משקים מתעוררים כדאי להכיר- הכתר הצ'כי והזלוטי הפולני

הכתר הצ'כי אינו עוצר ואף תופס תאוצה עם השנים. הרפובליקה הצ'כית הידועה גם כצ'כיה היא מדינה ללא מוצא לים במרכז אירופה. היא גובלת בצפונה בפולין, במערבה בגרמניה, בדרומה באוסטריה ובמזרח עם סלובקיה. ב-1 במאי 2004 הצטרפה לאיחוד האירופי.

הכלכלה הצ'כית היא מהיציבות והמצליחות בין המדינות הפוסט קומוניסטיות. היא התאוששה מהמיתון מאז אמצע 1999, וצמחה בשנים 2001 ו-2002, הובלה על ידי יצוא לאיחוד האירופי, במיוחד לגרמניה, והשקעת חוץ, בעוד שהביקוש הפנימי התחדש. התמ"ג לנפש הוא 19,475$. התוצרת הצ'כית לנפש היא כשני שליש מזו של הכלכלות האירופאיות המובילות.

הקורונה (כתר) הצ'כית הינו המטבע הרשמי ומסומן ב-CZK, בימים אלה נסחרת הקורונה ברמות שיא של כל הזמנים אל מול הדולר והאירו, כעת נשלם 19.250 קורונות עבור דולר אמריקאי אחד, לשם המחשה מאז חודש יוני 07' התחזק המטבע הצ'כי בכ 6% אל מול הדולר, אז נסחר סביב 21.0 קורונות אל מול הדולר ובתחילת 2006 קרוב ל 25 קורונות לדולר אמריקאי בודד.

מגמת ההתחזקות של המטבע הצ'כי אינה נעצרת ואף תופסת תאוצה עם השנים, זאת בגיבוי של נתוני מאקרו כלכלה חזקים המעניקים למשקיעים סיבה טובה להזרים השקעות לתוך צ'כיה בקצב מהיר ובלתי פוסק. עם עודף מסחרי וצמיחה כלכלית בקצב גבוהה מ 6.0% ב- 3 השנים האחרונות, משקיעים רבים מוצאים בצ'כיה כחוף מבטחים לכספם.

נוכח הנתונים הפונדמנטלים החזקים קיים צורך בהתערבות מוניטרית, לכן הבנק המרכזי הצ'כי (CNB) הגיב בהתאם ועל מנת למנוע התפרצות אינפלציונית העלה את הריבית לרמה של 3.5% הגבוהה בחמש השנים האחרונות. ביום חמישי, 25 לאוקטובר 07', יתכנס הבנק המרכזי ויפרסם את החלטת הריבית, התחזית הרווחת היא להותרת הריבית ללא שינוי. יש לזכור כי להערכתם של ספקולנטים לא יהיה מנוס מהעלאות ריבית עתידיות בחודשים הקרובים, התממשותו של תסריט זה עשוי ללא ספק לדחוף את הכתר הצ'כי לשיאים חדשים.

הבחירות בפולין מעניקות רוח גבית משמעותית לזלוטי

קצת רקע כללי - רפובליקת פולין היא מדינה במרכז אירופה, בעקבות נסיון ההשתקמות שעברה כלכלת פולין לאחר מלחמת העולם השנייה, נמצאת פולין בעיצומו של מעבר ממשק חקלאי למשק תעשייתי, למרות שלמעלה מ 30% מן המועסקים במדינה עדיין עוסקים בחקלאות. לאחר נפילת הקומוניזם במדינה נפגעו ענפי התעשייה המסורתיים של פולין כמו למשל ענף המכרות. אחוז האבטלה ב 2007 יחסית גבוה כ 16% בקצב שנתי, שיעור אינפלציה נמוך של 1.2% בקצב שנתי. יחד עם זאת, עם כניסת פולין לאיחוד האירופי השוק הפולני מתייצב וביצועיו משתפרים במהרה, בעוד קצב הצמיחה ב-2005 היה 3.3%, התחזית ל 2006 הייתה מעל 4%, בפועל הקצב היה גבוה מ 6.0%, הזרז העיקרי לצמיחה הינו הבאת משקיעים זרים רבים למדינה ובאמצעות צמיחת ענף התיירות.

פולין הצטרפה רשמית לאיחוד האירופי ב-1 במאי 2004. והמטבע הלאומי (Zloty) נסחר בחופשיות. עם הכניסה לאיחוד האירופי המשק הפולני בהופעה מרשימה כשבשנת 2006 נרשמה צמיחה גבוהה מ 6.0% לעומת צפי ל 4.0% בלבד.

הבחירות בפולין החזירו אותה לכותרות כשמפלגת האופוזיציה ימין-מרכז תופסת את השלטון, האפקט המיידי הוא צביעת הבורסה המקומית בירוק בליווי התחזקותו של המטבע הפולני המכוני זלוטי. כעת הציפיות הן כי ההנהגה החדשה תפעל לזירוז רפורמות כלכליות הכרחיות וכן להרחבת הגמישות בשוק המט"ח. השינוים המבניים אינם עשויים ליהיות קיצוניים אך ללא ספק יעניקו רוח גבית משמעותית נוספת למטבע הפולני ויהוו זרז לאימוץ האירו כמטבע רשמי.

המדיניות המוניטרית וכיוונו הצפוי של הזלוטי הפולני

נוכח ההאצה בצמיחה, הבנק המרכזי העלה את הריבית בחודש אוגוסט ברבע אחוז בפעם השלישית השנה, כעת שיעור הריבית הוא 4.75%, קיים קונצזוס בקרב הכלכלנים כי יש מקום להעלאת ריבית נוספת כבר בחודש נובמבר.

כעת נסחר הזלוטי הפולני סביב רמות של 2.5650 אל מול הדולר וסביב 3.6575 אל מול האירו, מסע התחזקותו של המטבע הפולני נמשך כל העת כשהוא מקבל רוח גבית מכיוון בורסות העולם הנצבעות בירוק.

בחודשים האחרונים נרשמו מס' נתוני מאקרו מעודדים ובינהם שיפור בגרעון השוטף, קיטון בגרעון המסחרי, עלייה בתפוקות הייצור ובמכירות הקמעונאיות לצד ירידה באבטלה, הנתונים אמנם רחוקים מהאידיאל אך מציגים שיפור לאורך זמן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.