פועלים: בורסות העולם ימשיכו לקבוע את הטון באחד העם
בנק הפועלים בסקירתו השבועית על שוק ההון הישראלי מסכם את האירועים המרכזיים אשר השפיעו על שבוע המסחר וצפויים להשפיע בעתיד הקרוב. בפועלים מציינים כי הפחתת הריבית בארה"ב הפיחה רוח חיובית עזה בשוקי העולם, שהשפיעה לחיוב גם על שוק המניות המקומי.
כלכלני הפועלים מציינים, הוכחת נגיד הפד, כי יש "בעל בית" שדואג לייצב את הכלכלה חשובה ועשויה להרגיע את המשקיעים. עם זאת, יש לזכור כי הבעיות מהן סובלת הכלכלה האמריקנית ובעקבותיה יתר העולם שרירות וקיימות, וסכנתן לא פגה. בפועלים סבורים כי הנעשה בשוקי העולם ימשיך לתת את הטון המרכזי בנוגע להמשך התנהגות השוק המקומי גם בטווח הקרוב.
בבנק הפועלים מציינים, בשבועות האחרונים סבל שוק המניות המקומי מלחץ שלילי שנבע, רובו ככולו, משוקי ההון הגלובליים. בימים האחרונים השווקים בעולם היו דווקא אלו שנתנו לשוק המקומי דלק חיובי. התגובה החזקה להורדת הריבית בארה"ב, השפיעה גם על השוק המקומי, והביאה לעליות חדות (בעיקר ביום ד'). בפועלים מוסיפים, עליות אלה אומנם מחזירות במעט את הבטחון למשקיעים, אולם יש לזכור כי אנו עדיין בעולם שבו רמות הסיכון בשוק ההון גבוהות מהממוצע, וההערכה הינה כי בטווח הקרוב תימשך התנודתיות הגבוהה בתל אביב, כמו גם ביתר שוקי העולם.
כלכלני הבנק מציינים בסקירתם, כי הסיפור החשוב של הימים האחרונים הוא כמובן הפחתת הריבית בארה"ב. נגיד הפדראל ריזרב, בן ברננקי, הוריד את הריבית בשיעור חד של 0.5%, ונתן בכך את האות לעליות חדות בשוקי המניות בארה"ב, שהתפשט למחרת ליתר שוקי העולם. בפועלים מוסיפים,
שלהפחתת הריבית ישנו גם צד שני, חיובי הרבה פחות. הפחתת הריבית לא נעשתה ללא סיבה - היא מעידה על החשש מפני האטה בכלכלה. בפועלים מציינים כי כעת יש לראות כיצד ינהגו המשקיעים מעבר לתגובה המיידית להפחתת הריבית - האם הם יחושו מעודדים מהפחתת הריבית ומהתחושה שיש "בעל בית" שאוחז במושכות, או שהחשש מפני המשך ההאטה יחזור ללחוץ את השווקים מטה.
כלכלני פועלים מציינים כי ישנה שאלה נוספת, חשובה לא פחות והיא כיצד ינהג בנק ישראל- האם ישוב ויעלה את הריבית בשל מדד חודש אוגוסט שפורסם בשבוע שעבר ועלה ב- 0.7% או שמא ישאיר את הריבית על כנה בשל התחזקות השקל. לפי שעה, להערכת פועלים, התרחיש המרכזי הוא כי ריבית בנק ישראל תחל לעלות רק לקראת סוף השנה.
עם זאת מדגישים בפועלים, כדאי לזכור כי גם אם תועלה הריבית, הרי שגם ריבית של 4.25% תחשב לריבית נמוכה במונחים של המשק הישראלי, שהורגל לרמות ריבית גבוהות בהרבה בשנים עברו. גם לאחר העלאה זו (אם בכלל תהיה), אפיקי ההשקעה האלטרנטיביים ימשיכו להציע תשואות אטרקטיביות פחות משוק המניות.
בפועלים מוסיפים, כי לפני כשנה הודיעה חברת FTSE, המפרסמת מדדים שונים בשוקי ההון הגלובליים (ובראשם כמובן מדד ה- FTSE 100 הלונדוני), כי היא מתכוונת להעלות את ישראל מקבוצת השווקים המתעוררים לקבוצת השווקים המפותחים. כעת הודיעה החברה כי הכוונה הופכת למעשה, וביוני 2008 ישראל תשתייך למועדון השווקים החשובים בעולם. בבנק מדגישים שאומנם החלוקה של FTSE פחותה בחשיבותה לעומת מורגן סטנלי (האחראית על המדדים הגלובליים החשובים בעולם, קבצת ה-MSCI), שעדיין מגדירה אותנו כשוק מתעורר, אך עדיין מדובר בהחלטה חשובה. מעבר למחמאה, מנוהלות כיום בעולם קרנות בהיקף של 2-2.5 טריליון דולר, העוקבות אחר המדדים של FTSE.
כלכלני פועלים בסקירתם מציינים את העובדה שהטלטלה בשוקי העולם באוגוסט השפיעה גם על המשקיעים הזרים, שמשכו משוק המניות המקומי כ-104 מיליון דולר בחודש זה. בפועלים סבורים כי התנהגות הזרים באוגוסט דווקא מצביעה על בטחונם בשוק המקומי, שכן נוכח הטלטלה בשוקי העולם, יכולנו לצפות משיכות כספים גבוהות בהרבה. בסה"כ מתחילת השנה רכשו הזרים מניות בשווי חיובי של 281 מיליון דולר.
מי שפחות רגועים מדגישים בפועלים הם המשקיעים המקומיים. אלו החזירו באוגוסט 357 מיליון דולר מהשקעותיהם במניות בחו"ל. עם זאת, מתחילת השנה עדיין מדובר בתזרים חיובי נטו חזק מאוד למניות הזרות, בהיקף של 3.315 מיליארד דולר - מה שמעיד על המשך התהליך הבריא של גלובליזציה בתיק ההשקעות
מבט לעתיד
בפועלים סבורים כי הנעשה בשוקי העולם ימשיך לתת את הטון המרכזי בנוגע להמשך התנהגות השוק המקומי גם בטווח הקרוב. עם זאת, סבורים כי אם נראה רגיעה בנעשה בעולם, יחזור הפוקוס של המשקיעים המקומיים למישור המקומי.
לדעת בנק הפעולים, להחלטת הריבית הקרובה של בנק ישראל חשיבות מוגבלת, שכן גם העלאה של 0.25% תתקבל בהבנה. חשוב יותר לראות כיצד יהיו ביצועי החברות נוכח הנעשה בעולם, והאם המגמה החיובית בנתוני המאקרו תימשך.
מהזירה הגיאו-פוליטית שוק ההון מתעלם לפי שעה, ובפועלים סבורים כי כל עוד לא ירשמו אירועים חריגים, מגמה זו תימשך. לאור זאת, בבנק חוזרים ומדגישים את החשיבות בהתאמת מידת החשיפה באפיקי ההשקעה השונים לרמת הסיכון אותה הגדיר הלקוח בתהליך ליבון הצרכים.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?
רשות המסים השיקה מחדש את נוהל הגילוי מרצון במטרה להחזיר מיליארדים לקופת המדינה ולאפשר לנישומים להסדיר חובות עבר בלי הליך פלילי; טיעונים בעד ונגד, והאם ביטול האנונימיות הוא שגרם לתכנית הנוכחית להיות פחות אטרקטיבית?
גילוי מרצון חזר, והפעם עם פנים חדשות. רשות המסים הכריזה אמש על השקת הנוהל מחדש, שמאפשר לנישומים לדווח על הכנסות או נכסים שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב ולקבל חסינות מהליך פלילי. להרחבה ראו כאן - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי. הרעיון הוא די פשוט: מי שיבוא מרצונו ויסדיר את חובו, לא יועמד לדין. אבל השאלה המתבקשת היא האם מדובר בהזדמנות אמיתית או בתוכנית שתרתיע יותר מאשר היא תעודד, בעיקר כי מדובר בבקשה שמית ולא אנונימית כפי שהיה בעבר.
תחשבו על התרחיש הבא - מגיע נישום וחושף את הרווחים שלון בחו"ל מקריפטו. אומר לו פקיד השומה, תשלם X, לנישום אין אפשרות לערער או לחזור בו מהחשיפה. הוא יכול לנסות לשכנע את פקיד השומה שהמס גבוה מדי, אבל אין לו אפשרות לסגת, כי אפשר להשתמש במידע שנחשף, ואז גם החבות הפלילית קיימת. כלומר, זו דרך חד כיוונית, אי אפשר להתחרט, והנישומים "בידיים" של פקידי השומה. קחו גם בחשבון שאם מדובר בקריפטו צריך להביא אסמכתאות כדי לנתח את הרווחים על פני השנים - לרבים אין את המידע הזה ולא תמיד ניתן להשיגו, וגם שבינתיים אין הקלות של הצמדה וריבית. אז המוטיבציה לגלות על הון בחו"ל וגם בארץ (לרבות מכר דירה) לא מאוד גדולה, אבל יש גם יתרונות ללקוחות ובעיקר הידיעה שלא מחפשים ולא רודפים אחריהם. הם יכולים לישון טוב בלילה.
המדינה צריכה כסף - אולי יהיו הקלות בגילוי מרצון בהמשך
המדינה נמצאת בתקופה של הוצאות כבדות: מלחמה ארוכה, התחייבויות תקציביות ותשלומים הולכים ותופחים. גילוי מרצון נותן לממשלה דרך מהירה להכניס מיליארדים לקופת המדינה מבלי להטיל מיסים חדשים על כלל הציבור (כפי שעשתה עם המס על הרווחים הכלואים). מצד שני, גם לנישומים יש כאן רווח ברור: מי שמחזיק הכנסות לא מדווחות יכול להסדיר את מעמדו, לשלם את חוב המס ולדעת שהוא 'נקי' משפטית ולישון טוב בלילה. העובדה שבקשה שלא תאושר לא תשמש נגד הפונה בהליך אזרחי או פלילי מחזקת את הביטחון. כלומר, המידע שנמסר לא יכול לשמש לרעתו, אלא אם הגיע לרשות בדרכים אחרות, או וכאן כאמור הבעיה - אם הנישום לא הסכים לשומה, ואז הכל נפתח מחדש. רשות המסים לא חשבה כנראה על הנקודה הזו עד הסוף, ויש סיכוי שתוך כדי תנועה היא תפתור אותה לטובת הנישומים. זה כנראה גם תלוי בהיענות, אם ההיענות תהיה מאכזבת, ינסו לתת עוד צ'ופרים ללקוחות. .
בפועל, חשוב לזכור שהודעת הרשות עוד מציינת כי היא "תוכל לעשות שימוש בכל מידע הקשור לבקשה לגילוי מרצון שהגיע אליה בדרך אחרת, או במקרים שבהם לא שולם המס או שהבקשה לא נעשתה בתום לב, או הוסתר חלק מהמידע הרלוונטי". .
- העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענות נגד ההליך ברמת המאקרו הן שלא ניתן לתת פרסם למעלימי רווחים והכנסות. העלמתם מס, זו עבירה פלילית, למה צריך ללכת לקראתכם? מבחינת הנישומים, סיכוי טוב שהם לא ירוצו להצהיר. הנוהל החדש פחות אטרקטיבי מהקודמים. הסיבה העיקרית היא ביטול האפשרות להליך אנונימי: בעבר נישומים יכלו לבדוק את מצבם בלי לחשוף זהות, ורק אחר כך להחליט אם להתקדם. כעת הכול גלוי מההתחלה - מה שעלול להרתיע רבים. מעבר לכך, הנוהל הנוכחי לא מבטל באופן אוטומטי קנסות, הצמדות וריביות. כך נוצר מצב שבו חוב ישן יכול לתפוח פי כמה. לדוגמה, נישום שלא דיווח על הכנסה של 100 אלף שקל ב־2015 היה משלם אז כ-35 אלף שקל מס. היום, במסגרת הנוהל, הוא עלול למצוא את עצמו מחויב ביותר מ-70 אלף שקל - אחרי ריבית, הצמדה וקנס גרעון. ומכאן עולה השאלה: העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהם בגילוי מרצון? צריך לסייג ולהגיד שבעבר במסגרת גילוי מרצון לא היה צורך לשלם מס גירעון ונראה שבסופו של דבר כך יהיה גם הפעם, אבל זה לא סגור.
