ניתוח טכני: יורו דולר – לא אמר את המילה האחרונה

מבט על הגרף השבועי ילמד שהמגמה המשנית היא מגמת עלייה ברורה בזמן שהתמונה בטווח הקצר אינה שונה מהותית, רמות תמיכה קיימות אך מה בנוגע לרמות התנגדות
אייל גורביץ |

לא אחת אנו מרימים גבה נוכח מגמות עלייה או ירידה שכביכול יוצאות משליטה. תוהים מול רמות שיא או רמות שפל, מגרדים את הפדחת ומשפשפים את העיניים כלא מאמינים. כמה פעמים זה קרה לנו בשנה האחרונה. אני זוכר לפחות פעמיים נוספות, חוץ מהיורו. אבל התהיות הללו הן סובייקטיביות לחלוטין והצד היפה של מגמת העלייה מזכיר לנו שאין גבולות ועכבות. זה לא ימשך לנצח אבל הכיוון הכללי עודנו חיובי.

בטווח הבינוני

מבט על הגרף השבועי ילמד שהמגמה המשנית היא מגמת עלייה ברורה. כדי להגיע למסקנה זו ולהבין את משמעותה, יש להביט על נקודת השפל 1.2480 דולר ליורו שנרשמה באוקטובר 2006. ממש לפני שנה. מנקודה זו מסודרות נקודות השיא והשפל במבנה עולה ואין עדות טובה מכך לעובדה ולפיה המגמה היא מגמת עלייה. למגמת עלייה זו מצטרפים מדדים כגון שני הממוצעים הנעים אותם אפשר לראות על הגרף. בתחתית אפשר לראות את מדד העוצמה היחסית ומדד החפיפה סטייה המעידים גם הם על קיומה של מגמת העלייה.

על רקע נתונים אלו גורסת הנחת העבודה שכיוונו של היורו הוא כלפי מעלה וכי כל ירידה צפויה להיות זמנית ולצורך עלייה. בטווח הזמן הבינוני אפשר לעשות שימוש ברמת 1.4020 דולר ליורו כרמת תמיכה אינדיקטיבית. כלומר, כדי לשמר את מגמת העלייה הקיימת ולהתמיד ביכולת לשבור שיאים, אמור היורו להחזיק מעמד מעלייה בכל נסיגה. רק שבירה של רמה זו כלפי מטה תחייב בחינה חוזרת של הנחת העבודה.

בטווח הקצר

התמונה בטווח הקצר אינה שונה מהותית. למעשה אינה שונה כלל ועיקר. כאן מדובר במגמת עלייה ברורה ומוגדרת שראשיתה ברמת 1.3370 שנקבעה באמצע אוגוסט. למגמת עלייה זו מתלווים מדדי עוצמה ואידנקטורים המגדירים אותה היטב ומעלים את הסבירות שגם במסגרת מגמה זו צפויה כל ירידה להיות בבחינת תיקון טכני. יש לשים לב בגרף הנרות היומי לאופן בו מתקדם היורו. כל פריצה מעלה מתבצעת תוך יצירת נר ירוק וארוך המעיד על נחישות ומייצג מגמת עלייה עוצמתית. הנסיגות, כפי שאפשר לראות, מתבצעות תוך יצירת נרות בעלי גוף קטן כיאה לתיקונים טכניים.

רמות תמיכה והתנגדות

1. רמת 1.4020 הנקודות משמשת כרמת התמיכה לטווח הבינוני עליה אמור היורו לשמור כדי שלא יפגעו סיכוייו להמשיך ולעלות. מעל לרמה זו אפשר למצוא תמיכות קצרות טווח בדמות 1.440 ששמירה עליהן תעיד על עוצמה גם בטווח הזמן הקצר.

2. היות והיורו מצוי מול הדולר בשיא כל הזמנים, הרי שלא קיימות רמות התנגדות.

סיכום

מצבו של היורו מעולם לא שידר עוצמה ברורה כל כך. מאיזו זווית שלא תתקוף את הבעיה, תגיע למסקנה זהה. ועל רקע זה, הנחת העבודה גורסת שבשבועות הקרובים נזכה לראות את היורו ברמות גבוהות משמעותית מאלו בהן הוא מצוי כיום.

* הכותב מנהל מקצועי ומלמד ניתוח טכני במסגרת "המרכז להשכלה פיננסית" מקבוצת מטריקס

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

מייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיותמייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיות

מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל

מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו

רן קידר |
נושאים בכתבה ריאנאייר

למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו". 

ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים. 

עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל. 

במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת. 

אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".