבת" שהיום הם הגרעין הקשה של שיקום השכונות, שהותירו צלקת חברתית ונזק כספי גדול וקשה למדידה.
עוד אומרת קינסקי, כי בשם הקופה הציבורית הם מרשים לעצמם לעשות את כל העוולות . במשרד המשפטים ומשרד האוצר לא הפנימו את הערך הכלכלי שמושג בשמירה על נכסים תרבותיים כמקובל בעולם. לדוגמה ניתן לראות את התפתחותם של ערכי הנדל"ן בעיר הלבנה בתל אביב. את ערכי הנדל"ן של שכונות מגורים ליד פרוייקטים אדריכליים ייחודיים בפריז, או את מיקום העיר בילבאו שבספרד על המפה בעקבות שדרוג האדריכלות בעיר במבנים ובעיצוב עירוני.
ירושה (דאלי)העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל
היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים
בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.
המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון
חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.
כתבה קשורה: המס שלא מדברים עליו - האם מס ירושה יחזור?
ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.
- נדחתה תביעה לביטול מתנה: הדירה תישאר בידי האחות הקטנה
- דור ההמשך: איך להיערך נכון להעברה בין־דורית של רכוש לילדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).
השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים
האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים.
השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה.
משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה.
מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי
מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל.
- הגרלת דירות למורים בתל אביב - 64 דירות להשכרה מוזלת ל-5 שנים
- האוצר: הושג מתווה סופי עם הסתדרות המורים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך
שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.
