פריזמה: "גזית גלוב נסחרת מתחת לשווי השוק של החזקותיה הסחירות"
עסקיה של גזית גלוב מוסיפים לצמוח ולהתפתח, אך הדברים טרם באו לידי ביטוי במחיר המנייה, זאת על פי ההערכות בבית ההשקעות פריזמה. עוד מוסיפים, כי התמחור הנוכחי מציע הזדמנות פז למשקיעים לעלות על העגלה בהנהלתם של כצמן וסגל רגע לפני המסע לתחנה הבאה בצורת כניסה לפעילות בתחום האנרגיה הירוקה. תוצאות עסקיות – האנליסט אורי וייסבורד מתפעל מההישגים בצפון אמריקה, ובמיוחד מהפער החיובי בין שכר הדירה בחוזים חדשים ומתחדשים לשכר הדירה הקודם. פער זה מצביע על העובדה שבחלק גדול מנכסי החברה, קיים ערך סמוי הנובע מהיותם מושכרים בשכ"ד הנמוך משכר הדירה המקובל. פער זה מהווה עבורנו כרית ביטחון ליכולתה של החברה לצלוח בשלום תקופות של חולשה כלכלית. גם יתר הפעילויות של החברה (סיטיקון, ישראל, אירופה) מציגות צמיחה מרשימה. משיחות שערכו עם הנהלת החברה עולה כי לדעתה כניסה לתחום האנרגיה הירוקה תביא ליצירת ערך למשקיעים ותהווה ניצול יעיל של מקורות ההון העומדים לרשות החברה, וזאת מסיבות שפורטו ארוכות בשיחת הועידה שקיימה החברה ובתקשורת. עוד מדגישים בפריזמה: "המשקיעים במניות החברה צריכים לשאול את עצמם האם הסיבה להשקעה במניית גזית גלוב היא תחום הפעילות של החברה – ובמקרה כזה מי שרוצה השקעה טהורה במרכזי קניות שכונתיים צריך למכור את המנייה, או שמא הסיבה להשקעה במניית גזית גלוב נובעת מהנהלת החברה ומהמוניטין שרכשה לעצמה כיצרנית ערך מובילה – ובמקרה כזה מי שרוצה לעלות על העגלה של כצמן וסגל בטרם זו תזוז לתחנה הבאה יכול לנצל את המחיר הזול בו נמצאת כעת המנייה ולרכוש לעצמו כרטיס בהנחה". בבית ההשקעות הישראלי, מבססים את הערכת השווי לגזית גלוב על תמחור השווי של כל פעילות והחזקה בנפרד, וזאת על מנת לתת ביטוי לערך הכלכלי הגלום בכל אחת מההחזקות של החברה. מציינים כי מחיר, המנייה הנוכחי כה נמוך עד כי החברה נסחרת מתחת לשווי השוק של החזקותיה הסחירות. בהסתמך על מודל התמחור מעניק האנליסט אורי וייסבורד למניית גזית גלוב מחיר יעד של 67 שקל והמלצת קניה. המודל להערכת השווי של גזית גלוב נבנה "מלמטה למעלה", כאשר כל חברה ופעילות נותחו והוערכו באופן נפרד. להערכת וייסבורד, מודל כזה עדיף על פני התחשבות בשווי השוק של החברות המוחזקות, שכן הוא מבטא באופן נכון את הערך הכלכלי הגלום בכל אחת מההחזקות הסחירות של החברה ונותן משמעות ומשקל אמיתיים לניהול המרכזי של הקבוצה, לשליטתה בחברות בהן היא משקיעה וליכולתה המוכחת ביצירת ערך למשקיעים. מסע הרכש ממשיך גזית גלוב מודיעה היום כי השלימה רכישת נכס מסחרי בעיר ברלין, גרמניה בתמורה כוללת של כ- 20 מיליון אירו. הנכס הינו מרכז קניות שכונתי וחנות "סופרסטור" בשטח כולל להשכרה של כ- 8,543 מ"ר באזור אורבאני המאופיין ברמה סוציו-אקונומית גבוהה. דיירי העוגן במרכז הינם שתי רשתות סופרמרקטים מהמובילות בגרמניה (KAISER'S ו-ALDI). השקעה זו מהווה צעד נוסף בהרחבת הפעילות בתחום המרכזים המסחריים בגרמניה ומתבצעת בהתאם לאסטרטגיה העסקית של החברה ועיקרה רכישה פיתוח וניהול של נכסים מניבים באזורים אורבאניים צומחים.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
